קטלוג סקירה יומית

המרכיב הבולט של ההתמודדות החינוכית עם מגפת הקורונה היה המעבר המהיר ללמידה מקוונת בהיקף נרחב, ללא מפגש פנים אל פנים. אילו מרכיבים השפיעו על היחס של תלמידים ומשפחות כלפי הלמידה המקוונת? מה איפשר את הצלחתה של צורת למידה זו, ומה מגביל אותה?

יום האישה הבינלאומי המצוין השבוע הינו הזדמנות לבחון היבטים של שוויון מגדרי בעולם העבודה ובכלל. מחקרים עדכניים מצביעים על הקשיים הייחודיים הניצבים בפני נשים עובדות, הקשורים באי שוויון במקום העבודה מבחינת שכר ומעמד, לצד חלוקה לא הוגנת של מטלות המשמרת השנייה – הזמן המוקדש לבית ולילדים, בין גברים ונשים. 

המחקר אודות מערכות, ארגונים ומוסדות התפתח בעשור האחרון לכדי ענף מחקרי חדש: "מדעי הטיוב" (Improvement Science). המחקר בענף זה שואף לאתר כלים שמסייעים לארגונים ומוסדות להשתפר בהשגת יעדיהם, ולבוחנם באופן מדעי. חוקרים ומחנכים כבר מיישמים גישה תיאורטית זו במערכות חינוך. מהמחקר הקיים מתברר כי לגישות השונות הקיימות לשאלה זו – כיצד לטייב מערכות חינוך – יש השלכות שונות. שימוש בגישה מסוימת לטיוב מערכת חינוך עשוי לקדם השגת יעדים מסוימים, ולהחטיא יעדים אחרים. 

לתפקיד המורה היבטים רגשיים וחברתיים, לצד העברת ידע. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו איזו השפעה הייתה למעבר ללמידה מקוונת על ההיבטים הרגשיים והחברתיים בקשר של מורים עם תלמידיהם?

אחת המגמות הבולטות במערכת החינוך האמריקאית בעשורים האחרונים היא עלייה משמעותית במספר אנשי כוח העזר החינוכי (Paraeducators), כלומר: אנשי צוות חינוכי שלא הוסמכו כמורים, ומתפקדים בתפקידים חינוכיים מוגדרים תחת הנחיית מורים מוסמכים. בין 1990 ל-2018 עלה מספרם ללמעלה מ-850 אלף, גידול של כמעט 110% במהלך התקופה.

מה ניתן ללמוד מהמחקר אודות השפעות תקופת הקורונה, לרבות הסגרים, סגירת בתי הספר ומעבר ללמידה מקוונת וצעדי ריחוק חברתי, על ילדים ונוער ברחבי העולם?

ויכוח עתיק יומין המלווה את הבנת נפש האדם נסוב סביב מה משפיע יותר – הגנטיקה והתורשה או הסביבה והחינוך (באנגלית, Nature Vs. Nurture). הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שמעידים שהתשובה היא: זה מורכב.

למידה חברתית-רגשית (SEL) היא אחת המגמות הבולטות בשדה החינוך בעשור האחרון. מחקרים מראים כי התייחסות חינוכית לנושאים חברתיים ורגשיים תורמת לא רק לאקלים בית הספר ולשלומות תלמידים אלא גם להישגיהם הלימודיים. אולם כיצד יש להטמיע תכניות ללמידה חברתית-רגשית?

מגיפת הקורונה פגעה במדינות ברחבי העולם בצורה דומה. גם האמצעים שננקטו כדי להתמודד עימה על ידי המדינות היו דומים: סגרים, לימודים מקוונים מרחוק, ולאחר מכן חזרה הדרגתית ללימודים היברידיים או פנים אל פנים. אולם, למרות זאת, ההתמודדות בפועל של בתי ספר עם המגיפה והתוצאות שלה לא היתה זהה בכל מקום. ההקשר החברתי והכלכלי שבו פועל בית הספר, השפיע באופן משמעותי על הניהול והתפקוד הבית ספרי בזמן המגיפה. 

מערכת החינוך האמריקאית עושה מאמצים רבים בעשור האחרון על מנת לגוון את סגל ההוראה שלה, מבחינת מוצא המורים, זאת על בסיס מחקרים שמראים כי היותו של מורה מקבוצת מיעוט, צפויה להביא לשיפור בהישגים ובמדדים חברתיים ורגשיים של תלמידים מקבוצות מיעוט.