חיפוש חופשי ברשימת הסקירות היומיות שפורסמו
מהי תרומתן של קהילות למידת מורים להתפתחות המקצועית ולקידום פרקטיקות של שיתוף פעולה בין מורות ומורים?
קהילות למידה מקצועיות של מורים נתפסות וידועות כתורמות למגוון תוצרים חיוביים עבור מורים ותלמידים. עם זאת, עדיין לא ידוע מספיק אודות הסיבות להשפעה חיובית זו, והדרכים המגוונות לפיתוח ושימוש נכון בקהילות אלו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים, שבחנו שניהם את השאלות הללו.
אחת התובנות החשובות בחקר מדיניות החינוך היא כי למורות ולמורים תפקיד של ממש בתכנון של רפורמה חינוכית. הן אלו המיישמות בפועל כל רפורמה, ולידע המקצועי שלהן עשויה להיות חשיבות רבה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית כוללת שני מאמרים המתייחסים לכך מזוויות שונות.
הצפייה של ילדים במסכים – בטלפון, במחשב ובטלוויזיה – מהווה לעיתים קרובות מקור לדאגה בקרב מבוגרים. אולם אילו השפעות חינוכיות יש למדיה הנצפית על התלמידים? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים בשאלה זו.
הכשרה מקצועית ופיתוח מקצועי איכותיים תורמים רבות לפיתוח וטיוב איכות כוח ההוראה במערכות חינוך. אולם, למרות החשיבות המיוחסת לתחומים אלו, קשה להגדיר מהי ההשפעה המצופה מהם וכיצד ראוי למדוד השפעה זו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את השפעת הפיתוח המקצועי על ההוראה.
אחד האתגרים המרכזיים העומדים פני אנשי חינוך בכל שלבי החינוך, הוא הצורך לשמר, לקדם, ולעיתים לייצר – מוטיבציה ללמידה אצל התלמידים. תיאוריית ההכוונה העצמית (Self Determination Theory) היא אחת הגישות המרכזיות שהתפתחו בשנים האחרונות, שחוקרת את הדרכים לקדם מוטיבציה פנימית שכזו אצל תלמידים.
משבר הקורונה הביא לשינוי פתאומי ומהיר בטכניקות ההוראה וההערכה בהן מורות ומורים משתמשים בבתי הספר. מציאות יוצאת דופן זו ייצרה הזדמנות להתבונן על טכניקות ההוראה שבהן נעשה שימוש במהלך המשבר, והעלאת השאלה – מה ניתן לקחת מאותה התנסות וליישם בתהליכי ההוראה וההערכה בשגרה?
חשיבה מיחשובית (computational thinking) הינה מיומנות הנוגעת ליכולת לפתור בעיות מתחומי דעת שונים, ברמות מורכבות שונות. מיומנות זו תורמת ליכולת של היחיד לפעול להשגה של מטרות, ועשויה לתרום לתלמידות ותלמידים במגוון רחב של בעיות ואתגרים בחיי היום יום. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים בחשיבה מיחשובית ורכישתה.
שינויים טכנולוגיים ושינויים תרבותיים, שמשבר הקורונה האיץ, מובילים להתרחבות במגוון אפשרויותיהם של ילדים לשימוש במסכים, וכן לעלייה בזמן הצפייה והשימוש במסכים בפועל. התפיסה בציבור הרחב, ובקרב חוקרות וחוקרים, היא שזמן מסך רב גורם לילדים נזקים ארוכי טווח. מטעם זה, הציגו רשויות בריאות שונות קווים מנחים להגבלת זמן השימוש במסכים לילדים לשעתיים ביום.
בעידן הנוכחי עולה הקריאה להשתמש במדדים מרובים לצורך הערכת איכותו של בית הספר, ולא להתמקד רק במדדי הצלחה וצמיחה אקדמית. קריאה זו גובתה בחוקים שנחקקו לאחרונה בארצות הברית. בישראל הופעלה לאחרונה מערכת "התמונה החינוכית" שמציגה מדדים שונים בפילוחים שונים.
מוכוונות עצמית בלמידה (Self regulated learning) ולמידה באמצעות מחשב עשויות להשלים זו את זו: מצד אחד ניתן להתאים למידה באמצעות מחשב לרמתו של התלמיד ולצרכיו, מה שעשוי לאפשר לו להשיג את המטרה הלימודית הרצויה לו. מצד שני, במקרים רבים, למידה באמצעות מחשב היא ממילא למידה שדורשת מוכוונות עצמית, ואף עשויה לתרום לפיתוח מיומנות זו.