קטלוג פרסומים
סינון בקטלוג
מאת: פרופ' רמי בנבנישתי
מטרת סקירה זו היא לבחון את הידע המחקרי שנצבר בארץ ובעולם באשר להשלכותיה של מגפת הקורונה על רווחתם הנפשית של מורים ומנהלים.
מיפוי השלכות מגפת הקורונה על רווחתם הנפשית של מורים ומנהלים
מאת: ד"ר טלי תאני-צברי וד"ר קרן צור איל
סקירה שיטתית זו מתמקדת במחקרים שנעשו בשנים האחרונות בנושא התערבויות ללימוד אוריינות מדיה דיגיטלית במערכת החינוך הפורמלית. הסקירה בוחנת את מידת היעילות המדווחת להתערבויות אלו ומאפיינים ספציפיים של התערבויות אשר עשויים להגביר את יעילותן.
סקירה שיטתית בנושא הערכה של התערבויות ללימוד אוריינות מדיה דיגיטלית במערכות חינוך
מאת: ד"ר סיגל בן עמרם
אוגדן זה מורכב ממספר פרקים, העוסקים כל אחד בשאלה הבוחנת את נושא האוריינות הדיגיטלית ממגוון זוויות.
אוגדן סקירות קצרות בנושא אוריינות דיגיטלית
מאת: ד"ר אורנית ספקטור-לוי, אושרה אלוני, יפה גונדה קרן, ד"ר מרב יפרח ופרופ' מיכל ציון
במחקר זה נבדקה השפעתו של המודל ההוליסטי הרב-ערוצי להוראה בכיתה הטרוגנית ושל תכנית להתפתחות מקצועית של מורים מבוססת מודל זה, על תפיסות ותפקוד של מורות/ים בהוראה בכיתת המדעים ההטרוגנית ועל תלמידיהן/ם. נמצא כי השתתפות בתכנית ההתערבות תרמה לתחושת המסוגלות של המורות/ים, ליישום בפועל של המודל, מענה למגוון צרכי הלומדים, קידום הישגי כלל הלומדים והגברת תחושת מיצוי יכולות בלמידה.
מודל הוליסטי רב-ערוצי לפיתוח מקצוענות מורים להוראה בכיתה ההטרוגנית – כיתת המדעים כמשל
מאת: פרופ' תום גומפל, פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט ופרופ' אדם ניר
מטרת מחקר זה הייתה לבחון האם יש בכוחה של התערבות בבתי ספר ליצור שינוי תודעתי בקרב מורים ומנהלים בנוגע לחשיבותו של חינוך מכיל ושוויוני בכיתות הטרוגניות. במקור, נועדה פעולת ההתערבות להוביל לשינוי בכל שלבי התכנון החינוכי, מרמת הכיתה והמורה ועד למעצבי המדיניות החינוכית.
פיתוח מודלים מבוססי מחקר בנושא התמקצעות מורים להוראה בכיתה הטרוגנית
מאת: ליאת צבירן, ד"ר הילה טל וד"ר אודט סלע
מסמך זה מציג את גישת "חינוך הילד השלם", ונכתב בהמשך לפעילות קבוצת עבודה בנושא שילוב היבטים רגשיים־חברתיים בהוראת תחומי דעת.
חינוך הילד השלם
מאת: פרופ' לילך שלו-מבורך, ד"ר אילנית הוכמיץ, שני טרנר ושירה פרנצס
מחקר זה ביקש להעמיק את הבנתנו ביחס לתרומתם של תפקודי קשב לתפקודי קריאה בקרב קוראים צעירים שמתקשים בקריאה. מחקר זה נועד, בין היתר, להניח את היסודות לבניית תכנית התערבות אשר תוכל לסייע הן לתלמידים ותלמידות צעירים המתקשים ברכישת הקריאה מסיבות קשביות/ניהוליות והן לתלמידים שמתקשים בקריאה מסיבות שפתיות.
תרומת גורמים קוגניטיביים לתפקודי קריאה בקרב תלמידים צעירים המתקשים בקריאה ופיתוח תכנית 'קוראים קשובים' לשיפור תפקודי קריאה בקרב תלמידים צעירים מתקשים בקריאה
מאת: ד"ר שם שמי
סקירת ספרות זו עוסקת בשאלה מהו הגיל שבו נכון לאתר, על מנת שמירב הילדים והילדות המחוננים והמצטיינים יאותרו מחד, ומאידך, יצומצמו טעויות מדידה המתבטאות באיתור שגוי על השלכותיו השליליות?
ידע עדכני גיל ותהליכים לאיתור מחוננים
מאת: ד"ר עדנה אור
מסמך זה הוא חלק מסדרת מסמכים שמטרתם לספק ידע עדכני, מתוקף, אמין ובהיר לגבי סוגיות הקשורות בהתפתחות קוגנטיבית של פעוטות. המסמך מיועד להציג מידע על התפתחות החשיבה של פעוטות שגילם 6 עד 24 חודשים. השאלה המרכזית עליה המסמך מבקש לענות - מהו התפקיד הייחודי של הצוות החינוכי ומהם העקרונות לבניית מסגרת חינוכית התומכת בהתפתחות הקוגניטיבית בגיל הינקות?
התפתחות קוגניטיבית של פעוטות
מאת: פרופ' אסתר עדי יפה
פרק המלצות זה, המתייחס לתכנית האסטרטגית, משקף את הספרות המחקרית ואת המצב במדינת ישראל. הפרק משווה את המדיניות כפי שיושמה במהלך השנים בזרוע העבודה של משרד הכלכלה בישראל בעיקר, לארבע מדינות: אירלנד, פינלנד, בריטניה ואוסטרליה.