קטלוג סקירה יומית
חיפוש חופשי ברשימת הסקירות היומיות שפורסמו
הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, היא אתגר שמערכות חינוך רבות מתמודדות עימו. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה.
כיצר ניצור תפנית לטובה בבתי ספר הזקוקים לכך (Turnaround Schools)?
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים הבוחנים תהליכים בית ספריים מזווית המורה: שיפור ההוראה והטמעת שינוי ארגוני בית ספרי. המחקרים ממחישים כיצד הסתייעות בהנהגת ביניים מתוך צוות ההוראה חיונית בתהליכים אלה.
כיצד תורמת מנהיגות הביניים לשיפור ההוראה ולהטמעת שינוי ארגוני בבית הספר?
בינה מלאכותית (AI – Artificial Intelligence), אשר החלה להתפתח באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, נוכחת בתחומים רבים של חיינו. בחודשים האחרונים, נכנסו לחיינו מגוון רחב של כלי בינה מלאכותית יוצרת (Generative), אשר עוררו שיח ועניין רב באופן השימוש והיישום של בינה מלאכותית בתחומים שונים.
אילו יישומים עשויים להיות לבינה מלאכותית בחינוך ומה הם השיקולים האתיים והרגולטיביים שצריכים להילקח בחשבון בהטמעה שלה?
דיאלוג כתפיסה פדגוגית מאפשר לקיים שיח שיתופי, תהליכי חשיבה ורפלקציה אודות העשייה החינוכית בבית הספר. אולם, מה הם התנאים הנחוצים על מנת להכשיר צוותי הוראה לקידום דיאלוג איכותי בתהליכים חינוכיים? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד ניתן לקדם דיאלוג בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של צוותי חינוך.
כיצד ניתן להכשיר צוותי הוראה לקידום דיאלוג איכותי בתהליכים חינוכיים ומה הם התנאים הדרושים לכך?
במודל המקובל של הזיכרון במדעי הקוגניציה, רשת סמנטית היא מבנה קוגניטיבי שמייצג את מכלול הקשרים בין מושגים, מילים ועובדות המאוחסנים בזיכרון של אדם. רשת זו היא החלק האקספליסיטי[1] (המפורש, explicit) של הזיכרון לטווח הארוך. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את הקשר של הרשת הסמנטית ליצירתיות.
מה ידוע מהמחקר על הקשרים בין הרשת הסמנטית ליצירתיות?
הערכה מעצבת היא הערכה שמתבצעת לאורך תהליכי הלמידה במטרה לשפר את הלמידה ולהתאימה לצורכי התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את השפעתה של הערכה מעצבת על הישגי תלמידים ואת המאפיינים של הערכה מעצבת אפקטיבית.
כיצד ניתן ליישם הערכה מעצבת באופן אפקטיבי שמקדם למידה?
בעשורים האחרונים הפכה היצירתיות ליעד של מערכות חינוך בעולם. עם זאת, קיים פער בין מושא הרצון לבין היכולת בפועל לפתח יצירתיות בכיתה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה מאמר ופרק מספר הבוחנים את הגדרת היצירתיות ואת האופן שבו ניתן ליישם אותה בכיתה.
מהי יצירתיות וכיצד ניתן לקדם אותה בקרב תלמידות ותלמידים?
אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) היא דרך ייחודית לחשוב על עבודת המורים. להבדיל מאוטונומיה אישית הקיימת אצל כל מורה בהעברת השיעור, אוטונומיה קולקטיבית עוסקת באופן שבו צוותים או קהילות של מורות ומורים יכולים לקבל החלטות משותפות לגבי הידע שהם זקוקים לו, תהליכי ההוראה ואפילו הזמן והמקום שבהם הלמידה יכולה להתקיים. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את המושג אוטונומיה קולקטיבית ואת התנאים אשר עשויים לתמוך בה.
מהי אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) ואילו תנאים שעשויים לתמוך בקידומה?
דיסלקסיה (dyslexia) היא הפרעת למידה המתבטאת בקריאה ומהווה את לקות הלמידה הנפוצה ביותר. זוהי הפרעה מתמשכת המתבטאת בחוסר דיוק או איטיות בקריאת מילים, קושי בהבנת הנקרא, קשיים באיות ועוד. בשנים האחרונות התרחב המחקר והידע על הגורמים לה. בזכות ידע זה, פותחו גם שיטות להוראה מותאמת, שתפקידן לסייע לתלמידים ותלמידות עם דיסלקסיה לעקוף את הקשיים ממקור נוירו- התפתחותי, להתמודד עם הלקות ולרכוש מיומנויות קריאה.
אילו שיטות הוראה עשויות לסייע לתלמידות ותלמידים עם הפרעת למידה בקריאה (דיסלקסיה)?
מורות ומורים מהווים אנשי מקצוע המחזיקים בידע מקצועי ייחודי. אחד המאפיינים הבולטים של היות "בעל מקצוע" הוא עצמאות בקבלת החלטות. מחקרים רבים מעידים על התועלת של מנהיגוּת של מורות ומורים והשפעתה על מדדים חינוכיים מגוונים. סקירה זו מביאה שני מאמרים הסוקרים את המחקר על האופן שבו מנהיגוּת כזו מתקיימת בפועל.