סינון בקטלוג
מאת: ד"ר תמר שמיר-ענבל, פרופ' אינה בלאו ואסתי שוורץ
מחקר זה בא לבדוק מהם המאפיינים של תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה שהתבצעו בלמידה מרחוק בתקופת הקורונה ולמפות את הכלים הדיגיטליים המסייעים בהשבחת תהליכי הוראה למידה והערכה בלמידה מרחוק. מתוך ממצאי המחקר עולה כי ההוראה בתקופה זו הייתה ברובה סינכרונית שעיקרה במליאה ומעט עבודה קבוצתית או עצמאית של תלמידים. בנוסף, תחום ההערכה בתקופת הלמידה המרחוק נזנח כמעט לגמרי ובעיקר הושמטו אסטרטגיות של הערכה עצמית או הערכת עמיתים. רמת הפעילויות הטכנולוגיות בסולם SAMR היתה נמוכה, בעיקר ברמת החלפה ו-או העצמה.
מאת: ד"ר נעמה גרשי ובר שוצמן
מטרת מחקר זה הייתה לאפיין מהם הקשיים המאפיינים שימוש מוגבר במסכים, מיהם הילדים הפגיעים לקשיים תפקודיים כתוצאה משימוש מוגבר במסכים וכיצד פרקטיקות הוריות חיוביות ושליליות משפיעות על הקשר שבין שימוש במסכים וקשיים תפקודיים.
מאת: ד"ר טלי אדרת-גרמן, נוי דלי וד"ר הילה טל
מסמך זה נועד להציג תובנות, עדויות וממצאי מחקר הנוגעים למתח בין הערכת הישגי תלמידים וצמצום פערים. השאלה המרכזית שבה עוסק המסמך הינה - אילו אסטרטגיות עשויות לתרום ליישוב המתח בין הערכה וסטנדרטיזציה לבין השאיפה לצמצום פערים לימודיים וחברתיים?
מאת: ד"ר טלי אדרת-גרמן, נוי דלי וד"ר הילה טל
מסמך זה נועד להציג את התובנות, העדויות וממצאי המחקר בנושא הקשר בין הערכה והוראה המותאמת למגוון תלמידים. מטרתו לתמוך בתהליך עיצוב המדיניות המקדם תהליכי הערכה התומכים בלמידה של תלמידים שונים, וליידע בעלי עניין בתחום.
מאת: פרופ' אינה בלאו, ד"ר שירה גולדברג וד"ר איל רבין
מטרות מחקר זה היו: לחקור את הקשר בין קונפליקט משפחה-עבודה בקרב מורים-הורים לבין מסוגלותם העצמית כמורים וכהורים בתקופת הקורונה, ולבחון את התפקיד של תמיכה משפחתית וארגונית בקשר זה.
מאת: ד"ר יעל סידי ופרופ' יורם עשת
מטרת מחקר משולב זה הייתה לזהות ולמפות את הקשיים והאתגרים הרגשיים והחברתיים העומדים בפני המורים לנוכח המעבר להוראה מקוונת מרחוק, ובפרט בהוראה בזום. המחקר ביקש לענות על השאלות הבאות: מהם הממדים הרגשיים-חברתיים העיקריים המעסיקים מורים במסגרת הוראה מקוונת מרחוק בהשוואה להוראה פרונטלית מסורתית? האם רמת החוללות העצמית, העמדות הקשורות להוראה מקוונת מרחוק ותמיכה בית ספרית נמצאות בקשר עם ההשפעות הרגשיות-חברתיות? מהם מאפייני המורה (כגון וותק, תחום הוראה) הנמצאים בקשר עם השפעות רגשיות- חברתיות?
מאת: ד"ר מירי שריד וד"ר אורלי ליפקה
מחקר זה ביקש לבחון את ההתמודדות של מורים בהוראה בצל הקורונה בשנת תשפ"א מבחינת המחויבות של המורה להוראה, ההנחה מאחורי המסוגלות העצמית שלו, השתתפותו בהשתלמויות, האתגרים המקצועיים, מקורות חוסן נפשי, כמו גם מאפייני רקע אישיים ומקצועיים. במחקר השתתפו 404 מורים מבתי ספר יסודיים ממלכתיים וממלכתיים-דתיים ברחבי הארץ, ממגוון רמות סוציו-אקונומיות ומדיסציפלינות שונות.
מאת: ד"ר טוני גוטנטג ופרופ' קריסטה אסטרחן
המחקר הנוכחי בחן 399 מורי חטיבות הביניים מהחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי ומכל רמות המצב הסוציואקונומי בשיא הסגר השלישי.
מאת: ד"ר שירי שנאן-אלטמן וד"ר ענבר לבקוביץ
מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון דרישות עבודה (אוריינות דיגיטלית, קונפליקט עבודה-בית), משאבים פנימיים (חוסן נפשי וחוללות עצמית) ומשאבים חיצוניים (תמיכה בעבודה), מחויבות יתר למקצוע ההוראה ורווחה נפשית בקרב מורים מהמגזר הערבי והדרוזי בתקופת הקורונה.
מאת: ד"ר יעל קסנר ברוך, פרופ' יאיר זיו וד"ר אודט סלע
המסמך הנוכחי מבוסס על עבודתם של צוות מומחים הכולל צוותי חינוך, אנשי אקדמיה וגורמים מקצועיים באגף לחינוך לקדם יסודי ואגף בכיר אסטרטגיה ותכנון במשרד החינוך. צוות מומחים זה פעל בתקופה שבין ינואר 2021 עד יוני 2021.