חיפוש חופשי ברשימת הסקירות היומיות שפורסמו
שילוב טכנולוגיה בחינוך, המכונה בקיצור אד-טק (Ed-Tech), משמש מערכות חינוך רבות ברחבי העולם.
שחיקה (Burnout) נחשבת לסיכון תעסוקתי בשורה של מקצועות שירות וטיפול. בין היתר הוגדרה תופעת השחיקה כ"תופעה פסיכולוגית שמופיעה בתגובה לחשיפה מתמשכת לגורמי לחץ בין-אישיים כרוניים במהלך העבודה". מורים ומורות נחשבים לקהילה מקצועית אשר חשופה במיוחד לסכנות השחיקה בעבודה.
פדגוגיה רלוונטית תרבות (Cultural relevant pedagogy), אשר הוצגה בעבר בסקירה יומית של לשכת המדען הראשי, מבוססת על 3 עקרונות: ציפיה מהתלמידים להביא לכדי ביטוי את תרבותם ואישיותם, היכרות עם תרבות התלמידים כמשאב חיובי להצלחתם, וראייה ביקורתית של החברה, ביחס להטיות ולאפליה מהם עלולים התלמידים לסבול.
הדינמיקה החברתית הנוצרת בתוך כיתה משפיעה על הישגי הלומדים, שלומותם ותפיסתם העצמית. ישנן תפיסות שונות לגבי הדינמיקה החברתית הנוצרת בתוך כיתה, וכיצד לעצבה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בדינמיקה חברתית כיתתית, והשפעותיה השונות על התלמידים.
כיצד השפיע משבר מגפת הקורונה על מורים ושלומותם? הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים שעוסקים בגורמי חוסן וסיכון שהשפיעו על שלומותם של מורים בזמן הקורונה.
מדוע מגפת הקורונה פגעה בהתפתחות ובהישגים לימודיים של ילדים עם רקע מוחלש יותר מאשר באכולוסייה הכללית?
המגפה העולמית שאנו חווים בשנים האחרונות משפיעה על תחומי חיים רבים. מעבר לתחלואה, נודעו לה השלכות מקרו כלכליות והשפעות חברתיות משמעותיות. המגפה משפיעה גם על התא המשפחתי, ועל ההתפתחות האישית.
בשנים האחרונות מערכות חינוך פועלות לקידום שוויון הזדמנויות מגדרי, אך כיום עדיין ישנו ייצוג יתר לתלמידים על פני תלמידות במקצועות "ריאליים", כגון מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מתמקדת בתופעה זו ומציגה שני מחקרים המסבירים את התופעה ומציעים צורות התמודדות עמה, בדרך לשוויון מגדרי.
כיצד אנו לומדים? שאלה זו מעסיקה חוקרים והוגים במגוון תחומי דעת ומחקר. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך אינה מציגה מענה מלא לשאלה גדולה זו, אך מתמקדת בשתי טכניקות, פשוטות, אשר נחקרו והתגלו כמשפרות את הלמידה.
מחנכים והוגים רבים הציבו במרכז עשייתם החינוכית והעיונית את מושג הדיאלוג. קיומו של דיאלוג בין מורה לתלמיד, ובין התלמידים לבין עצמם, תופס מקום בפרקטיקה של מוסדות חינוך רבים. אך למה בדיוק מתכוונים במושג "חינוך דיאלוגי"? והאם ניתן להצביע על השפעותיו של החינוך הדיאלוגי?
ארגונים בינלאומיים שונים העוסקים בעתידו של החינוך, או בעתיד עולם העבודה, קוראים לשינויים דרמטיים במטרותיהן של מערכות חינוך, בציפיות מהתלמידים ובדרכי ההוראה. הצורך בהתאמה למאה ה-21 מוסכם על הכל, אך מה הן המשמעויות של ההתאמה וכיצד היא עשויה להתבצע?