סינון בקטלוג
מאת: פרופ' ברכה קרמרסקי וחוה אביטל
במחקר הנוכחי נבדקה תכנית לפיתוח מקצועי של מורים למתמטיקה בבתי ספר יסודיים המכוונת לטיפוח הידע והפרקטיקה של תכנון שיעור וביצועו בסביבה טכנולוגית על פי הגישה היפנית של הוראה דרך פתרון בעיות בסיוע הכוונה עצמית בלמידה – SRL.
מאת: פרופ' שאול אורג ופרופ' יאיר ברזון
מאת: ד"ר אודט סלע וד"ר איתי אשר ז"ל
ערכה הרב של השקעה בגיל הרך מתועד במגוון מחקרים התומכים ומצביעים על הדיבידנדים בהם זוכות אומות המשקיעות בשלב החינוך המוקדם. המסמך המובא בזאת נועד להביא בפני מקבלי ההחלטות, דרגים מקצועיים ודרגים נבחרים כאחד, ממצאים השוואתיים על הנעשה באומות העולם בתחום החינוך המוקדם, ובכך לסייע להגדיר יעדי המשך לפיתוח וצמיחה של שלב חינוך זה כמו גם הגברת הישגיו.
מאת: ד"ר נעמי שרויאר, פרופ' בתיה אנגל-יגר וגב' ליליאן טאטור
למחקר שתי מטרות עיקריות: האחת, לבדוק את הקשר בין מידת הנגישות של סביבת בית הספר הפיזית (כולל החושית) והחברתית (כולל מדיניות ועמדות), לבין רמת ההשתתפות של תלמידים עם מוגבלות בפעילויות הנעשות במסגרת בית הספר; והשנייה – לאתר גורמים מסייעים וחסמים המגבילים את השתתפותם בפעילויות מסוימות, בכדי לתכנן את ההתערבות ואת סדרי העדיפויות בצורה יעילה יותר. כמטרה משנית, מפותחים סקר מקיף לבדיקת נגישות בתי ספר ותרגום לעברית של כלי מחקר לבדיקת ההשתתפות של תלמידים.
מאת: פרופ' אריק כהן ז"ל, פרופ' שלמה רומי, ד"ר עינת בר-און כהן, ד"ר מירב סלקובסקי וד"ר שירה אילוז
מטרת העל של המחקר הנוכחי היא למפות את הפעילות הבלתי פורמלית במסגרת תרבות הפנאי של בני נוער בגילאי 12-18 מבחינת מטרות, דרכי ביצוע ותוצרים, תוך השוואה בינלאומית של תחום הפנאי. חשיבות המחקר היא בכך שבחינת מסגרת הפעילות הבלתי פורמלית בתחום תרבות הפנאי תאפשר להבין לעומק תהליכי התפתחות והתהוות של בני נוער של ימינו ולהבין קשר בין פעילויות אלה למספר מדדים מחייהם של המתבגרים.
מאת: ד"ר אינה בלאו ופרופ' יורם עשת-אלקלעי
מאת: פרופ' אורנה בראון-אפל, ד"ר רונית אנדוולט, ד"ר מוחמד חטיב, ד"ר יוסי הראל-פיש, ד"ר שירן בורד, ד"ר ריקי טסלר וד"ר כרמית סטרן
מטרת המחקר לבדוק האם ישנם הבדלים בעמדות ובהתנהגויות הבריאות (הרגלי תזונה ופעילות גופנית בשעות הפנאי) עליהם מדווחים תלמידים בבתי ספר יסודיים ממלכתיים, כתלות בסוג ביה"ס - בית ספר המוכר כ"בית ספר מקדם בריאות"; בית ספר שאינו מוכר כמקדם בריאות, איך הינו בעל פעילות מדווחת בנושא אורח חיים בריא למשרד החינוך בשנת תשע"ב; ובית ספר ללא פעילות בנושא אורח חיים בריא למשרד החינוך בשנת תשע"ב.
מאת: פרופ' גליה אבידן וד"ר בת שבע חדד
חשיבותו המרכזית של המחקר הנוכחי היא באפשרות בחינת התהליכים התפתחותיים של כישורים שונים הקשורים בתפיסת פנים. איסוף המידע הנרחב שנערך על קבוצה כה גדולה של נבדקים היווה פלטפורמה ליצירת נורמות מותאמות לגיל וכן להבנה מעמיקה של כישורים אלו באוכלוסייה בעלת התפתחות תקינה. איסוף המידע הנרחב ממספר רב של בתי ספר הדגיש בפנינו את חוסר המודעות של הצוותים החינוכיים ללקות זו ואת הכמיהה והפתיחות לקבלת מידע מעמיק בתחום. כמו כן, ישנו חוסר מענה לאבחון לקויות אלו במסגרות פורמליות אחרות כגון מסגרות רפואיות, דבר המקשה אף יותר את הגילוי המוקדם של הלקות.
מאת: ד"ר איתי אשר ז"ל
מטרת הסקירה הנוכחית הינה סיכום הידע העדכני בנושא גודל כיתה ויחס תלמידים למורה, תוך התייחסות הן להישגים לימודיים והן למשתני אקלים. בשיח הציבורי בישראל מקובל לטעון חזק לקשר בין כיתות קטנות ובין הישגים גבוהים, יחסים טובים בין מורים לתלמידים ואקלים כיתתי נעים ומזמן ללמידה. לעומת זאת, רבים טוענים כי אין כל קשר בין גודל הכיתה למשתנים אלה. מחקרים עדכניים בנושא אינם תומכים באף אחת מהטענות הגורפות, אלא מראים תמונה קיים: מורכבת אפקט ברור אך חלש, בעיקר בתחום ההישגים הלימודיים, הבולט בהקשרים מסוימים יותר מאחרים.