סינון בקטלוג
מאת: ד"ר גדי ביאליק, ד"ר ענת מור-אבי, ד"ר אורטל מרחב, שרי אלפי-ניסן ואדריכל רן קליק
מחקר ופיתוח חינוכי בנושא מרחב פיסי ותהליך הלמידה. שאלות המחקר הן:
- מהם הפערים והחוזקות בתהליך יצירת הקשר בין פדגוגיה למרחב בראי המחקר העולמי ובראי הניסיון הישראלי בתכנון ושימוש בסביבות למידה חדשניות בשני העשורים האחרונים?
- מהן התשתיות התיאורטיות הנדרשות כבסיס לבניית תהליך מיטבי המשלב מעצבי למידה ומעצבי מרחב במטרה לפתח סביבה המותאמת לחזון הבית ספרי ולפדגוגיה הנגזרת?
- מהם העקרונות לתהליך עבודה יישומי לתכנון ולהערכת סביבת למידה חדשנית באופן שיגשר על הפערים ויעצים את החוזקות הקיימים בנושא?
- מהם העקרונות להכשרת צוותי תכנון ברמת המוסד וברמת הכיתה (מורה יחיד.ה) לפעולה לאור עקרונות תהליך העבודה שיעוצב בתהליך מו"פ זה?
מאת: אודרי אדי-רקח, דקלה הריסון-וייס ושני שטרייספלד
המחקר התמקד בהשפעת משבר הקורונה על פערים חברתיים בהישגים לימודיים בקרב תלמידי בתי הספר בישראל, כפי שאלה באים לידי ביטוי בזכאות לתעודת בגרות ופעולות מנהלי בתי ספר לשיפור הישגים אלה. המחקר מבוסס על מחקר משולב - שחלקו הראשון ממוקד במחקר כמותי, שמהווה הכנה לבחירת המדגם של מנהלים של בתי ספר שהשתפרו במהלך הקורונה. המחקר האיכותני, עומד במרכז הדוח הנוכחי.
מאת: נירית לביא אלון וטלי טל
מזה שנים רבות משרד החינוך מקדם למידה חוץ־כיתתית מתוך הכרה בתרומתה החשובה, הן בהקמת תשתיות פיזיות ללמידה בחוץ (מרחבי למידה ירוקים, כיתות חוץ, הצללות וכו') והן באמצעות פיתוח תכנים והכשרת מורים לניצול תשתיות אלו. מסמך זה מציע כלים פשוטים ועקרונות כלליים למימוש הפוטנציאל של הלמידה בחוץ, בשגרה ובתקופת הקורונה.
מאת: פרופ' רמי בנבנישתי
מטרת סקירה זו היא לבחון את הידע המחקרי שנצבר בארץ ובעולם באשר להשלכותיה של מגפת הקורונה על רווחתם הנפשית של מורים ומנהלים.
מאת: ד"ר טלי תאני-צברי וד"ר קרן צור איל
סקירה שיטתית זו מתמקדת במחקרים שנעשו בשנים האחרונות בנושא התערבויות ללימוד אוריינות מדיה דיגיטלית במערכת החינוך הפורמלית. הסקירה בוחנת את מידת היעילות המדווחת להתערבויות אלו ומאפיינים ספציפיים של התערבויות אשר עשויים להגביר את יעילותן.
מאת: ד"ר סיגל בן עמרם
אוגדן זה מורכב ממספר פרקים, העוסקים כל אחד בשאלה הבוחנת את נושא האוריינות הדיגיטלית ממגוון זוויות.
מאת: ד"ר אורנית ספקטור-לוי, אושרה אלוני, יפה גונדה קרן, ד"ר מרב יפרח ופרופ' מיכל ציון
במחקר זה נבדקה השפעתו של המודל ההוליסטי הרב-ערוצי להוראה בכיתה הטרוגנית ושל תכנית להתפתחות מקצועית של מורים מבוססת מודל זה, על תפיסות ותפקוד של מורות/ים בהוראה בכיתת המדעים ההטרוגנית ועל תלמידיהן/ם. נמצא כי השתתפות בתכנית ההתערבות תרמה לתחושת המסוגלות של המורות/ים, ליישום בפועל של המודל, מענה למגוון צרכי הלומדים, קידום הישגי כלל הלומדים והגברת תחושת מיצוי יכולות בלמידה.
מאת: פרופ' תום גומפל, פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט ופרופ' אדם ניר
מטרת מחקר זה הייתה לבחון האם יש בכוחה של התערבות בבתי ספר ליצור שינוי תודעתי בקרב מורים ומנהלים בנוגע לחשיבותו של חינוך מכיל ושוויוני בכיתות הטרוגניות. במקור, נועדה פעולת ההתערבות להוביל לשינוי בכל שלבי התכנון החינוכי, מרמת הכיתה והמורה ועד למעצבי המדיניות החינוכית.
מאת: ליאת צבירן, ד"ר הילה טל וד"ר אודט סלע
מסמך זה מציג את גישת "חינוך הילד השלם", ונכתב בהמשך לפעילות קבוצת עבודה בנושא שילוב היבטים רגשיים־חברתיים בהוראת תחומי דעת.
מאת: פרופ' לילך שלו-מבורך, ד"ר אילנית הוכמיץ, שני טרנר ושירה פרנצס
מחקר זה ביקש להעמיק את הבנתנו ביחס לתרומתם של תפקודי קשב לתפקודי קריאה בקרב קוראים צעירים שמתקשים בקריאה. מחקר זה נועד, בין היתר, להניח את היסודות לבניית תכנית התערבות אשר תוכל לסייע הן לתלמידים ותלמידות צעירים המתקשים ברכישת הקריאה מסיבות קשביות/ניהוליות והן לתלמידים שמתקשים בקריאה מסיבות שפתיות.