סינון בקטלוג
מאת: ד"ר עידו גדעון
תכניות קיץ הן אמצעי לצמצום פערים בנוצרו בעקבות משבר הקורונה. תכניות קיץ הכוללות דגש אקדמי עשויות לתרום לשיפור הישגי התלמידים. מכיוון שמאפייני התכניות הן המפתח לאפקטיביות שלהן בקידום הישגים וצמצום פערים נראה כי יש מקום להתעכב על עקרונות תכנון והוצאה לפועל של תכניות קיץ מיטביות.
מאת: ליאת צבירן
לשכת המדען הראשי במשרד החינוך, אשר פועלת לקדם מדיניות ופרקטיקה חינוכית מבוססות ידע ונתונים, ביקשה ללמוד כיצד ניתן לייצר חיבורים הדוקים יותר בין המחקר למדיניות בתחום החינוך. כחלק מפעילותה בנושא זה יזמה הלשכה את פעילותה של קבוצת עבודה בנושא, אשר כללה נציגים ממטה משרד החינוך והשילטון המקומי, נציגי גופים העוסקים ביצירה והנגשה של מחקר אקדמי, נציגי מוסדות להכשרת מורים ובעלי ענין מהשדה. הקבוצה דנה באתגרים, בחנה ידע קיים והציעה כיווני פעולה לקידום הנושא. עבודתה של קבוצת העבודה הזינה את פעילותה של לשכת המדען הראשי לקידום שילוב מחקר בעיצוב מדיניות. תובנות מעבודת הקבוצה מיושמות כחלק מהחשיבה האסטרטגית והתוכניות הנוכחיות והעתידיות של הלשכה.
מאת: נוי דלי ובר סופר
בסקירה זו יובאו נתונים מתוך מחקרים שבוצעו בארץ ובעולם המעידים על השפעת תקופת הקורונה על מצבם הרגשי של ילדים ובני נוער.
מאת: ד"ר ארנון השקובויץ, ד"ר מאיה בוטוין וד"ר אלונה פורקוש ברוך
מטרת המחקר לבחון קבלת החלטות מבוססת נתונים של מורים בתנאי שגרה ובמצבי למידה מרחוק עתירת-טכנולוגיה בתנאי חירום. להלן שאלות המחקר שהנחו אותנו ואשר התבססו על החוויה הסובייקטיבית של המורים:
- באילו נתונים משתמשים מורים לצורך קבלת החלטות בהוראה שבשגרה?
- באילו נתונים משתמשים מורים לצורך קבלת החלטות בתנאי חממ"ה (חינוך מקוון מרחוק המוני)?
- אילו נתונים מורים היו רוצים לקבל לצורך קבלת החלטות לשיפור ההוראה?
מאת: נועה לורבר-הוס וד"ר עדו ליטמנוביץ
השאלות המנחות את הדוח הן: אילו רפורמות נערכו בשנים האחרונות במדינות שהישגיהן במחקר פיז"ה גבוהים ושפערי הציונים בהן אשר מוסברים בהבדלים ברקע החברתי־כלכלי צומצמו בין מבחן למבחן בשלושת המועדים האחרונים של המחקר (2012 ,2015 ,2018)?; מה הצורך שהרפורמות באו למלא ומה הרקע שהוביל לצורך זה?; מהן האסטרטגיות שננקטו כדי להשיג את מטרות הרפורמות?
מאת: אדוה ליברמן, פרופ' לילך שגיב וד"ר רות מאיו
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את תופעת חוסר האונים והשלכותיה הן על שלומות האדם עצמו, והן על מידת האמון שלו כלפי האחר בתוך ההקשר הייחודי של צוותי הוראה בתקופת מגפת הקורונה. בשני המחקרים המורים דיווחו על מידה רבה של עמידות, אשר התבטאה הן בהיעדר דיווח על תחושת חוסר אונים והן בהבעת נכונות להמשך למידה ופיתוח מיומנויות של הוראה דיגיטלית. המורים זיהו את הקשר עם התלמידים, האוריינות הטכנולוגית והמוטיבציה לחדשנות, והתמיכה החברתית שזכו לה, כגורמים שסייעו או החלישו (בהיעדרם) את יכולת ההתמודדות שלהם.
מאת: ד"ר טלי אדרת-גרמן, נוי דלי וד"ר הילה טל
סמך זה נועד להציג את הפוטנציאל של מענה פדגוגי מותאם למגוון תלמידים לצורך צמצום פערים. מטרתו לתמוך בתהליך עיצוב המדיניות החינוכית ביחס לנושא צמצום פערים, וליידע בעלי עניין בתחום. מפורטות אסטרטגיות מומלצות ואסטרטגיות שאינן מומלצות, ברמה הבית ספרית וברמה המערכתית.
מאת: פרופ' אורלי שפירא- לשצ'ינסקי
המטרה המרכזית של מחקר זה היא לבחון באמצעות סימולציות קבוצתיות את מקורות החוסן של מורים לשלומות ורווחה רגשית במהלך התפרצויות הקורונה האחרונות. מטרה נוספת היא לבחון האם סימולציות אלו, המתמקדות באירועים הקשורים לרווחה רגשית בתקופת הקורונה משפיעות על המסוגלות העצמית, העצמה פסיכולוגית, המחויבות הרגשית והנטייה לעזוב של המורים המשתתפים.
מאת: ד"ר שירי לביא ושני חסיד סלע
מטרת המחקר הנוכחי הייתה למפות את האתגרים המרכזיים שעימם התמודדו מורים בבתי ספר יסודיים בתקופות הסגר, את המשאבים שסייעו להם, ואת ההתמודדות והרווחה הנפשית שלהם בתקופות אלו, בהתבסס על המסגרת התיאורטית של תיאוריית הדרישות-משאבים. המחקר כלל חלק איכותני וחלק כמותני.
מאת: פרופ' איריס רכב וד"ר ניצן אליקים
המחקר בחן את מערך הקשרים שבין הפיתוח המקצועי, אימוץ טכנולוגיה להוראה מקוונת מרחוק ואפקטיביות פדגוגית.