חיפוש חופשי ברשימת הסקירות היומיות שפורסמו
כיצד אנו לומדים? שאלה זו מעסיקה חוקרים והוגים במגוון תחומי דעת ומחקר. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך אינה מציגה מענה מלא לשאלה גדולה זו, אך מתמקדת בשתי טכניקות, פשוטות, אשר נחקרו והתגלו כמשפרות את הלמידה.
מחנכים והוגים רבים הציבו במרכז עשייתם החינוכית והעיונית את מושג הדיאלוג. קיומו של דיאלוג בין מורה לתלמיד, ובין התלמידים לבין עצמם, תופס מקום בפרקטיקה של מוסדות חינוך רבים. אך למה בדיוק מתכוונים במושג "חינוך דיאלוגי"? והאם ניתן להצביע על השפעותיו של החינוך הדיאלוגי?
ארגונים בינלאומיים שונים העוסקים בעתידו של החינוך, או בעתיד עולם העבודה, קוראים לשינויים דרמטיים במטרותיהן של מערכות חינוך, בציפיות מהתלמידים ובדרכי ההוראה. הצורך בהתאמה למאה ה-21 מוסכם על הכל, אך מה הן המשמעויות של ההתאמה וכיצד היא עשויה להתבצע?
מזה למעלה מעשור שמוסדות בינלאומיים, כמו הבנק העולמי, ממליצים להשקיע בחינוך לגיל הרך כצעד מרכזי במדיניות חינוך לאומית. כלכלנים מדגישים כי ככל שמקדימים את ההשקעה בחינוך לכל ילד וילדה, כך צומחת התשואה. חשיבות ההשקעה בגיל הרך, אם כן, ידועה זה מכבר. אך כיצד יש לגשת לנושא זה מבחינה מעשית? מבחינה פדגוגית? מה ניתן ללמוד מהמחקר אודות מאמצים לקידום תחום החינוך בגיל הרך?
בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה המחקרית בחשיבות החינוך הבלתי פורמלי. מחקרים מראים כי להשתתפות בפעילויות מגוונות, לאחר שעות הלימודים, ישנה השפעה חיובית ומכרעת על ילדים ונוער. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים אשר עוסקים בהתמודדות המיוחדת של החינוך הבלתי פורמלי עם אתגרי הקורונה.
בריונות בבית הספר היא תופעה מגונה הדורשת התערבות. השיח הציבורי אודות בריונות עוסק בדרך כלל בבריונות כנגד תלמידים, המבוצעת על ידי חבריהם ללימודים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה היום פן נוסף של בריונות בבית הספר: בריונות תלמידים והורים כנגד מורים.
ניהול הכיתה במהלך יום הלימודים הוא משימה מאתגרת ומורכבת, עוד בטרם ימי הזום, הלמידה ההיברידית וכיו"ב. מורה ניצבת בפני כיתה עם משימה של הקניית ידע ולימוד, ובתוך כך עליה לראות את תלמידיה, את המתרחש ביניהם, להתמודד עם התנהגותם, ולא להשאיר תלמידים מאחור. בשנים האחרונות ישנה הערכה מחודשת למיומנות זו, המכונה מיומנות ניהול כיתה.
פרופ' דרלינג-המונד כתבה בעבר: "הישרדות המין האנושי תלויה בטיפוח אינטיליגנציה חברתית ורגשית, לפחות ואולי יותר, כפי שהיא תלויה בפיתוח ידע וכישורים טכנולוגיים". תפיסה זו הפכה כיום למגמה חינוכית בולטת בשדה החינוכי בארה"ב. תחום זה מכונה למידה חברתית רגשית (Social and Emotional Learning, SEL).
בשנים האחרונות מדובר רבות על גיוון אופני הלמידה ומרחבי הלמידה בדגש על יצירה של חוויה מקיפה יותר המפתחת כישורים ומיומנויות מגוונים המותאמים למאה ה-21 . בתוך כך גובר העניין בחינוך הבלתי פורמלי ובשאלה האם מרכיבים וקודי פעילות בלתי פורמליים עשויים לתת מענה גם לתחום הלמידה הפורמלית. בין השאר, נשאלת השאלה לגבי תרומת למידה בלתי פורמלית להגברת מוטיבציה ללמידה ועניין בלמידה.
עד כמה חשוב שילדים יקראו? והאם ישנה חשיבות לתוכן שהילדים קוראים מבחינת שיפור יכולות הקריאה שלהם? האם ישנה חשיבות לאמצעי שבו קוראים – ספר מודפס לעומת ספר דיגיטלי?