קטלוג פרסומים

מאת: ד"ר איתן בלום וד"ר ליאת יוספסברג בן- יהושע

בסקירה זו מבוא היסטורי קצר על חינוך באמצעות תיאטרון ולאחריה יוצגו הכישורים, היכולות והמיומנויות שהתיאטרון עשוי לפתח בתלמידים מבחינות שונות: קוגניטיבית, רגשית, חברתית ועוד. נוסף על כך ייסקרו פדגוגיות תיאטרון שונות וההיבטים הייחודיים שלהן וההקשרים ההיסטוריים-פדגוגיים שבתוכם התפתחו והתגבשו. להשלמת התמונה יפורטו השימושים השונים של התיאטרון במסגרת תוכניות הלימודים, לדוגמה בלימודי ההיסטוריה והמדעים. החלק השני של הסקירה יוחד לחידושים הבולטים בתחום החינוך המקצועי לתיאטרון, והוא כולל דיון על אודות ההשפעה של העידן הדיגיטלי על תפיסת לימודי התיאטרון, על שיטות ההוראה הקיימות בתחום ועל שיטות ההערכה של תלמידי תיאטרון.

מאת: ליאת צבירן

בסקירת התוכניות הכלולה במסמך זה נראה כי תחום לימודי הדרמה והתיאטרון משמש בתפקיד כפול: ראשית לשם למידת התחום הדיסציפלינרי, ושנית כפלטפורמה לרכישת יכולות כלליות. זאת הן במסגרת למידת התחום כשלעצמו, הן במסגרת שילובו בתחומי דעת אחרים. מסמך זה מציג היבטים בתוכניות הלימודים לדרמה ותיאטרון באוסטרליה, במדינות הנורדיות ובקולומביה הבריטית בקנדה.

מאת: אנה קבובסקי

סקירה זו מתמקדת במתרחש במגמות הלימוד הטכנולוגיות בישראל ובעולם. מחד, היא כוללת את הידוע על מגמות לימוד טכנולוגיות בישראל (רקע, היסטוריה ומטרות). מאידך, היא מציגה את הנעשה בארבע עשרה מדינות בעולם: אסטוניה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, ספרד, פינלנד, שוויץ, יפן, סינגפור, אוסטרליה, ארצות הברית ומחוז אונטריו בקנדה. בכל מדינה מוצגת מערכת החינוך תוך שימת דגש על מגמות הלימוד הטכנולוגיות. בין המדינות מתבצעת השוואה במדדים של מבנה המגמה, שנות הלימוד, סוג ומשך הלמידה. הסקירה כוללת גם ידע על שילובן של הקניית מיומנויות המאה ה-21 במגמות הלימוד הטכנולוגיות, על הגישות השונות לדמות בוגר מערכת החינוך – בין חינוך והשכלה רחבה לבין הכוונה לתעסוקה, על האופן בו משפיע השוק הגלובלי על המגמות הטכנולוגיות בבתי הספר ועל תרומתן של מגמות הלימוד.

מאת: פרופ' תמי קציר, ד"ר אורלי ליפה וד"ר שלי שאול

למחקר זה שתי מטרות עיקריות: האחת היא יצירת בסיס ידע מבוסס מחקר שיבהיר מהם התנאים ההכרחיים לקידום תהליכי רכישת קריאה בקרב ילדים מתקשים בכיתות ב' וג'. השנייה היא חקר הגורמים המשפיעים על קידום הישגיהם של תלמידים המתקשים ברכישת הקריאה וכן שיפור יכולתם של המורים לתת מענה לאתגר זה.

מאת: לשכת המדענית הראשית

המידעון מסכם היבטים מרכזיים בפעילותינו, משקף את האתגרים המרכזיים שעימם התמודדנו ומזמין אתכן ואתכם להמשיך לפעול יחדיו מתוך שאיפה לחזק את תשתית הידע המחקרי המשותף, להנגישו באופן מטיבי לבעלי העניין בנושאים הנבדקים ולפתח יוזמות חדשות לשותפות בינינו.

מאת: ד"ר ענת כהן ופרופ' יהודית דורי 

המחקר עוסק בלמידה בהכוונה עצמית (SRL): הסקירה כוללת רקע תיאורטי על SRL, התערבויות שמקדמות SRL, סוגיות שנוגעות להכשרת מורים ולהערכה לשם למידה.

מאת: ענת אטיה מלכי

סקירת ספרות זו עוסקת בהשפעתה של למידה מרחוק על היבטים רגשיים וחברתיים בקרב לומדות ולומדים.

מאת: ד"ר דנה לסרי, פרופ' מונא חורי- כסבארי וד"ר רות גוטפריד

המחקר מבקש לבחון את המידה בה נחווית מגפת הקורונה כמשבר פסיכולוגי עבור צוותי ההוראה; לבחון הבדלים ברמות השלומות, המוטיבציה ונטייה לעזיבת המקצוע ובמשתני הפגיעות והחוסן בין צוותי הוראה בחינוך היהודי הממלכתי, היהודי הממלכתי- דתי והערבי; ולאתר גורמי חוסן וגורמי פגיעות.

מאת: ד"ר ריקי טסלר, ד"ר ג'יזל גרין, ד"ר גילי יוסף ופרופ' ישעיהו הוצלר

מחקר ביקש לבחון את הקשר בין מדיניות תומכת של משרד החינוך וניסיון בהוראה מקוונת מרחוק ובין לחץ בעבודה, חוסן, רווחה נפשית סובייקטיבית ומסוגלות מקצועית בזמן מגפת הקורונה בקרב מורים לחינוך גופני בישראל.

מאת: ד"ר אורלי שמעוני מזר, ד"ר מור נחום, חיה פוגל- גרינולד, פרופ' תום גומפל ויעל מלין

במחקר הנוכחי בחנו מה היו גורמי הלחץ העיקריים איתם התמודדו המורים המלמדים בבתי ספר יסודיים בתקופת הגל הראשון והשני של מגפת הקורונה. כמו כן, נבחן הקשר בין גורמי הלחץ למצב הרגשי, המקצועי והחוסן הנפשי של המורים. בנוסף, נבחנו מקורות התמיכה להם נזקקו המורים לעומת מקורות התמיכה שקיבלו בפועל. כמו כן, נבחן הקשר בין דרכי ההתמודדות בהם נקטו המורים לבין המצב הרגשי, המקצועי והחוסן הנפשי שלהם.