קטלוג פרסומים

המסמך הנוכחי מתאר מהי הערכה פנימית אפקטיבית ובמה היא כרוכה ומדגיש כי יש לעשות בה שימוש בדרכים שישפרו את תוצריהם החינוכיים של התלמידים. המסמך מסתמך על ידע עדכני לגבי הערכה פנימית ועל מקרי בוחן בדמות בתי ספר ניו-זילנדים בהם נעשה שימוש בהערכה פנימית למטרות קידום אסטרטגיות ושהצליחו להביא לשיפור הישגי התלמידים תוך שימת דגש על הישגיהם של תלמידים מאורים (Māori) ותלמידים מאיי האוקיאנוס השקט (pacific learners). בבתי הספר שנבחנו ניתן למצוא דוגמאות של שימוש בתהליכי חקר ומחשבה מבוססת-הערכה (reasoning evaluative and processes inquiry). מטרת מסמך זה הינה לסייע לבתי ספר המלמדים באנגלית (schools medium-English) ולקהילותיהם להבין כיצד לבצע הערכה אפקטיבית למטרות שיפור. ניתן לעשות במסמך שימוש בדרכים שונות עבור קבוצות שונות.

במסמך הנוכחי תוצג תפיסתה של הוועדה באשר לעקרונות הראויים לשיפור האפקטיביות של הפיתוח המקצועי, לצד האתגרים הפרקטיים הקיימים בתחום זה. מתוך הפערים בין השניים ייגזרו גם עקרונות פעולה והמלצות קונקרטיות לטווח הקרוב ולטווח הרחוק. 

מאת: פרופ' מיכל טבח, ד"ר ארנון הרשקוביץ וד"ר ענת כהן

מחקר זה ביקש להעשיר את הידע בתחום הוראת המתמטיקה בבתי הספר היסודיים, ובחן היבטים שונים בשילוב של יישומונים מתמטיים ברצף ההוראה. החוקרים מציגים ממצאים ממספר מחקרים אשר בחנו אילו סוגי מטה-דאטה מורים צריכים לשם קבלת החלטות מושכלת בשילוב היישומונים בהוראה, כיצד התפיסה החינוכית של המורים משפיעה על כך, כיצד להחזות את המידע למורים, וכיצד לספק למורים המלצות מבוססות-דאטה שתסייענה להם להתאים אישית חומרי למידה לתלמידיהם. כמו כן, נבחנים מסלולי הלמידה וההישגים של תלמידים שמוריהם השתתפו במחקר.

מאת: פרופ' רון בלונדר, ד"ר רות ולדמן וד"ר דבורה קצביץ. פרופ' לילי אורלנד-ברק, ליאה דור-יוסף וגייל סינגר

מחקר זה חשף גופי ידע הנתפסים כנחוצים להוראה מקוונת על פי ראיונות עומק שנערכו עם מורים מובילים (מדריכים ומובילי קהילות) המלמדים בבתי הספר העל-יסודיים בשני תחומים אנגלית וכימיה. יש להדגיש שהמחקר רלוונטי ובעל חשיבות להוראה מקוונת בתחומי ידע נוספים.

מאת: רותם קפלן

הסקירה מתמקדת במחקרים קודמים שעסקו בהשפעתה של הוראה מקוונת על הפערים הלימודיים בין אוכלוסיות עם קשיים שונים. הסקירה מרכיבה תצרף של גורמים ומסקנות שמהם ניתן ללמוד או לפחות לזהות קווי מתאר של משמעות הפערים בתקופת הקורונה. הסקירה מתחלקת לשלושה כאשר החלק הראשון מנתח את הקשיים העיקריים העולים מהלמידה מרחוק לקבוצות אוכלוסייה שונות ובכלל ומתוכם את הגורמים המרכזיים ההופכים את הלמידה מרחוק למגדילה פערים כלפי קבוצות תלמידים מתקשים. החלק השני סוקר מספר רב של מדינות והאופנים שבהם הן בחרו להתמודד עם המצב. החלק השלישי מתמקד בילדים ונוער בסיכון ובמצוקה.

מאת: פרופ' טלי טל ושני צור

מטרת המחקר הייתה לבחון את השקפות מורים בנוגע ליישום של למידת חקר, בהתייחס להיבטים היכולים לקדם או לעכב את יישומה, כמו למשל קשרים בין ההשקפות של המורים, עבודת הצוות שלהם, בית ספרם והתפקיד אותו הם ממלאים כמעצבים של תהליך החקר. המחקר נערך בגישה איכותנית פרשנית, ועיקר הנתונים המוצגים בדו"ח זה נאספו מתצפיות משתתפות וראיונות עם המשתתפים.

מאת: ד"ר יאיר זיו, פרופ' מירי שרף ופרופ' סלים אבו רביעה

מטרת הדו"ח היא לספק נקודת מבט רחבה על תהליכים חינוכיים ובין אישיים המתרחשים בחברה הבדורית בישראל תוך התמקדות בילדי גן חובה, הוריהם והגננות שלהם. בהינתן משבר הקורונה אשר שיבש לחלוטין את תכניותינו המקוריות, דו"ח זה מצליח לספק נקודת מבט רחבה למדי על תהליכים אלו אך אינו יכול לספק מידע על איכות תכניות ההתערבות המהוות חלק מרכזי במחקר כיוון שכתוצאה ממשבר הקורונה, תכניות אלו לא בוצעו עדיין.

מאת: רותם ינון

מטרתה של סקירת הספרות הנוכחית היא להעמיק בידע המחקרי הקיים אודות מקצוע 'מומחה אוריינות', לצד בחינת יישום והטמעת התפקיד במדינות שונות. ראשית, יפורטו ההגדרות והסטנדרטים של תפקיד מומחה האוריינות. לאחר מכן, תתואר התפתחות תפקידם של מומחי האוריינות בדגש על מורכבות התפקיד בשטח. בנוסף, יוצגו מודלים שונים של מומחה אוריינות במדינות שונות, וכן, יסוקרו מחקרים שבחנו את ההשפעה של עבודת מומחי האוריינות על המורים ועל הישגי התלמידים. לבסוף, יוצג דיון המסכם את הממצאים המרכזיים שעלו מתוך הסקירה.

מאת: אופיר שפר

סקירה זו תתמקד בפיתוח מנהיגות נוער בהשוואה בין מדינות שונות.

מאת: נוי סבג

המסמך הינו מסמך רשמי של משרד החינוך האירי, אשר תורגם ותוקצר על ידי נוי סבג.