סינון בקטלוג
מאת: לשכת המדען הראשי
תמצית מידע זו מבוססת על דו"ח מחקר שהתפרסם על ידי ה-EEF (Education Endowment Foundation) באוקטובר 2021, אשר ביקשה למצוא תשובה לשאלה: מהם המרכיבים הקיימים בתוכנית פיתוח מקצועי אפקטיבי (המשפיע לטובה על הישגי התלמידים)?
החוקרים מציעים מסגרת תיאורטית לפיתוח מקצועי בהוראה, אשר כוללת ארבע מטרות-על שעלו מתוך סקירת התוכניות לפיתוח מקצועי: הנחלת תובנות, הצבת מטרות, פיתוח טכניקות והטמעה מעשית. החוקרים המשיגו 14 מנגנונים אשר תורמים להשגת מטרות העל הללו. החוקרים שיערו כי ככל שתוכנית פיתוח מקצועי כוללת מנגנונים רבים יותר, כך צפויה לה אפקטיביות רבה יותר - השערה זו אוששה במחקרם.
מאת: ד"ר חמי רמיאל
סקירת ספרות זו עוסקת בבינה מלאכותית בחינוך ומתמקדת בהיבטים של הוגנות ושוויון.
מאת: ד"ר דנה ודר-וייס, ד"ר חאלד אלסייד, ד"ר גדעון דישון וד"ר עידית פסט
המחקר מבקש לפתח ולבחון מודל לתהליך פיתוח מקצועי לצוותי מורים בנושא של התמודדות עם קונפליקטים עם הורים. המודל שואב תאורטית ממפגש בין שלושה גופי ידע שונים: הראשון עוסק בלקיחת נקודת המבט של האחר, השני קשור בהיבטים הרגשיים של עבודת המורה, והשלישי קשור בלמידה מקצועית של מורים.
מאת: ד"ר דינה ציבולסקי, ד"ר רבקה גדות ופוסטדוקטורנטית גל שטרן
המחקר בחן כיצד אוצרות דיגיטלית מקדמת את הלמידה האישית של תלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה למדעים. אוצרות דיגיטלית היא תהליך שבו אוספים, יוצרים ומשתמשים בחומרים דיגיטליים לצורך יצירת אוסף דיגיטלי לשימוש בהווה ובעתיד. כמו כן, אוצרות דיגיטלית מהווה את אחת מהמיומנויות הליבה בעידן הדיגיטלי המאופיין בהצפת מידע ועיסוק באיתור, קטלוג ושמירת המידע.
מאת: גיא כהן
ספר דיגיטלי הכולל אסופת מחקרים העוסק בקידום מיומנויות למידה בהכוונה עצמית שנכתב על ידי גיא כהן מאוניברסיטת תל אביב. למידה בהכוונה עצמית (SRL- Self Regulated Learning) היא תהליך פעיל בו מתקיימים שלושה שלבים: חשיבה מקדימה, ביצוע והערכה. בהתאם לכך הלומד מציב מטרות, מתכנן את פעולותיו, עוקב אחר ביצועיו ומעריך את המהלכים בו בחר. הספר דן בתפקידם של מורים בקידום מיומנויות למידה בהכוונה עצמית ובאסטרטגיות מומלצות לקידום המיומנויות למידה בהכוונה עצמית.
מאת: ד"ר אודרי אדי-רקח
המחקר בוחן את היחסים בין הורים ומורים בבתי ספר מבוססים לעומת פחות מבוססים מבחינה חברתית-כלכלית, לאור השינויים המתחוללים בעקבות מגיפת הקורונה בתפקיד ובאחריות של המורים וההורים. המחקר נערך בבתי ספר בזרם החינוך הממלכתי ובזרם הממלכתי דתי.
מאת: ד"ר רימאא דעאס, ד"ר מואפק קדח ופרופ' חן שכטר
עקרונות הניהול בחירום, שמטרתם להפחית את חוסר הוודאות והעמימות, מחולקים לשלוש קבוצות פעולה:
- פיתוח חוסן.
- ניהול משאבים.
- ניהול גמיש. תחת כל כותרת מפורטות במסמך פעולות אופרטיביות ליישום.
מאת: ד"ר מיכל לוי
כיצד תורמות התערבויות בית ספריות לשיפור האקלים של בית הספר ולצמצום האלימות?
מאת: ד"ר גדי ביאליק, ד"ר ענת מור-אבי, ד"ר אורטל מרחב ושרי אלפסי-ניסן
איך לתכנן למידה במרחב פיסי זמני בחירום? פינוי האוכלוסייה הנרחב במסגרת המלחמה חייב הקמה מהירה של סביבות למידה מחוץ למבנים שיועדו לשמש כבתי ספר. בנוסף, בערים רבות עברו תלמידים למרכזים קהילתיים, אוניברסיטאות, מכללות ומבני ציבור, או לבתי ספר מארחים בהם קיים מרחב מוגן תקני. המרחבים החדשים מהווים אתגר עיצובי ופדגוגי כדי להתאימם לפעילות חינוכית. המסמך מדגים שימוש בכלי לתכנון מרחב הלמידה בזמן חירום: כגון אולם כנסים בבית-מלון, מרחב בבית ספר מארח או מבנה זמני.
מאת: ד"ר חמי רחמיאל
מבחנים משווים בינלאומיים צמחו החל משנות השישים ומשמשים כאמצעי מקובל להעריך את רמת החינוך במדינה מסוימת בהשוואה למדינות אחרות. מקובל לייחס למבחנים אלו מספר יתרונות, בינהם אובייקטיביות והעדר תלות פוליטית, עידוד קבלת החלטות מבוססת נתונים ותרומה לשקיפות ועידוד שיח ציבורי ביחס למצב החינוך. בעשורים האחרונים חרגו מבחנים אלו מתפקידם המקורי ככלי תומך מחקר פדגוגי אל עבר כלי תומך מדיניות בעל בולטות רבה בשיח הציבורי.