חיפוש חופשי ברשימת הסקירות היומיות שפורסמו
מחקרים רבים מצביעים על פערים אותם חווים תלמידים מקבוצות מיעוט בארצות הברית, וביניהם הישגים נמוכים יותר, חשיפה לסנקציות משמעתיות וחווית למידה טובה פחות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים העוסקים במאפייני מורים שעשויים להתמודד עם מציאות זו ולשנותה, לצורך השגת שוויון חינוכי.
כיצד עשויים מורים להתמודד עם שוני בקצב הלמידה בתוך כיתת לימוד אחת? מה ניתן לעשות על מנת שתלמיד שידיעותיו חסרות לא יישאר מאחור ככל שהכיתה מתקדמת בחומר? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים העוסקים בשאלות מורכבות אלו.
במחקר החינוכי מראה כי רוב המורים שתופסים עצמם כבעלי מסוגלות גבוהה למילוי תפקידם צפויים גם להביע רמות גבוהות של שביעות רצון מהמקצוע. אולם, הקשר בין התפיסה העצמית של מורים את עצמם ובין הישגי תלמידיהם הוא חמקמק יותר.
המרכיב הבולט של ההתמודדות החינוכית עם מגפת הקורונה היה המעבר המהיר ללמידה מקוונת בהיקף נרחב, ללא מפגש פנים אל פנים. אילו מרכיבים השפיעו על היחס של תלמידים ומשפחות כלפי הלמידה המקוונת? מה איפשר את הצלחתה של צורת למידה זו, ומה מגביל אותה?
יום האישה הבינלאומי המצוין השבוע הינו הזדמנות לבחון היבטים של שוויון מגדרי בעולם העבודה ובכלל. מחקרים עדכניים מצביעים על הקשיים הייחודיים הניצבים בפני נשים עובדות, הקשורים באי שוויון במקום העבודה מבחינת שכר ומעמד, לצד חלוקה לא הוגנת של מטלות המשמרת השנייה – הזמן המוקדש לבית ולילדים, בין גברים ונשים.
המחקר אודות מערכות, ארגונים ומוסדות התפתח בעשור האחרון לכדי ענף מחקרי חדש: "מדעי הטיוב" (Improvement Science). המחקר בענף זה שואף לאתר כלים שמסייעים לארגונים ומוסדות להשתפר בהשגת יעדיהם, ולבוחנם באופן מדעי. חוקרים ומחנכים כבר מיישמים גישה תיאורטית זו במערכות חינוך. מהמחקר הקיים מתברר כי לגישות השונות הקיימות לשאלה זו – כיצד לטייב מערכות חינוך – יש השלכות שונות. שימוש בגישה מסוימת לטיוב מערכת חינוך עשוי לקדם השגת יעדים מסוימים, ולהחטיא יעדים אחרים.
לתפקיד המורה היבטים רגשיים וחברתיים, לצד העברת ידע. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו איזו השפעה הייתה למעבר ללמידה מקוונת על ההיבטים הרגשיים והחברתיים בקשר של מורים עם תלמידיהם?
אחת המגמות הבולטות במערכת החינוך האמריקאית בעשורים האחרונים היא עלייה משמעותית במספר אנשי כוח העזר החינוכי (Paraeducators), כלומר: אנשי צוות חינוכי שלא הוסמכו כמורים, ומתפקדים בתפקידים חינוכיים מוגדרים תחת הנחיית מורים מוסמכים. בין 1990 ל-2018 עלה מספרם ללמעלה מ-850 אלף, גידול של כמעט 110% במהלך התקופה.
מה ניתן ללמוד מהמחקר אודות השפעות תקופת הקורונה, לרבות הסגרים, סגירת בתי הספר ומעבר ללמידה מקוונת וצעדי ריחוק חברתי, על ילדים ונוער ברחבי העולם?
ויכוח עתיק יומין המלווה את הבנת נפש האדם נסוב סביב מה משפיע יותר – הגנטיקה והתורשה או הסביבה והחינוך (באנגלית, Nature Vs. Nurture). הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שמעידים שהתשובה היא: זה מורכב.