קטלוג סקירה יומית

מזה למעלה מעשור שמוסדות בינלאומיים, כמו הבנק העולמי, ממליצים להשקיע בחינוך לגיל הרך כצעד מרכזי במדיניות חינוך לאומית. כלכלנים מדגישים כי ככל שמקדימים את ההשקעה בחינוך לכל ילד וילדה, כך צומחת התשואה. חשיבות ההשקעה בגיל הרך, אם כן, ידועה זה מכבר. אך כיצד יש לגשת לנושא זה מבחינה מעשית? מבחינה פדגוגית? מה ניתן ללמוד מהמחקר אודות מאמצים לקידום תחום החינוך בגיל הרך?

בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה המחקרית בחשיבות החינוך הבלתי פורמלי. מחקרים מראים כי להשתתפות בפעילויות מגוונות, לאחר שעות הלימודים, ישנה השפעה חיובית ומכרעת על ילדים ונוער. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים אשר עוסקים בהתמודדות המיוחדת של החינוך הבלתי פורמלי עם אתגרי הקורונה.

בריונות בבית הספר היא תופעה מגונה הדורשת התערבות. השיח הציבורי אודות בריונות עוסק בדרך כלל בבריונות כנגד תלמידים, המבוצעת על ידי חבריהם ללימודים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה היום פן נוסף של בריונות בבית הספר: בריונות תלמידים והורים כנגד מורים.

ניהול הכיתה במהלך יום הלימודים הוא משימה מאתגרת ומורכבת, עוד בטרם ימי הזום, הלמידה ההיברידית וכיו"ב. מורה ניצבת בפני כיתה עם משימה של הקניית ידע ולימוד, ובתוך כך עליה לראות את תלמידיה, את המתרחש ביניהם, להתמודד עם התנהגותם, ולא להשאיר תלמידים מאחור. בשנים האחרונות ישנה הערכה מחודשת למיומנות זו, המכונה מיומנות ניהול כיתה.

פרופ' דרלינג-המונד כתבה בעבר: "הישרדות המין האנושי תלויה בטיפוח אינטיליגנציה חברתית ורגשית, לפחות ואולי יותר, כפי שהיא תלויה בפיתוח ידע וכישורים טכנולוגיים". תפיסה זו הפכה כיום למגמה חינוכית בולטת בשדה החינוכי בארה"ב. תחום זה מכונה למידה חברתית רגשית (Social and Emotional Learning, SEL).

בשנים האחרונות מדובר רבות על גיוון אופני הלמידה ומרחבי הלמידה בדגש על יצירה של חוויה מקיפה יותר המפתחת כישורים ומיומנויות מגוונים המותאמים למאה ה-21 . בתוך כך גובר העניין בחינוך הבלתי פורמלי ובשאלה האם מרכיבים וקודי פעילות בלתי פורמליים עשויים לתת מענה גם לתחום הלמידה הפורמלית. בין השאר, נשאלת השאלה לגבי תרומת למידה בלתי פורמלית להגברת מוטיבציה ללמידה ועניין בלמידה.

עד כמה חשוב שילדים יקראו? והאם ישנה חשיבות לתוכן שהילדים קוראים מבחינת שיפור יכולות הקריאה שלהם? האם ישנה חשיבות לאמצעי שבו קוראים – ספר מודפס לעומת ספר דיגיטלי?

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההסכמה כי תפקידו של בית הספר אינו מסתכם בהקניה של ידע. גישות עדכניות, המוכוונות לפיתוח כישורים המתאימים למאה ה-21, שמות בליבת בית הספר גם את פיתוח אופיו של התלמיד. המטרה היא לא רק לספק לתלמיד את הידע הדרוש להתמודד עם אתגרים, אלא גם להנחיל לו כלים ומיומנויות כגון אמונה עצמית, נחישות ואת היכולת לשתף פעולה עם אחרים.

מורים ומורות הם אבני היסוד של כל מערכת חינוכית, וחשיבותם המכרעת לאיכות החינוך מוכרת לכל. מתוך כך, אחד מהתחומים המשמעותיים ביותר בחינוך, וגם אחד מהשנויים ביותר במחלוקת – הוא תחום הערכת מורים. הערכה זו היא מאתגרת בשל המורכבות של המהלך הלימודי בכיתה, הרקע והיכולת השונה של תלמידים בכיתות שונות והמטרות המגוונות של הלמידה (שרק חלקן ניתנות למדידה). גישות כמותניות למדידת אפקטיביות מצליחות ליצור מדידה מהימנה, אולם מקריבות לשם כך את האפשרות לתאר את המורכבות של המתרחש בכיתה ואת התהליכים שקורים בה.

קהילות של מורים נוצרות בדרכים מגוונות. חלקן נוצרות באופן ספונטני, אגב הפעילות היומיומית. אחרות נוצרות בהובלה של מנהיגות חינוכית מקומית, מנהלי בתי ספר ואחרים או מוקמות בידי גורמים רשמיים. עדויות מחקריות מראות שלקיומן של קהילות מורים השפעה חיובית על הישגי בית הספר וחוויותיהם האישיות של המורים.