קטלוג סקירה יומית

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההסכמה כי תפקידו של בית הספר אינו מסתכם בהקניה של ידע. גישות עדכניות, המוכוונות לפיתוח כישורים המתאימים למאה ה-21, שמות בליבת בית הספר גם את פיתוח אופיו של התלמיד. המטרה היא לא רק לספק לתלמיד את הידע הדרוש להתמודד עם אתגרים, אלא גם להנחיל לו כלים ומיומנויות כגון אמונה עצמית, נחישות ואת היכולת לשתף פעולה עם אחרים.

מורים ומורות הם אבני היסוד של כל מערכת חינוכית, וחשיבותם המכרעת לאיכות החינוך מוכרת לכל. מתוך כך, אחד מהתחומים המשמעותיים ביותר בחינוך, וגם אחד מהשנויים ביותר במחלוקת – הוא תחום הערכת מורים. הערכה זו היא מאתגרת בשל המורכבות של המהלך הלימודי בכיתה, הרקע והיכולת השונה של תלמידים בכיתות שונות והמטרות המגוונות של הלמידה (שרק חלקן ניתנות למדידה). גישות כמותניות למדידת אפקטיביות מצליחות ליצור מדידה מהימנה, אולם מקריבות לשם כך את האפשרות לתאר את המורכבות של המתרחש בכיתה ואת התהליכים שקורים בה.

קהילות של מורים נוצרות בדרכים מגוונות. חלקן נוצרות באופן ספונטני, אגב הפעילות היומיומית. אחרות נוצרות בהובלה של מנהיגות חינוכית מקומית, מנהלי בתי ספר ואחרים או מוקמות בידי גורמים רשמיים. עדויות מחקריות מראות שלקיומן של קהילות מורים השפעה חיובית על הישגי בית הספר וחוויותיהם האישיות של המורים.

מבחנים שנעשים בתום תהליך למידה מקובלים במערכות חינוך. אולם, מה לגבי בחינות לפני הלמידה? איזו תרומה עשויה להיות למבחן שנערך לפני שבכלל התקיימו שיעורים בנושא?

הוראה לתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) כרוכה באתגרים ייחודיים. על מנת לאפשר לתלמידים אלו לממש את מלוא יכולותיהם נדרשות התאמות בתהליך ההוראה והלמידה.

למשבר האקלים, בהווה ובעתיד, יש השפעה החורגת מתנאי המחיה הפיזיים על פני כדור הארץ. לידיעה אודות המשבר ולחרדה המתלווה לחשיפה לתוצאות הרות האסון האפשריות של המשבר, יש גם מחיר פסיכולוגי. מחיר זה מודגש בקרב ילדים ונוער.

מהן הדרכים בהן מנהל בית ספר משפיע על בית ספרו, ומוביל אותו להצלחה? שאלה זו נמצאת בבסיסו של "הפרויקט הבינלאומי למנהלי בתי ספר מצליחים" (International Succesful School Princiapals Project – ISSPP).

מפגשי הורים ואספות הורים הם שניים מהמוסדות הוותיקים בכל מערכת חינוך. עם זאת, בפרפרזה על המשפט שהיה כה נהוג בעבר, יתכן שמוסדות אלו לא מממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם.

הגדרת תלמידים ותלמידות כ"מחוננים" או "מחוננות" היא סוגיה בעלת היבטים תרבותיים וחברתיים. ישנן עדויות מחקריות רבות לכך שהאופן שבו מוגדר מושג המחוננות כיום מדיר לעיתים אוכלוסיות רבות. חוקרים בעולם ובישראל טוענים כי הדרה זו מונעת מילדים וילדות מקבוצות מסוימות – על בסיס מוצא, מעמד סוציו-אקונומי או תלמידים עם מוגבלות – לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם.

המפגש החינוכי מתרחש בתוך מציאות שמשתנה בכל עת. עוד קודם לאופן שבו הקורונה הפכה את חיינו ואופן פעולת מערכת החינוך, שינויים הם הדבר הקבוע ביותר בסביבה החינוכית. כיצד מתמודדים מורים עם שינויים? אילו אסטרטגיות רגשיות ואחרות משמשות להתמודדות זו?