קטלוג סקירה יומית

מוכוונות עצמית בלמידה (Self regulated learning) ולמידה באמצעות מחשב עשויות להשלים זו את זו: מצד אחד ניתן להתאים למידה באמצעות מחשב לרמתו של התלמיד ולצרכיו, מה שעשוי לאפשר לו להשיג את המטרה הלימודית הרצויה לו. מצד שני, במקרים רבים, למידה באמצעות מחשב היא ממילא למידה שדורשת מוכוונות עצמית, ואף עשויה לתרום לפיתוח מיומנות זו.

בעשור האחרון החלה התעניינות מחקרית באקלים הכיתתי בכלל, ובקשר בין שלומות המורה להישגי התלמידים בפרט. מחקרים מצביעים על קשר ברור בין תחושות מורות ומורים ורגשותיהם, לבין תפקודם; וכן, בין תפקודם לבין הישגי תלמידים.

הגישות הפדגוגיות של הוראה מקוונת והוראה המשלבת רכיבים מקוונים צברו פופולריות בשנים האחרונות, במיוחד לאור ההתפתחות הטכנולוגית, והצורך שיצר משבר הקורונה. הפיתוח המקצועי לו זוכים המורות והמורים המלמדים בגישות הוראה אלו, חיוני לשילוב כלים ומרכיבים פדגוגיים מקוונים.

תפקידן של תכניות הכשרה לפרחי הוראה כולל את הכנת המתכשרות והמתכשרים להוראה להורות ולחנך, לצד הכנתם מבעוד מועד לשינויים הרבים במקצוע ההוראה ובשדה החינוך. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בהכשרת פרחי הוראה, שאמורה להתמודד עם שני אתגרים מרכזיים של מערכות חינוך כיום:

במאה ה-21 מתפתחת הטכנולוגיה בצעדי ענק. התפתחות זו הובילה לנגישות גבוהה למסכים, גם בקרב ילדים. גם מבחינה תרבותית, הקדשת שעות רבות ביום לצפייה, משחק, ותקשורת דרך מסכים, הפכה למקובלת יותר ויותר. סגירת בתי הספר ברוב מדינות העולם בזמן משבר הקורונה, הגבירה מגמה זו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את השפעת הגישה למסכים, וצריכת התוכן המוגברת באמצעותם, על יכולותיהם הרגשיות והחברתיות של ילדים.

ככל שהחברה המודרנית מסתמכת על מידע ונתונים, כך חיוני יותר ללמוד כיצד להבין אותם. בפיתוח אוריינות מידע, קיימים יתרונות להסתמכות על נתונים ועל מידע אותנטיים – כאלו שנאספים אודות תופעות בעולם האמיתי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית כוללת שני מאמרים הבוחנים את היתרונות הללו.

מעורבותם של הורים בחינוך ילדיהם, והקשרים בינם לבין מורות ומורים, משפיעים הן על הישגיהם הלימודיים של התלמידים, הן על מצבם הרגשי והחברתי. אולם למרות שההשפעה הזו מתועדת ומבוססת היטב בספרות המחקרית, חסר מידע על הגורמים למעורבות ועל התנאים המחזקים או מחלישים אותה.

במשך שנים רבות, התמקד המחקר הפסיכולוגי-חינוכי בפרט – התלמיד או התלמידה. אולם בשנים האחרונות ישנה מגמה מחקרית וחינוכית, שמבקשת לבחון גם את התהליך החינוכי המתרחש בקבוצה – בכיתה, שכבה או בית ספר, ואת השפעותיו על הפרט. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים, שמתמקדים בהיבט הקבוצתי והחברתי של התהליך החינוכי.

למידה היא חוויה אישית, ונושאי עניין קודמים משפיעים עליה. תובנה זו עומדת בבסיסה של מגמה פדגוגית של למידה בהתאמה אישית. אולם הניסיון לאמץ למידה כזו מייצר אתגרים חדשים בתהליך הלמידה: אילו כלים צריכים להיות בידיהם של מורות ומורים על מנת לאפשר לתלמידים למידה מותאמת אישית? וכיצד ניתן לסייע לתלמידים להפיק מלמידה כזו את המירב?

האקלים הבית-ספרי ומערכות היחסים בתוך הצוות החינוכי משפיעים באופן ישיר על שלומותם של נשות ואנשי הצוות, על תפקודם בעבודה, ועל ההשכלה המוענקת לתלמידים. להנהלה בבית הספר יש תפקיד מפתח בעיצוב אקלים מיטבי ובשימורו.