קטלוג פרסומים

מאת: ד"ר חגית סבו- בראנץ ופרופ' ברק אריאל

מסמך זה הינו חלק מסדרת מסמכים שמטרתם לספק ידע עדכני, מתוקף, אמין ובהיר לגבי סוגיות שעל הפרק עבור מערכת החינוך הישראלית. הידע פרוש במסמך באופן תמציתי על מנת להנגיש את התובנות המרכזיות הנוגעות בסוגיה וניתן להרחבה באמצעות קישורים המופיעים לאורך המסמך אשר מפנים לספרות נוספת. מסמך זה נועד להציג תובנות מתוך סקירה עדכנית של תוכניות ואסטרטגיות למניעת אלימות שנמצאו יעילות במחקר בארץ ובעולם - קרי, תוכניות ואסטרטגיות מבוססות ראיות למניעת אלימות בבתי ספר.

מאת: ד"ר חגית סבו-בראנץ ופרופ' ברק אריאל

מסמך זה הינו חלק מסדרת מסמכים שמטרתם לספק ידע עדכני, מתוקף, אמין ובהיר לגבי סוגיות שעל הפרק עבור מערכת החינוך הישראלית. הידע פרוש במסמך באופן תמציתי על מנת להקל על הקוראים וניתן להרחבה באמצעות קישורים המופיעים לאורך המסמך אשר מפנים לספרות נוספת. מסמך זה נועד להציג תובנות, עדויות וממצאי מחקר הנוגעים לאתגרים המונעים את יישומה של מדיניות מבוססת ראיות (Practice Based Evidence - EBP) בתחום מניעת האלימות הבית ספרית. המסמך יציג אסטרטגיות מומלצות לקידום השימוש בידע מבוסס ראיות, בהסתמך על ספרות מקצועית.

מאת: ד"ר מאיה דה-פריס

מסמך זה הינו חלק מסדרת מסמכים שמטרתם לספק ידע אמין, מתוקף ועדכני לגבי סוגיות שעל הפרק עבור מערכת החינוך הישראלית. הידע פרוש במסמך באופן תמציתי על מנת להקל על הקוראים וניתן להרחבה נוספת באמצעות קישורים המפנים לספרות נוספת המופיעים לאורך המסמך. מטרת המסמך היא להציג ממצאים מחקריים ותובנות הנוגעים לאלימות בית-ספרית בעידן הדיגיטלי. כמו כן, מטרת המסמך היא להבין את תפקיד הצוות החינוכי כמורה-מתווך אשר יכול למתן ואולי אף למנוע אלימות של תלמידים, כמו גם חשיפה לאלימות של תלמידים, בתוך כותלי בית הספר ומחוצה לו. זאת לצד מתן כלים לתלמידים שיעודדו חשיבה ושימוש ביקורתיים בזירות דיגיטליות שונות.

מאת: ד"ר גדי ביאליק, ד"ר ענת מור-אבי, ד"ר אורטל מרחב, שרי אלפי-ניסן ואדריכל רן קליק

מחקר ופיתוח חינוכי בנושא מרחב פיסי ותהליך הלמידה. שאלות המחקר הן:

1.  מהם הפערים והחוזקות בתהליך יצירת הקשר בין פדגוגיה למרחב בראי המחקר העולמי ובראי הניסיון הישראלי בתכנון ושימוש בסביבות למידה חדשניות בשני העשורים האחרונים?
2. מהן התשתיות התיאורטיות הנדרשות כבסיס לבניית תהליך מיטבי המשלב מעצבי למידה ומעצבי מרחב במטרה לפתח סביבה המותאמת לחזון הבית ספרי ולפדגוגיה הנגזרת? 
3. מהם העקרונות לתהליך עבודה יישומי לתכנון ולהערכת סביבת למידה חדשנית באופן שיגשר על הפערים ויעצים את החוזקות הקיימים בנושא? 
4. מהם העקרונות להכשרת צוותי תכנון ברמת המוסד וברמת הכיתה (מורה יחיד.ה) לפעולה לאור עקרונות תהליך העבודה שיעוצב בתהליך מו"פ זה? 

מאת: אודרי אדי-רקח, דקלה הריסון-וייס ושני שטרייספלד

המחקר התמקד בהשפעת משבר הקורונה על פערים חברתיים בהישגים לימודיים בקרב תלמידי בתי הספר בישראל, כפי שאלה באים לידי ביטוי בזכאות לתעודת בגרות ופעולות מנהלי בתי ספר לשיפור הישגים אלה. המחקר מבוסס על מחקר משולב - שחלקו הראשון ממוקד במחקר כמותי, שמהווה הכנה לבחירת המדגם של מנהלים של בתי ספר שהשתפרו במהלך הקורונה. המחקר האיכותני, עומד במרכז הדוח הנוכחי.

מאת: נירית לביא אלון וטלי טל

מזה שנים רבות משרד החינוך מקדם למידה חוץ־כיתתית מתוך הכרה בתרומתה החשובה, הן בהקמת תשתיות פיזיות ללמידה בחוץ (מרחבי למידה ירוקים, כיתות חוץ, הצללות וכו') והן באמצעות פיתוח תכנים והכשרת מורים לניצול תשתיות אלו. מסמך זה מציע כלים פשוטים ועקרונות כלליים למימוש הפוטנציאל של הלמידה בחוץ, בשגרה ובתקופת הקורונה.

מאת: לשכת המדענית הראשית

אנו, צוות לשכת המדענית הראשית, פועלים על מנת לחבר בין חלקי הידע והנתונים הרבים המרכיבים את הסיפור החינוכי ולהנגישו לקובעי המדיניות ולשדה. יצירה של סיפור משותף שלם ומורכב מהווה אתגר אך גם הזדמנות עבור החברה, מערכת החינוך והאנשים הפועלים לקידומה. היכולת להיענות ולקדם אתגר זה ברמת מערכת החינוך טמונה בשותפויות העמוקות שאנו מקיימים עם החוקרים והחוקרות באקדמיה, קובעי וקובעות המדיניות והצוותים החינוכיים. השנה, ביקשנו לקדם שותפות זו באמצעות העמקת היישום של "שותפויות אקדמיה-שדה" (Partnership Practice Research -RPP) עליהן נרחיב במידעון זה

מאת: לשכת המדענית הראשית

לקראת תחילת שנת 2023, אנחנו, בלשכת המדענית הראשית, מבקשים לסכם את העשייה המחקרית הפורה בשנת 2022, להודות לכלל שותפינו לדרך, ולהזמין אתכם ואתכן להמשך השותפות המבורכת בשנה הבאה.

מאת: לשכת המדענית הראשית

המידעון מסכם את פעילותינו, את האיזונים בין המשכיות להתחדשות ואת השותפויות שאנו בונים עם מעגלים רחבים של חוקרים וחוקרות, קובעי מדיניות וצוותי חינוך. אנחנו מזמינים אתכם ואתכן להמשיך לפעול יחדיו, מתוך שאיפה לחיזוק תשתית הידע המחקרית המשותפת, להנגשתה המיטבית לבעלי העניין בנושאים הנבדקים ולפיתוח יוזמות חדשות לשותפות בינינו.

מאת: רון בלונדר, גיורא אלכסנדרון, יעל שורץ וענת ירדן

במסגרת הפרויקט, המבוסס על שיתוף פעולה בין ארבע קבוצות מחקר במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, נבחנה האפשרות לתת מענה מותאם אישי על פי תחומי העניין של הלומדים בדגשים שונים.
במסגרת הפרוייקט, פותחו יחידות לימוד בגישות מותאמות עניין בכימיה וב ביולוגיה לתלמידי בית הספר התיכון ובמדע וטכנולוגיה לחטיבת הביניים (חט"ב) בכל היחידות ניתן מענה לבחירה על פי תחומי עניין של התלמידים. בתחום הכימיה, יחידות אלו כוללות לדוגמה שילוב של סרטים עם בעלי מקצוע שמספרים על ההקשר של עיסוקם למדעים, לומדות בחירה המרחיבות את הידע בהקשר למקצועות שונים בתחומי המדע.
במדעים בחט"ב, היחידות חשפו את התלמידים לתחומי עניין בחיי היומיום בדרך של משחוק. ובביולוגיה, היחידות נבנו על פי תחומי העניין השונים של התלמידים, שאותרו באמצעות ניתוח תשובות משאלון מקדים שבו שאלו התלמידים שאלות שמעניינות אותם בהקשר ל נושא המדעי. בהתאם לכך, פותחו 4 סרטונים המכוונים לתחומי העניין של הלומדים וניתנה להם האפשרות לבחור ללמוד נושא על פי בחירתם האישית ולהמשיך לשאול שאלות שמעניינות אותם לאורך כל אחת מהיחידות. כל היחידות בביולוגיה נתנו מענה לאותם תכנים, אולם בהקשר שונים המותאמים לתחומי העניין של הלומדים.