סינון בקטלוג
מאת: פרופ' אינה בלאו, ד"ר גל בן יהודה ופרופ' יורם עשת אלקעי
במחקר המתואר בדו"ח נבחנו תהליכי הוראה-למידה במקצועות רבי מלל בשיעורים המשלבים טכנולוגיה בהוראה, וזאת מנקודת המבט של שתי המסגרות התיאורטיות שתוארו לעיל. בחלקו הראשון של המחקר נערך מיפוי של אסטרטגיות הוראה בהן נעזרים מורים לפיתוח מיומנויות של אוריינות דיגיטלית בקרב תלמידיהם. לנוכח רמת האוריינות הדיגיטלית הנמוכה שנמצאה במגזר דוברי הערבית, בחלקו השני של המחקר נערכה למורים ממגזר זה השתלמות ייחודית בנושא אוריינות דיגיטלית. המחקר שליווה את ההשתלמות בחן כיצד הוראה מפורשת של מיומנויות אוריינות ספציפיות במסגרת השתלמות, השפיעה על איכות ההוראה של אותן המיומנויות.
פיתוח מיומנויות יסוד של אוריינות דיגיטלית: שיפור הוראת השפה העברית לדוברי עברית ולדוברי ערבית באמצעות שימוש מושכל בספרים ותכנים דיגיטליים
מאת: נוי סבג
מדריך לפתיחת שנת הלימודים בשנת הלימודים 2020-2021 בצל הקורונה במחוז אונטריו, קנדה.
פתיחת שנת הלימודים בצל הקורונה: מחוז אונטריו, קנדה
התפרצותה של מגפת הקורונה העולמית הזכירה לכולנו שהעתיד אינו ודאי ועשוי להשתנות ברגע. כאשר אנו חושבים על העתיד, עלינו לקחת בחשבון לא רק את השינויים שלהם אנו מצפים, אלא גם את הבלתי צפויים. בשל כך, לשכת המדען הראשי במשרד החינוך בחרה לתרגם ולתמצת את המסמך של ה-OECD אאשר מתמקד בארבעה תרחישים אפשריים לעתיד החינוך ומעריך את השפעותיהם ומשמעותם על מדיניות החינוך.
בחזרה לעתיד החינוך: ארבעה תרחישים ללמידה לפי ה-OECD
הסקירה מציגה את מצב אי השוויון בחינוך במדינות שונות ובאילו דרכים המדינות התמודדו עם סגירתם של בתי הספר בתקופת הקורונה.
פערים ואי שוויון כתוצאה ממגפת הקורונה - מבט עולמי
מאת: ד"ר ירון גירש, ד"ר הדס גרונר, ד"ר אדם הישראלי, ד"ר תמי חלמיש אייזנמן ושירה זיוון
המסמך מבקש ללמוד על ממדי החינוך הבלתי פורמלי ולגבש מסמך אשר ישמש בסיס לפיתוח תורת ידע בתחום ולהטמעה בבתי הספר. כמו כן, קבוצת העבודה פרסה את העקרונות המשותפים לחינוך הבלתי פורמלי ופיתחה כלי לשימוש לאבחון פנים ארגוני.
החינוך הבלתי פורמאלי: ממדים משותפים ודרכי ביטוי
מאת: פרופ' ענת זוהר, פרופ' ג'האד אל סאנע, ד"ר שרית ברזלי, ד"ר טל גלעד, פרופ' אברהם הרכבי, פרופ' מנחם פיש, פרופ' דורית רביד, גב' מיכל רינות ופרופ' דב שגיא
מה צריכים התלמידים והתלמידות בישראל ללמוד בבתי הספר במאה ה-21? אילו שינויים יש לבצע בתוכניות הלימודים ואילו חומרי לימוד ראוי להעמיד לרשות התלמידים והתלמידות כדי שיתמכו באופן מיטבי בלמידה? המסמך שלפנינו דן בשאלות אלה ומציע להן מענה.
התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה-21
מאת: פרופ' (אמריטוס) רמי בנבנישתי, ד"ר אימאן אגבאריה, פרופ' מיכל אל יגון, ד"ר מעין דוידוס, פרופ' מיכל טבח, פורפ' משה ישראלשוילי, פרופ' אבי עשור, פרופ' דיוויד פורטס, ד"ר יריב פניגר, ד"ר דפנה קופלמן-רובין וד"ר חגי קופרמינץ
במסמך הנוכחי מוצגת תפיסתה של הוועדה באשר לחשיבות הקידום של למידה רגשית־חברתית במערכת החינוך בישראל, לעקרונות המנחים ולדרכים המתאימות לטיפוח ולהקניה של למידה זו ולתהליכי הטמעתה בכלל המערכת.
טיפוח למידה רגשית- חברתית במערכת החינוך
מאת: ברוריה טישלר
לדוח זה שלוש מטרות: הגדרת המונחים הקשורים למרחבי למידה חדשניים ויצירת בסיס מושגי לחקר הנושא; הצגת הממצאים המרכזיים באשר לקשרים בין מרחבי הלמידה ובין תוצאות הלמידה ותהליכי למידה והוראה; חילוץ תובנות מרכזיות.
קשרים בין עיצוב מרחבי למידה לתהליכי הוראה ולמידה
מאת: עודד בושריאן ושירה זיוון
מסמך זה נועד להציג מידע באשר למדיניות עיצוב מרחבי למידה בארבע רשויות נבחרות –הממלכה המאוחדת (בריטניה), מדינת ניו זילנד, פרובינציית אונטריו בקנדה ומדינת ניו ג'רזי בארצות הברית. כל הרשויות הללו חברות בארגון המדינות המפותחות (ה-OECD) ובעלות מדיניות מוצהרת של עיצוב מרחבי למידה הזמינה בשפה האנגלית.
מדיניות לעיצוב מרחבי למידה ברשויות נבחרות בעולם
מאת: ד"ר ערן ברק מדינה, ד"ר אורי אייל, יעל בכר, רוית גולדנר-להב, פרופ' תום גומפל, הדר גפני, רונית גרייבר, ורד טבול, מוריה טלמור, ורד מליחי, מירי נבון, ד"ר אודט סלע, שרית פוסרינו ואורנה קרשטיין
מסמך זה הוא תוצר העבודה של חברי הקבוצה ומטרתו להציע תפיסה ועקרונות יישומיים להכלה ולשילוב של מגוון התלמידים במערכת החינוך הכללית.