קטלוג פרסומים

מאת: ד"ר רותי פויכטונגר

המסמך נועד להציג פרקטיקות ומנגנונים ליצירת קשר קבוע בין הרשויות המקומיות לבין מסגרות החינוך־טיפול לילדים בגילי לידה עד שלוש שפועלות בתחומן, לצורך קידומן של המסגרות. המסמך מתמקד בשאלה - באילו אופנים יכולה הרשות המקומית להכיר את צורכי המסגרות לילדים בגיל הינקות ולתמוך בהן, הן על בסיס התאמת משאבים ומנגנונים קיימים והן באמצעות מנגנונים חדשים.

מאת: ד"ר דנה לסרי, ד"ר נגה כהן וד"ר ג'וי בנטוב

המחקר נערך על ידי ד"ר דנה לסרי, ד"ר ג'וי בנטוב וד"ר נוגה כהן. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השלכות הקורונה על גננות ועל ילדי גן – כיצד הקורונה השפיעה על השלומות של הגננות וילדי הגן? האם היו הבדלים בין גננות מזרמי החינוך השונים? והאם היו הבדלים בין גננות בעלות פרופיל התמודדות שונה? המחקר הינו מחקר משולב שכלל סקר כמותי בקרב 623 גננות וקבוצת מיקוד בהשתתפות 32 גננות.

מאת: פרופ' אורית אבידב אונגר, ד"ר תמר שמיר ענבל, פרופ' אינה בלאו, ד"ר עליזה עמיר, ד"ר שלומית חדד וטליה אור-גריף

מטרת המחקר לבחון מודלים קיימים להתנסות מעשית של פרחי הוראה ולהציע מודל כולל להתנסות מעשית במרחב משולב (מקוון + פנים אל פנים) במוסדות האקדמיים ובהוראה בבתי הספר. וכן להצביע כלים שמטרתם לבחון את יעילות המודל המוצע במסלול היסודי, בהיבטים של הבניית הידע ומיומנויות (דיסציפלינריות, פדגוגיות, טכנולוגיות) ובהיבטים של מידת המרכזיות של המורים לעתיד בכיתות הלימוד.

מאת: פרופ' רמי בנבנישתי

הסקירה מציעה תמצית של המלצות להתמודדות עם משברים הדומים בממדיהם ובמאפייניהם (למשל הצורך בלמידה מרחוק) לקורונה, כפי שהוצעו על ידי חוקרים ישראלים שהפיקו לקחים ממחקרים שערכו בעת המשבר במימון לשכת המדען הראשי במשרד החינוך.

מאת: מור קלייניקוב ורוני אמיתי

מטרת הסקירה היא לבחון את הסוגיות האתיות: חיסיון אל מול חובת דיווח, מתודולוגיות מחקריות בחקר נושאים רגישים בקב קטינים, שיקולים אתיים בהחלטה על אופן הדגימה, סוג ההסכמה ההורית הנרדשת לביצוע מחקרים בנושאים רגישים ותהליכי הכנה ומשוב למחקר בנושא מצוקה רגשית משמעותית. כדי לבחון סוגיות אלו ייבחנו קווי המדיניות של ארבע מדינות: ארצות הבית, קנדה, אוסטרליה ובריטניה, וכן מחקרים אשר נערכו במדינות אלו בקרב מתבגרים, תוך השוואה למדיניות הנהוגה בישראל.

מאת: ליאת צבירן

המסמך מתייחס להיבטים מרכזיים של תוכנית הלימודים האוסטרלית בדרמה: רציונל, מטרות, מבנה ותכולה. אלו כוללים התייחסות לידע מיומנויות והישגים המוגדרים במסגרתה. סעיף השונות בסיום המסמך מציג את הנושאים הרוחביים של תכנית הלימודים הלאומית באוסטרליה אשר הוגדרו כרלוונטים לתחום הדרמה.

מאת: ליאת צבירן

הסקירה מתייחסת למבנה תוכנית הלימודים באמנויות בקולומביה הבריטית בקנדה שמאופיין באופן שונה לגילאים שונים. התכנית מציעה בסיס רחב באמנויות מהלימוד בגן ועד כיתה ח', מציגה התייחסות נפרדת לתחומים השונים בכיתה ט', ומציעה מסלולי התמחות, כולל בתיאטרון ודרמה בחטיבה העליונה.

מאת: ד"ר איתן בלום וד"ר ליאת יוספסברג בן- יהושע

בסקירה זו מבוא היסטורי קצר על חינוך באמצעות תיאטרון ולאחריה יוצגו הכישורים, היכולות והמיומנויות שהתיאטרון עשוי לפתח בתלמידים מבחינות שונות: קוגניטיבית, רגשית, חברתית ועוד. נוסף על כך ייסקרו פדגוגיות תיאטרון שונות וההיבטים הייחודיים שלהן וההקשרים ההיסטוריים-פדגוגיים שבתוכם התפתחו והתגבשו. להשלמת התמונה יפורטו השימושים השונים של התיאטרון במסגרת תוכניות הלימודים, לדוגמה בלימודי ההיסטוריה והמדעים. החלק השני של הסקירה יוחד לחידושים הבולטים בתחום החינוך המקצועי לתיאטרון, והוא כולל דיון על אודות ההשפעה של העידן הדיגיטלי על תפיסת לימודי התיאטרון, על שיטות ההוראה הקיימות בתחום ועל שיטות ההערכה של תלמידי תיאטרון.

מאת: ליאת צבירן

בסקירת התוכניות הכלולה במסמך זה נראה כי תחום לימודי הדרמה והתיאטרון משמש בתפקיד כפול: ראשית לשם למידת התחום הדיסציפלינרי, ושנית כפלטפורמה לרכישת יכולות כלליות. זאת הן במסגרת למידת התחום כשלעצמו, הן במסגרת שילובו בתחומי דעת אחרים. מסמך זה מציג היבטים בתוכניות הלימודים לדרמה ותיאטרון באוסטרליה, במדינות הנורדיות ובקולומביה הבריטית בקנדה.

מאת: אנה קבובסקי

סקירה זו מתמקדת במתרחש במגמות הלימוד הטכנולוגיות בישראל ובעולם. מחד, היא כוללת את הידוע על מגמות לימוד טכנולוגיות בישראל (רקע, היסטוריה ומטרות). מאידך, היא מציגה את הנעשה בארבע עשרה מדינות בעולם: אסטוניה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, ספרד, פינלנד, שוויץ, יפן, סינגפור, אוסטרליה, ארצות הברית ומחוז אונטריו בקנדה. בכל מדינה מוצגת מערכת החינוך תוך שימת דגש על מגמות הלימוד הטכנולוגיות. בין המדינות מתבצעת השוואה במדדים של מבנה המגמה, שנות הלימוד, סוג ומשך הלמידה. הסקירה כוללת גם ידע על שילובן של הקניית מיומנויות המאה ה-21 במגמות הלימוד הטכנולוגיות, על הגישות השונות לדמות בוגר מערכת החינוך – בין חינוך והשכלה רחבה לבין הכוונה לתעסוקה, על האופן בו משפיע השוק הגלובלי על המגמות הטכנולוגיות בבתי הספר ועל תרומתן של מגמות הלימוד.