קטלוג פרסומים

כתיבה: גיא כהן

ספר דיגיטלי הכולל אסופת מחקרים העוסק בקידום מיומנויות למידה בהכוונה עצמית שנכתב על ידי גיא כהן מאוניברסיטת תל אביב. למידה בהכוונה עצמית (SRL- Self Regulated Learning) היא תהליך פעיל בו מתקיימים שלושה שלבים: חשיבה מקדימה, ביצוע והערכה. בהתאם לכך הלומד מציב מטרות, מתכנן את פעולותיו, עוקב אחר ביצועיו ומעריך את המהלכים בו בחר. הספר דן בתפקידם של מורים בקידום מיומנויות למידה בהכוונה עצמית ובאסטרטגיות מומלצות לקידום המיומנויות למידה בהכוונה עצמית.

מאת: ד"ר אודרי אדי-רקח

המחקר בוחן את היחסים בין הורים ומורים בבתי ספר מבוססים לעומת פחות מבוססים מבחינה חברתית-כלכלית, לאור השינויים המתחוללים בעקבות מגיפת הקורונה בתפקיד ובאחריות של המורים וההורים. המחקר נערך בבתי ספר בזרם החינוך הממלכתי ובזרם הממלכתי דתי.

מאת: ד"ר רימאא דעאס, ד"ר מואפק קדח ופרופ' חן שכטר

עקרונות הניהול בחירום, שמטרתם להפחית את חוסר הוודאות והעמימות, מחולקים לשלוש קבוצות פעולה:

1. פיתוח חוסן.
2. ניהול משאבים.
3. ניהול גמיש. תחת כל כותרת מפורטות במסמך פעולות אופרטיביות ליישום. 

כתיבה: ד"ר גדי ביאליק, ד"ר ענת מור-אבי, ד"ר אורטל מרחב ושרי אלפסי-ניסן

איך לתכנן למידה במרחב פיסי זמני בחירום? פינוי האוכלוסייה הנרחב במסגרת המלחמה חייב הקמה מהירה של סביבות למידה מחוץ למבנים שיועדו לשמש כבתי ספר. בנוסף, בערים רבות עברו תלמידים למרכזים קהילתיים, אוניברסיטאות, מכללות ומבני ציבור, או לבתי ספר מארחים בהם קיים מרחב מוגן תקני. המרחבים החדשים מהווים אתגר עיצובי ופדגוגי כדי להתאימם לפעילות חינוכית. המסמך מדגים שימוש בכלי לתכנון מרחב הלמידה בזמן חירום: כגון אולם כנסים בבית-מלון, מרחב בבית ספר מארח או מבנה זמני.

כתיבה: ד"ר חמי רחמיאל

מבחנים משווים בינלאומיים צמחו החל משנות השישים ומשמשים כאמצעי מקובל להעריך את רמת החינוך במדינה מסוימת בהשוואה למדינות אחרות. מקובל לייחס למבחנים אלו מספר יתרונות, בינהם אובייקטיביות והעדר תלות פוליטית, עידוד קבלת החלטות מבוססת נתונים ותרומה לשקיפות ועידוד שיח ציבורי ביחס למצב החינוך. בעשורים האחרונים חרגו מבחנים אלו מתפקידם המקורי ככלי תומך מחקר פדגוגי אל עבר כלי תומך מדיניות בעל בולטות רבה בשיח הציבורי. 

מאת: ד"ר נורית נוביס- דויטש, ד"ר איתן כהן, פרופ' חנן אלכסנדר, ד"ר אורן יהי-שלום, ד"ר גד מרקוס, ליאת רחמיאן, אופיר גליק ואורי גביש

המעבר להוראה ולמידה בינתחומית (שילוב של רעיונות ודרכי חשיבה מכמה תחומי דעת שונים) התבסס בעשור האחרון בישראל ובמדינות אירופאיות בעיקר, והוא נוכח בין היתר במצפן הלמידה שפרסם ה- OECD ובדוחות של אונסקו. המחקר הנוכחי מסתמך על סקירת ספרות של המושג "למידה בינתחומית" על משמעויותיו המגוונות, ובעקבותיו קיים מערך השתלמות לכ-130 מורים ומנהלים (שלימדו מעל 1000 תלמידים) להוראה- למידה בינתחומית, ודיווח על הראיונות, השאלונים והתצפיות שנעשרכו לפני הפעילות, במהכלה ובעקבותיה.

מאת: שני שטרייספלד, פרופ' מירי ימיני ופרופ' אפרת בלומנפלד ליברטל

המחקר התמקד באופן השימוש במרחבים הפיזיים (בתוך מבנים ומחוצה להם) ובמיפוי סוג המרחבים שבהם התקיימו ההוראה, הלמידה והשהות של מורות, מורים, תלמידות ותלמידים במהלך סגירת בתי הספר בעת מגפת הקורונה.

מאת: ד"ר אדר בן-אליהו, ליה צרפתי, ד"ר אלה חמי וד"ר קיריל שלחביץ'

המחקר השווה בין קבוצת תלמידי תיכון שמוריהם לקחו חלק בהשתלמות שעסקה בלימוד המורים את תחום הוויסות הלימודי העצמי (Self Regulated Learning) (564 תלמידים) לבין קבוצת הביקורת, תלמידים שמוריהם לא עברו את ההשתלמות (722 תלמידים). בוצעו ניתוחים שבחנו את השינוי בתהליכי ויסות והבנתם (תהליכי מטא) בין תחילת השנה לבין סוף השנה והאם השינוי היה זהה בשתי הקבצות. במחקר נמצא שבקבוצת הביקורת הייתה ירידה בוויסות קשב, הדחקה, לעומת קבוצת הביקורת שבה לא חלה ירידה. כמו כן, לגבי תהליכי למידה רגשיים והתנהגותיים - הייתה עלייה במטה-רגש ובמטה-התנהגות בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת בה לא נמצא שינוי.

מאת: ד"ר נעמה גרשי, תמר דוד כהן וד"ר טלי אדרת-גרמן

מעורבות הורים היא מונח שמתאר את ההשקעה של הורים בתהליך החינוכי של ילדיהם. המעורבות יכולה להתקיים בצורות רבות ונהוג לחלק אותה לשני סוגים מרכזיים: מעורבות מבוססת-בית ומעורבות מבוססת בית-ספר. מעורבות הורים מיטיבה היא כזו המושתת על אמון וכבוד הדדיים בין הורים, מורים וילדים. מעורבות מאופיינת בשיתוף פעולה בין הגורמים השונים באופן שלוקח בחשבון את הצרכים, הרצונות והיכולות של השותפים השונים, ופועלת למען שיפור הרווחה של שלושת הצדדים.