קטלוג פרסומים
סינון בקטלוג
כתיבה: מור שפירא ועודד בושריאן. ייעוץ אקדמי ניתן על ידי ד"ר ג'וי בנטוב, ד"ר נגה כהן וד"ר דנה לסרי
השלומות של צוותי החינוך מושפעת ממכלול של גורמים אישיים, חברתיים, מערכתיים ומקצועיים, ולכן האחריות לקידומה משותפת למורים ולמערכת החינוך. במסמך זה מרוכזים תובנות וכיווני פעולה אשר מבוססים על מחקרים שנערכו בתקופת המשבר הקודם - מגפת הקורונה - ומיועדים לסייע למנהלות ולמנהלים לתמוך ברווחה הנפשית של צוותי החינוך בתקופה הנוכחית ולאחריה. כמו כן מוצגים ממצאים והמלצות בנוגע לגורמי סיכון, לגורמי תמיכה ולגורמי חוסן אשר משפיעים על שלומות של מורים בעיתות משבר.
תמיכה בשלומות של צוותי החינוך בעיתות חירום ומשבר
מאת: ד"ר שרית אשכנזי וסוניה חסון
המחקר הנוכחי ניסה לבחון את ההשפעות ארוכות וקצרות הטווח של סגרי הקורונה על ילדים אשר היו בכיתה א' וב' בזמן סגרי הקורונה ובזמן הבדיקה שלהם היו בכיתה ג' או ד'. אוכלוסייה זאת היא מיוחדת כיוון שבגיל צעיר קשה לבצע למידה מרחוק לאורך זמן וללא עזרת הורים. ובנוסף בכיתה א' וב' נלמדים היסודות של המתמטיקה. מטרה נוספת של המחקר הנוכחי היא לבחון כיצד סגרי הקורונה השפיעו על תלמידים עם לקויות למידה בחשבון.
השפעת למידה מתוקשבת בתקופת הקורונה על הפערים הלימודיים של ילדים עם קשיי למידה בחשבון
כתיבה: לשכת המדענית הראשית
המשבר הנוכחי המתמשך חושף בפנינו ביתר שאת אתגרים שעמם מתמודדת מערכת החינוך ויסודות שזקוקים לחיזוק. הוא מזמין אותנו לדמיין מערכת חינוך אחרת, ולחשוב על האופן שבו ניתן לחזק ובמקומות שנפגעו, לבנות את מערכת החינוך מחדש וטוב יותר. החשיבה על היסודות הובילה אותנו לחיפוש אחר מסגרות קונספטואליות מארגנות, שעם יציקה מושכלת וסבלנית, יכולות לחזק את היסודות עליהם נשענת מערכת החינוך. דוגמה למסגרת קונספטואלית כזאת היא גישת ה-MTSS( support of system tiered-Multi), אשר מבקשת לארגן תחת מערכת אחת מענים לצרכים לימודיים, התנהגותיים ורגשיים-חברתיים, של תלמידים ושל מורים, על ידי תכנון ובחירה באסטרטגיות, שיטות הוראה והתערבויות מבוססות-מחקר, בהסתמך על מיפוי וניטור מתמשך של צרכים אלו.
מידעון פסח תשפ"ד
מאת: שירה אילוז ויעקב ב' יבלון
תרומת ההתנסות הסימולטיבית ומרכיביה לפיתוח מיומנויות חברתיות רגשיות של עובדי הוראה
מאת: ד"ר אורלי ליפקה וד"ר מירי שריד
מטרת המחקר הייתהלבדוק את התפקוד הרגשי והמקצועי של המורים במציאות משתנה. המחקר בחן את תפקודם הרגשי חברתי של המורים מיד לאחר פרוץ מגפת הקורונה, כשנה לאחר פרוץ מגפת הקורונה ושנתיים וחצי לאחר פרוץ מגפת הקורונה.
מורים במציאות משתנה: שינויים אישיים ומקצועיים
כתיבה: לשכת המדענית הראשית
המידעון מסכם היבטים מרכזיים בפעילותינו, משקף את האתגרים המרכזיים שעימם התמודדנו ומזמין אתכן ואתכם להמשיך לפעול יחדיו מתוך שאיפה לחזק את תשתית הידע המחקרי המשותף, להנגישו באופן מטיבי לבעלי העניין בנושאים הנבדקים ולפתח יוזמות חדשות לשותפות בינינו.
מידעון ראש השנה תשפ"ד
מאת: ד"ר יותם הוד
מטרת סקירה זו היא לתאר מודל חינוכי חדש, הנקרא: ״קהילות בונות ידע הומניסטיות״ (HKBCs), ואת הפוטנציאל הקיים בו לטיפוח יכולות מודרניות בקרב תלמידים. מודל ה-HKBC הוא שכלול של כמה מהגישות החדשניות ביותר של למידה כיתתית ברחבי העולם. גישות אלו שואפות לשינוי דרכי הלמידה המסורתיות, הנהוגות עדיין במערכות חינוך רבות, לעבר פדגוגיות ותוכניות לימודים העונות על צורכי החברה של ימינו.
מודל קהילות למידה בונות ידע בתפיסה הוליסטית הממוקדת תלמיד
מאת: ד"ר ענת כהן
סקירת הספרות המופיעה למטה היא התוצר הראשון במסגרת פרויקט המחקר Champs - Chatbot Assisted Motivational Problem Solving. העוסק במודל ל"פתרון בעיות מוטיבציוני בסיוע צ'אטבוט" (מודל צ'אמפס), אשר פותח בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב עבור משרד החינוך. למחקר הוגדרו שתי מטרות עיקריות: הראשונה, לבחון כיצד מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות תוך-אישיות מוטיבציוניות, אשר קשורות לפתרון בעיות ונחוצות ללומד במסגרת תהליך למידה עצמאי, מיושמות כיום בכיתות הלימוד; והשניה, לבחון כיצד ניתן לקדם ולשפר את יישום המיומנויות הללו בתוך מערכת החינוך באמצעות מודל אשר פותח לצורך המחקר, היינו מודל צ‘אמפס. המודל פותח על מנת לתת מענה לאתגרים הרבים העולים במהלך למידה עצמית, ומאפשר ללמד, ללמוד ולהעריך מיומנויות קוגניטיביות ומוטיבציוניות הקשורות בפתרון בעיות.
מודל לפתרון בעיות מוטיבציוני בסיוע צ'אטבוט
מאת: פרופ' אורית אבידב-אונגר, ד"ר עליזה עמיר, ד"ר שמיר ענבל, פרופ' אינה בלאו, טליה אור גריף ועודד בושריאן
סקירה זו מציגה את האפשרויות ואת היתרונות והחוזקות כמו גם את הקשיים ואת האתגרים, הטמונים בשימוש בעולמות וירטואליים לצורכי למידה בקהילות מורים מקצועיות. מטרתה של הסקירה היא להוות בסיס לפיתוח מודל ללמידה מקצועית. לשם כך, מטרתנו לבחון את שני המרכיבים המרכזיים של המודל: קהילות מורים וירטואליות למטרות פיתוח מקצועי, ועולמות וירטואליים.
למידה בקהילות מורים מקוונות
מאת: פרופ' לינור הדר, פרופ' שרית ברזלי, ד"ר שי גולדפרב-כהן, ד"ר לירון פרימור, ת'וריא קובטי- משיעל ודנה טל-סביר
אוריינות מידע דיגיטלית היא מכלול של יכולות (competencies) שמסייעות ללומדים.ות להשתמש במידע מקוון באופן יעיל, משמעותי, ביקורתי ואחראי. למורים.ות תפקיד מרכזי בטיפוח אוריינות המידע הדיגיטלית של לומדים ובהכנתם לקראת השתתפות בחברת המידע. סקירה זו מתמקדת במאפיינים של אוריינות מידע דיגיטלית ובדרכים בהן אפשר לטפח את יכולתם של מורים לקדם יכולות אוריינות מידע דיגיטלית של תלמידים מתוך מכלול יכולות אוריינות הדיגיטלית, הסקירה הנוכחית מתמקדת ביכולות של הערכת מקורות מידע מקוונים ומיזוג והסקת מסקנות ממקורות מידע מקוונים מרובים. הסקירה מתמקדת ביכולות אלו בשל חיוניותן לשימוש מושכל במידע מקוון ומשום שהן מציבות אתגרים ניכרים בפני לומדים ומורים.