קטלוג פרסומים
סינון בקטלוג
מאת: ד"ר ריבי פריי לנדאו, פרופ' אורית אבידב- אונגר וד"ר יוליה מוצנק רזונוב
הוראה מבוססת טכנולוגיה דיגיטלית ניידת (Mobile- learning, ML) מערבת שימוש במכשירים ניידים במהלך ההוראה, ונמצאה כמשפרת מגוון היבטים של הלמידה. מטרת המחקר לאפיין את תהליך האימוץ של הוראה מבוססת ML על רקע מעבר ללמידה מקוונת לאור משבר הקורונה, וכן לבחון מהן החוויות המעצבות המשמעותיות בתהליך ההכשרה להוראה מבוססת ML בעקבות תקופת הקורונה. בנוסף לבחון כיצד מתאפיינים תוצרי הלמידה של המורים בפועל ושל פרחי ההוראה בבואם ליישם הוראה מבוססת ML.
שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית ניידת (Mobile-learning) בהוראה מקוונת: אפיון החוויות המעצבות בתהליך האימוץ של הוראה מבוססות ML ויישומה בהוראה מקוונת בבית הספר, בקרב מורים בפועל ופרחי הוראה
מאת: גלעד ברנדס
הסקירה מתמקדת בכמה מקרי בוחן של מדינות שבהן ישנה התייחסות ייחודית למקצועות הרוח, שהם זוכים בהם ליוקרה או כאלה שמפעילות תוכניות מיוחדות לעידוד הלימודים במקצועות אלה. מטרת הסקירה אינה לסקור באופן מקיף את לימודי הרוח ברחבי העולם. ארבע המדינות שבהן מתמקדת הסקירה הן צרפת, סינגפור, מדינת ניו יורק ואיטליה.
לימודי מקצועות הרוח בבית הספר בצרפת, סינגפור, איטליה ומדינת ניו יורק
מאת: לאלי קידר
הסקירה דנה במודלים נבחרים להטמעת מחקר במדיניות חינוך בשמונה מדינוך, דרך התבוננות מעמיקה בגישה הכללית ביחס למדיניות מבוססת- ראיותף הגורמים השותפים בהטמעת מחקר במדיניות חינוך, ויוזמות תיווך הידע הייעודיות הקיימות לעניין זה בכל מדינה.
הטמעת מחקר במדיניות חינוך - סקירת מודלים ממדינות נבחרות
מאת: שושן שמואלוף
מטרת סקירה זו לספק עוגן ספרותי ומחקרי לבניית תוכנית הכשרה שתגשר בין הידע החיונכי של המורים ליכולת הטכנולוגית הנחוצה להוראה מרחוק מחד גיסא, ותפתח בפניהן את האפשרויות החינוכיות הטמונות בטכנולוגיה מאידך גיסא.
סקירת ספרות ומסמכי מדיניות העוסקים בהכשרת מורים להוראה ולמידה מרחוק
מאת: ד"ר אסף רוטמן
מסמך זה עוסק בסוגיית האוטונומיה הבית ספרית והשפעה על סוגיות של שוויון הזדמנויות והוגנות במערכת החינוך.
אוטנומיה בית ספרית ושוויון הזדמנויות בחינוך
מאת: ליאת צבירן, ד"ר הילה טל וד"ר אודט סלע
מסמך זה נועד להציג תובנות, עדויות וממצאי מחקר הנוגעים לאוטונומיה פדגוגית בבתי ספר. המסמך מהווה המשך תהליכי לעבודה הנרחבת שנעשתה על ידי לשכת המדען בהובלת ד״ר איתי אשר ז״ל, המדען הראשי לשעבר. ד״ר אשר ז״ל יצר תהליך רחב, משתף ויסודי ועבד עם בעלי ענין ושותפים רבים (ממטה משרד החינוך, האקדמיה, השדה החינוכי ועוד) אשר תרמו מזמנם ומרצם על מנת לקדם תובנות ומדיניות מבוססת ידע ונתונים בנושא אוטונומיה פדגוגית.
אוטונומיה וגמישות פדגוגית
מאת: ד"ר חננאל רוזנברג, ד"ר חן סבג בן- פורת ופרופ' מרים ביליג
דו"ח זה עוסק בלמידה מרחוק שהתקיימה במגזר החרדי בתקופת הקורונה, במטרה לבחון את מגוון ערוצי ההלמידה, מידת יעילותן, האתגרים שהציבו בפני הלומדים והאופן בו נתפסו בעיני הורי התלמידים ואנשי החינוך.
למידה מרחוק במגזר החרדי בתקופת הקורונה: אסטרטגיות, עמדות ויעילות
מאת: ליזי ורד
סקירה מחקרית זו באה להציג דרכים יעילות ועכשוויות להוראת אוצר מילים בשפה ראשונה בקרב מתבגרים בגילי חטיבת ביניים (כיתה ו בארה"ב נכללת ב־school middle במחקרים המובאים). הסקירה תכלול ידע תיאורטי ומחקרי על הרכישה הלקסיקלית (אוצר המילים) מההיבט האוניברסלי (העקרונות המשותפים לכל השפות) ומההיבט הטיפולוגי (התכונות הייחודיות של כל שפה). יתואר אופיו של המילון המתקדם, ויידון הקשר בין המילון המתקדם לבין כישורים אוריינים מסדר גבוה. כמו כן יובא ידע מעשי ופרקטי שהניבו מחקרי השדה בנושא תוכניות לימוד להוראת אוצר מילים בקרב מתבגרים. בסקירה יוצגו שלוש תוכניות לימוד שנֶהֱגּו על סמך המחקר העשיר בתחום, ונבחנו בשיטות המחקר המחמירות ביותר.
הוראת אוצר מילים בשפה ראשונה בקרב מתבגרים תלמידי חטיבת ביניים
מאת: ד"ר עידו גדעון
תכניות קיץ הן אמצעי לצמצום פערים בנוצרו בעקבות משבר הקורונה. תכניות קיץ הכוללות דגש אקדמי עשויות לתרום לשיפור הישגי התלמידים. מכיוון שמאפייני התכניות הן המפתח לאפקטיביות שלהן בקידום הישגים וצמצום פערים נראה כי יש מקום להתעכב על עקרונות תכנון והוצאה לפועל של תכניות קיץ מיטביות.
עקרונות עיצוב ל"בית הספר של החופש הגדול"
מאת: ליאת צבירן
לשכת המדען הראשי במשרד החינוך, אשר פועלת לקדם מדיניות ופרקטיקה חינוכית מבוססות ידע ונתונים, ביקשה ללמוד כיצד ניתן לייצר חיבורים הדוקים יותר בין המחקר למדיניות בתחום החינוך. כחלק מפעילותה בנושא זה יזמה הלשכה את פעילותה של קבוצת עבודה בנושא, אשר כללה נציגים ממטה משרד החינוך והשילטון המקומי, נציגי גופים העוסקים ביצירה והנגשה של מחקר אקדמי, נציגי מוסדות להכשרת מורים ובעלי ענין מהשדה. הקבוצה דנה באתגרים, בחנה ידע קיים והציעה כיווני פעולה לקידום הנושא. עבודתה של קבוצת העבודה הזינה את פעילותה של לשכת המדען הראשי לקידום שילוב מחקר בעיצוב מדיניות. תובנות מעבודת הקבוצה מיושמות כחלק מהחשיבה האסטרטגית והתוכניות הנוכחיות והעתידיות של הלשכה.