סינון בקטלוג
מאת: ד"ר מיכל לוי
כיצד תורמות התערבויות בית ספריות לשיפור האקלים של בית הספר ולצמצום האלימות?
מאת: ד"ר גדי ביאליק, ד"ר ענת מור-אבי, ד"ר אורטל מרחב ושרי אלפסי-ניסן
איך לתכנן למידה במרחב פיסי זמני בחירום? פינוי האוכלוסייה הנרחב במסגרת המלחמה חייב הקמה מהירה של סביבות למידה מחוץ למבנים שיועדו לשמש כבתי ספר. בנוסף, בערים רבות עברו תלמידים למרכזים קהילתיים, אוניברסיטאות, מכללות ומבני ציבור, או לבתי ספר מארחים בהם קיים מרחב מוגן תקני. המרחבים החדשים מהווים אתגר עיצובי ופדגוגי כדי להתאימם לפעילות חינוכית. המסמך מדגים שימוש בכלי לתכנון מרחב הלמידה בזמן חירום: כגון אולם כנסים בבית-מלון, מרחב בבית ספר מארח או מבנה זמני.
מאת: ד"ר חמי רחמיאל
מבחנים משווים בינלאומיים צמחו החל משנות השישים ומשמשים כאמצעי מקובל להעריך את רמת החינוך במדינה מסוימת בהשוואה למדינות אחרות. מקובל לייחס למבחנים אלו מספר יתרונות, בינהם אובייקטיביות והעדר תלות פוליטית, עידוד קבלת החלטות מבוססת נתונים ותרומה לשקיפות ועידוד שיח ציבורי ביחס למצב החינוך. בעשורים האחרונים חרגו מבחנים אלו מתפקידם המקורי ככלי תומך מחקר פדגוגי אל עבר כלי תומך מדיניות בעל בולטות רבה בשיח הציבורי.
מאת: ד"ר נורית נוביס- דויטש, ד"ר איתן כהן, פרופ' חנן אלכסנדר, ד"ר אורן יהי-שלום, ד"ר גד מרקוס, ליאת רחמיאן, אופיר גליק ואורי גביש
המעבר להוראה ולמידה בינתחומית (שילוב של רעיונות ודרכי חשיבה מכמה תחומי דעת שונים) התבסס בעשור האחרון בישראל ובמדינות אירופאיות בעיקר, והוא נוכח בין היתר במצפן הלמידה שפרסם ה- OECD ובדוחות של אונסקו. המחקר הנוכחי מסתמך על סקירת ספרות של המושג "למידה בינתחומית" על משמעויותיו המגוונות, ובעקבותיו קיים מערך השתלמות לכ-130 מורים ומנהלים (שלימדו מעל 1000 תלמידים) להוראה- למידה בינתחומית, ודיווח על הראיונות, השאלונים והתצפיות שנעשרכו לפני הפעילות, במהכלה ובעקבותיה.
מאת: שני שטרייספלד, פרופ' מירי ימיני ופרופ' אפרת בלומנפלד ליברטל
המחקר התמקד באופן השימוש במרחבים הפיזיים (בתוך מבנים ומחוצה להם) ובמיפוי סוג המרחבים שבהם התקיימו ההוראה, הלמידה והשהות של מורות, מורים, תלמידות ותלמידים במהלך סגירת בתי הספר בעת מגפת הקורונה.
מאת: ד"ר אדר בן-אליהו, ליה צרפתי, ד"ר אלה חמי וד"ר קיריל שלחביץ'
המחקר השווה בין קבוצת תלמידי תיכון שמוריהם לקחו חלק בהשתלמות שעסקה בלימוד המורים את תחום הוויסות הלימודי העצמי (Self Regulated Learning) (564 תלמידים) לבין קבוצת הביקורת, תלמידים שמוריהם לא עברו את ההשתלמות (722 תלמידים). בוצעו ניתוחים שבחנו את השינוי בתהליכי ויסות והבנתם (תהליכי מטא) בין תחילת השנה לבין סוף השנה והאם השינוי היה זהה בשתי הקבצות. במחקר נמצא שבקבוצת הביקורת הייתה ירידה בוויסות קשב, הדחקה, לעומת קבוצת הביקורת שבה לא חלה ירידה. כמו כן, לגבי תהליכי למידה רגשיים והתנהגותיים - הייתה עלייה במטה-רגש ובמטה-התנהגות בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת בה לא נמצא שינוי.
מאת: ד"ר נעמה גרשי, תמר דוד כהן וד"ר טלי אדרת-גרמן
מעורבות הורים היא מונח שמתאר את ההשקעה של הורים בתהליך החינוכי של ילדיהם. המעורבות יכולה להתקיים בצורות רבות ונהוג לחלק אותה לשני סוגים מרכזיים: מעורבות מבוססת-בית ומעורבות מבוססת בית-ספר. מעורבות הורים מיטיבה היא כזו המושתת על אמון וכבוד הדדיים בין הורים, מורים וילדים. מעורבות מאופיינת בשיתוף פעולה בין הגורמים השונים באופן שלוקח בחשבון את הצרכים, הרצונות והיכולות של השותפים השונים, ופועלת למען שיפור הרווחה של שלושת הצדדים.
מאת: ד"ר חגית סבו- בראנץ ופרופ' ברק אריאל
מסמך זה הינו חלק מסדרת מסמכים שמטרתם לספק ידע עדכני, מתוקף, אמין ובהיר לגבי סוגיות שעל הפרק עבור מערכת החינוך הישראלית. הידע פרוש במסמך באופן תמציתי על מנת להנגיש את התובנות המרכזיות הנוגעות בסוגיה וניתן להרחבה באמצעות קישורים המופיעים לאורך המסמך אשר מפנים לספרות נוספת. מסמך זה נועד להציג תובנות מתוך סקירה עדכנית של תוכניות ואסטרטגיות למניעת אלימות שנמצאו יעילות במחקר בארץ ובעולם - קרי, תוכניות ואסטרטגיות מבוססות ראיות למניעת אלימות בבתי ספר.
מאת: ד"ר חגית סבו-בראנץ ופרופ' ברק אריאל
מסמך זה הינו חלק מסדרת מסמכים שמטרתם לספק ידע עדכני, מתוקף, אמין ובהיר לגבי סוגיות שעל הפרק עבור מערכת החינוך הישראלית. הידע פרוש במסמך באופן תמציתי על מנת להקל על הקוראים וניתן להרחבה באמצעות קישורים המופיעים לאורך המסמך אשר מפנים לספרות נוספת. מסמך זה נועד להציג תובנות, עדויות וממצאי מחקר הנוגעים לאתגרים המונעים את יישומה של מדיניות מבוססת ראיות (Practice Based Evidence - EBP) בתחום מניעת האלימות הבית ספרית. המסמך יציג אסטרטגיות מומלצות לקידום השימוש בידע מבוסס ראיות, בהסתמך על ספרות מקצועית.
מאת: ד"ר מאיה דה-פריס
מסמך זה הינו חלק מסדרת מסמכים שמטרתם לספק ידע אמין, מתוקף ועדכני לגבי סוגיות שעל הפרק עבור מערכת החינוך הישראלית. הידע פרוש במסמך באופן תמציתי על מנת להקל על הקוראים וניתן להרחבה נוספת באמצעות קישורים המפנים לספרות נוספת המופיעים לאורך המסמך. מטרת המסמך היא להציג ממצאים מחקריים ותובנות הנוגעים לאלימות בית-ספרית בעידן הדיגיטלי. כמו כן, מטרת המסמך היא להבין את תפקיד הצוות החינוכי כמורה-מתווך אשר יכול למתן ואולי אף למנוע אלימות של תלמידים, כמו גם חשיפה לאלימות של תלמידים, בתוך כותלי בית הספר ומחוצה לו. זאת לצד מתן כלים לתלמידים שיעודדו חשיבה ושימוש ביקורתיים בזירות דיגיטליות שונות.