חיפוש חופשי ברשימת הסקירות היומיות שפורסמו
לתפקיד המורה היבטים רגשיים וחברתיים, לצד העברת ידע. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו איזו השפעה הייתה למעבר ללמידה מקוונת על ההיבטים הרגשיים והחברתיים בקשר של מורים עם תלמידיהם?
כיצד משפיעה ההוראה המקוונת על קשר בין מורה לתלמיד?
אחת המגמות הבולטות במערכת החינוך האמריקאית בעשורים האחרונים היא עלייה משמעותית במספר אנשי כוח העזר החינוכי (Paraeducators), כלומר: אנשי צוות חינוכי שלא הוסמכו כמורים, ומתפקדים בתפקידים חינוכיים מוגדרים תחת הנחיית מורים מוסמכים. בין 1990 ל-2018 עלה מספרם ללמעלה מ-850 אלף, גידול של כמעט 110% במהלך התקופה.
מהן ההשלכות של הרחבת השימוש בכוח עזר בחינוך?
מה ניתן ללמוד מהמחקר אודות השפעות תקופת הקורונה, לרבות הסגרים, סגירת בתי הספר ומעבר ללמידה מקוונת וצעדי ריחוק חברתי, על ילדים ונוער ברחבי העולם?
אילו השפעות היו לתקופת הקורונה על ילדים ועל נוער ברחבי העולם?
ויכוח עתיק יומין המלווה את הבנת נפש האדם נסוב סביב מה משפיע יותר – הגנטיקה והתורשה או הסביבה והחינוך (באנגלית, Nature Vs. Nurture). הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שמעידים שהתשובה היא: זה מורכב.
מהן מגבלות ההשפעה של הסביבה על התפתחות ילדים?
למידה חברתית-רגשית (SEL) היא אחת המגמות הבולטות בשדה החינוך בעשור האחרון. מחקרים מראים כי התייחסות חינוכית לנושאים חברתיים ורגשיים תורמת לא רק לאקלים בית הספר ולשלומות תלמידים אלא גם להישגיהם הלימודיים. אולם כיצד יש להטמיע תכניות ללמידה חברתית-רגשית?
כיצד להטמיע תוכניות ללמידה רגשית-חברתית?
מגיפת הקורונה פגעה במדינות ברחבי העולם בצורה דומה. גם האמצעים שננקטו כדי להתמודד עימה על ידי המדינות היו דומים: סגרים, לימודים מקוונים מרחוק, ולאחר מכן חזרה הדרגתית ללימודים היברידיים או פנים אל פנים. אולם, למרות זאת, ההתמודדות בפועל של בתי ספר עם המגיפה והתוצאות שלה לא היתה זהה בכל מקום. ההקשר החברתי והכלכלי שבו פועל בית הספר, השפיע באופן משמעותי על הניהול והתפקוד הבית ספרי בזמן המגיפה.
מהן ההשפעות המתווכת של מעמד חברתי-כלכלי על הוראה ועל למידה בזמן מגיפת הקורונה?
מערכת החינוך האמריקאית עושה מאמצים רבים בעשור האחרון על מנת לגוון את סגל ההוראה שלה, מבחינת מוצא המורים, זאת על בסיס מחקרים שמראים כי היותו של מורה מקבוצת מיעוט, צפויה להביא לשיפור בהישגים ובמדדים חברתיים ורגשיים של תלמידים מקבוצות מיעוט.
אילו השפעות נמדדות למתאם בין תלמידים בקבוצות מיעוט לצוותי הוראה מאותן קבוצות מיעוט?
מחקרים מראים כי המעבר בין שלבים שונים עשוי לייצר אתגרים שונים. ישנו שוני מובחן בין אופני הפעולה, הציפיות וההתנהלות בחינוך היסודי, לחינוך העל יסודי וכן הלאה. גם המעבר בין חטיבת הביניים לתיכון עלול להיות מאתגר עבור תלמידים רבים. אם כן, נשאלת השאלה, כיצד נכון להתכונן למעברים שכאלו? אילו כלים יש לספק לתלמידים לקראת מעברים אלו?
האם מדיניות חינוכית עשויה לתרום לפיתוח מאפיינים אישיותיים חיוביים של תלמידים?
תהליכי שינוי של בתי ספר בעלי הישגים נמוכים נקראים פעמים רבות Turnaround Schools, כלומר בתי ספר שעוברים מהפך. נשאלת השאלה, איך עושים שינוי זה, ומשהושגו מטרות השינוי, איך ניתן לשמר את ההצלחה לאורך זמן?
אילו גורמים מאפשרים לבתי ספר מוחלשים לשגשג לאורך זמן?
זיהוי מוקדם של תלמידים שנמצאים בסיכון לנשירה מבית ספר עשוי להיות מרכיב חשוב במניעתה. התערבות חינוכית מותאמת אישית עשויה לשנות את מסלול לימודיהם של תלמידים אלו, ואף את מסלול חייהם. אולם, כיצד ניתן לאתר תלמידים בסיכון מבעוד מועד?