קטלוג סקירה יומית

פעילות העשרה בתוך יום הלימודים וחברוּת בקבוצות לאחר פעילות בית הספר נתפסות כבעלות השפעה חיובית על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם האישית של תלמידים.

בשנים האחרונות ברור יותר ויותר כי הזמן שילדים מבלים מחוץ לבית הספר חשוב מאין כמותו להתפתחותם האישית והנפשית. פעילויות כגון מועדוניות נוער, ספורט קבוצתי, שירות חברתי בקהילה ותנועות נוער נחשבות לדרך חשובה התומכת בהתפתחות זו.

השתתפות בפעילות ספורט באופן קבוע היא אחת הדרכים היעילות ביותר לשמירה על בריאות תקינה בכל גיל, ונמצאה קשורה גם לשיפור בבריאות הנפשית והפיזית של ילדים ונוער. במאמרים שיסוכמו בעמודים שלהלן נסקר הידע האמפירי המצוי בספרות האקדמית בנושא ההשפעות המיטיבות של פעילות גופנית כזו במגוון תחומים.

כפי שראינו בסקירה הראשונה במקבץ זה, התנדבות בגיל הנעורים עשויה להיטיב עם המתנדבים במגוון תחומים. אולם למרות המחקר הרב בנושא, עדיין לא ידוע מספיק על גורמים – סביבתיים ואישיים – התורמים להשפעה חיובית זו או מחלישים אותה. שני המאמרים שיסוכמו כעת עוסקים בבחינת גורמים אלה.

מצב החירום שהחל באוקטובר הביא עמו גל של התנדבות מכל שכבות החברה. בתוך כך, אלפי בני נוער התגייסו לסייע במגוון זירות בחברה. חשוב לתת את הדעת על ההשפעות האפשריות של התנדבות כזו על רווחתם הנפשית ועל בריאותם הנפשית של המתנדבים. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים העוסקים בהשפעות אלו כפי שנבחנו במקרי אסון שונים.

בסקירה היומית נציג סיכום של שני מאמרים שבחנו השפעת ההתנדבות על בני נוער.

בזמן המלחמה גדל מאוד מעגל הילדים ובני הנוער שמושפעים משירות ההורים בצבא בתפקידי לחימה או באזורים מסוכנים. בספרות המחקרית נצבר ידע על ילדים להורים בשירות צבאי, ונראה שלצד הסיכוי להגברת החוסן של הילדים הללו, ישנו פוטנציאל גם לפגיעה ולמצבי סיכון. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג מאמר המתאר את מכלול המחקר הקיים בנוגע לתפקידם של בתי ספר בתמיכה בילדים ונוער ממשפחות לוחמות ובהפחתת גורמי הסיכון שהם חשופים להם.

בעקבות המלחמה פונו משפחות רבות מבתיהן. בתי ספר רבים קלטו באופן זמני תלמידים שפונו מבתיהם. לצד הקמת מרכזי הוראה זמניים, חלק מהתלמידים עברו קליטה זמנית או קבועה בבתי ספר חדשים, עקב הפינוי. בעקבות כך, עולה השאלה מהו תפקידו של בית הספר ובמיוחד מהו תפקידם של מורים ושל מבוגרים מיטיבים אחרים בתוך ההקשר הבית ספרי בסיוע להתמודדות מוצלחת של תלמידים הנקלטים בבית הספר בזמן ותוך כדי משבר אישי, משפחתי ולאומי.

הסקירה הקודמת עסקה בהתמודדות בתי הספר בניו-זילנד עם רעידות האדמה בשנים 2010-2011, שגבו בשיאן 185 קורבנות. באותה תקופת זמן (בתאריך 11 למרץ, 2011) היכה במדינה הסמוכה יפן, גל צונאמי כתוצאה מרעידת אדמה חריגה. אסון זה גבה מחיר כבד בנפש, רכוש ותשתיות: מעל 19,000 קורבנות ומעל 2,000 נעדרים, יותר מ-120,00 מבנים נהרסו כליל, וכור אטומי שנפגע גרם לאחד האסונות הרדיאוקטיבים החמורים בהיסטוריה. גלי הים היכו בערים בזמן יום הלימודים ובחלק מהמקומות נדרשו צוותי החינוך לנקוט פעולות חירום להצלת חיי התלמידים מגלי הים.

ב-4 לספטמבר 2011 חוותה העיר כרייסטצ'רץ, העיר השניה בגדולה בניו זילנד, רעידת אדמה עוצמתית. הרעידה הגיעה לאחר תקופה של מספר חודשים בהן החלישו סדרת רעידות אדמה קודמות את תשתיות העיר. כתוצאה מכך מבנים ותשתיות קרסו, 185 איש נהרגו ויותר מ-1,500 נפצעו, תשתיות המים והחשמל שובשו, וכל זאת בעיצומו של יום הלימודים בזמן שהתלמידים מפוזרים בבתי הספר.