חיפוש חופשי ברשימת הסקירות היומיות שפורסמו
למידה חברתית-רגשית (SEL) היא אחת המגמות הבולטות בשדה החינוך בעשור האחרון. מחקרים מראים כי התייחסות חינוכית לנושאים חברתיים ורגשיים תורמת לא רק לאקלים בית הספר ולשלומות תלמידים אלא גם להישגיהם הלימודיים. אולם כיצד יש להטמיע תכניות ללמידה חברתית-רגשית?
מגיפת הקורונה פגעה במדינות ברחבי העולם בצורה דומה. גם האמצעים שננקטו כדי להתמודד עימה על ידי המדינות היו דומים: סגרים, לימודים מקוונים מרחוק, ולאחר מכן חזרה הדרגתית ללימודים היברידיים או פנים אל פנים. אולם, למרות זאת, ההתמודדות בפועל של בתי ספר עם המגיפה והתוצאות שלה לא היתה זהה בכל מקום. ההקשר החברתי והכלכלי שבו פועל בית הספר, השפיע באופן משמעותי על הניהול והתפקוד הבית ספרי בזמן המגיפה.
מערכת החינוך האמריקאית עושה מאמצים רבים בעשור האחרון על מנת לגוון את סגל ההוראה שלה, מבחינת מוצא המורים, זאת על בסיס מחקרים שמראים כי היותו של מורה מקבוצת מיעוט, צפויה להביא לשיפור בהישגים ובמדדים חברתיים ורגשיים של תלמידים מקבוצות מיעוט.
מחקרים מראים כי המעבר בין שלבים שונים עשוי לייצר אתגרים שונים. ישנו שוני מובחן בין אופני הפעולה, הציפיות וההתנהלות בחינוך היסודי, לחינוך העל יסודי וכן הלאה. גם המעבר בין חטיבת הביניים לתיכון עלול להיות מאתגר עבור תלמידים רבים. אם כן, נשאלת השאלה, כיצד נכון להתכונן למעברים שכאלו? אילו כלים יש לספק לתלמידים לקראת מעברים אלו?
תהליכי שינוי של בתי ספר בעלי הישגים נמוכים נקראים פעמים רבות Turnaround Schools, כלומר בתי ספר שעוברים מהפך. נשאלת השאלה, איך עושים שינוי זה, ומשהושגו מטרות השינוי, איך ניתן לשמר את ההצלחה לאורך זמן?
זיהוי מוקדם של תלמידים שנמצאים בסיכון לנשירה מבית ספר עשוי להיות מרכיב חשוב במניעתה. התערבות חינוכית מותאמת אישית עשויה לשנות את מסלול לימודיהם של תלמידים אלו, ואף את מסלול חייהם. אולם, כיצד ניתן לאתר תלמידים בסיכון מבעוד מועד?
כיצד ניתן להתמודד עם בריונות רשת? אילו אסטרטגיות עשויים מוסדות חינוך לאמץ על מנת להתמודד באופן אפקטיבי עם תופעה חמורה, מזיקה ורחבת היקף זו? מתברר כי המחקר בנושא הוא מועט. אולם מהמעט שיש ניתן ללמוד שפיתוח תוכניות התערבות ממוקדות בנושא בריונות ברשת, מבוססות כיתה ו/או בית ספר, עשויות לצמצם את היקף התופעה וחומרתה.
האנתרופולוג הנודע, קליפורד גירץ, כתב פעם כי "אף אחד אינו מתגורר 'בעולם' באופן כללי". כלומר, שלמקום שבו חי אדם יש השפעה דרמטית על הווייתו. למקום שבו מתקיים המפגש החינוכי נודעו משמעויות פדגוגיות עמוקות. אך נטען כי ניתן להביאן לכדי ביטוי רק כאשר המורים והמורות מתייחסים למקום בו הם נמצאים, במסגרת פדגוגית המכונה "חינוך מבוסס מקום".
המחקר החינוכי מכיר בכך שמורים מקבלים החלטות רבות במהלך עבודתם: בתכנון ההוראה בכיתה, בהובלת תהליכים חינוכיים, החלטות העוסקות ישירות בתלמיד זה או אחר ועוד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד השתנו תהליכי קבלת ההחלטות של מורים במהלך משבר הקורונה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים העוסקים בתהליך הערכת המורים בארצות הברית.