קטלוג סקירה יומית
חיפוש חופשי ברשימת הסקירות היומיות שפורסמו
הדינמיקה החברתית הנוצרת בתוך כיתה משפיעה על הישגי הלומדים, שלומותם ותפיסתם העצמית. ישנן תפיסות שונות לגבי הדינמיקה החברתית הנוצרת בתוך כיתה, וכיצד לעצבה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בדינמיקה חברתית כיתתית, והשפעותיה השונות על התלמידים.
באילו תנאים משפיעה קבוצת העמיתים על הישגי תלמידות ותלמידים?
כיצד השפיע משבר מגפת הקורונה על מורים ושלומותם? הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים שעוסקים בגורמי חוסן וסיכון שהשפיעו על שלומותם של מורים בזמן הקורונה.
אילו גורמים מתווכים מנבאים את המידה בה השפיעה מגפת הקורונה על שלומות צוותי הוראה?
מדוע מגפת הקורונה פגעה בהתפתחות ובהישגים לימודיים של ילדים עם רקע מוחלש יותר מאשר באכולוסייה הכללית?
המגפה העולמית שאנו חווים בשנים האחרונות משפיעה על תחומי חיים רבים. מעבר לתחלואה, נודעו לה השלכות מקרו כלכליות והשפעות חברתיות משמעותיות. המגפה משפיעה גם על התא המשפחתי, ועל ההתפתחות האישית.
מדוע מגפת הקורונה פגעה בהתפתחות ובהישגים לימודיים של ילדים עם רקע מוחלש יותר מאשר באכולוסייה הכללית?
בשנים האחרונות מערכות חינוך פועלות לקידום שוויון הזדמנויות מגדרי, אך כיום עדיין ישנו ייצוג יתר לתלמידים על פני תלמידות במקצועות "ריאליים", כגון מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מתמקדת בתופעה זו ומציגה שני מחקרים המסבירים את התופעה ומציעים צורות התמודדות עמה, בדרך לשוויון מגדרי.
מהם הטעמים לייצוג חסר של נערות ונשים במקצועות STEM?
כיצד אנו לומדים? שאלה זו מעסיקה חוקרים והוגים במגוון תחומי דעת ומחקר. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך אינה מציגה מענה מלא לשאלה גדולה זו, אך מתמקדת בשתי טכניקות, פשוטות, אשר נחקרו והתגלו כמשפרות את הלמידה.
אילו גורמים מסייעים ללמידה?
מחנכים והוגים רבים הציבו במרכז עשייתם החינוכית והעיונית את מושג הדיאלוג. קיומו של דיאלוג בין מורה לתלמיד, ובין התלמידים לבין עצמם, תופס מקום בפרקטיקה של מוסדות חינוך רבים. אך למה בדיוק מתכוונים במושג "חינוך דיאלוגי"? והאם ניתן להצביע על השפעותיו של החינוך הדיאלוגי?
מהם יתרונותיו של ה"החינוך הדיאלוגי"?
ארגונים בינלאומיים שונים העוסקים בעתידו של החינוך, או בעתיד עולם העבודה, קוראים לשינויים דרמטיים במטרותיהן של מערכות חינוך, בציפיות מהתלמידים ובדרכי ההוראה. הצורך בהתאמה למאה ה-21 מוסכם על הכל, אך מה הן המשמעויות של ההתאמה וכיצד היא עשויה להתבצע?
אילו שינויים במערכות חינוך נדרשים לצורך התאמתם למאה ה-21?
מזה למעלה מעשור שמוסדות בינלאומיים, כמו הבנק העולמי, ממליצים להשקיע בחינוך לגיל הרך כצעד מרכזי במדיניות חינוך לאומית. כלכלנים מדגישים כי ככל שמקדימים את ההשקעה בחינוך לכל ילד וילדה, כך צומחת התשואה. חשיבות ההשקעה בגיל הרך, אם כן, ידועה זה מכבר. אך כיצד יש לגשת לנושא זה מבחינה מעשית? מבחינה פדגוגית? מה ניתן ללמוד מהמחקר אודות מאמצים לקידום תחום החינוך בגיל הרך?
מה ניתן ללמוד מהמחקר על אודות המאמצים לקידום תחום החינוך לגיל הרך?
בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה המחקרית בחשיבות החינוך הבלתי פורמלי. מחקרים מראים כי להשתתפות בפעילויות מגוונות, לאחר שעות הלימודים, ישנה השפעה חיובית ומכרעת על ילדים ונוער. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים אשר עוסקים בהתמודדות המיוחדת של החינוך הבלתי פורמלי עם אתגרי הקורונה.
האם החינוך הבלתי פורמאלי מותאם להתמודדות עם אתגרי הקורונה?
בריונות בבית הספר היא תופעה מגונה הדורשת התערבות. השיח הציבורי אודות בריונות עוסק בדרך כלל בבריונות כנגד תלמידים, המבוצעת על ידי חבריהם ללימודים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה היום פן נוסף של בריונות בבית הספר: בריונות תלמידים והורים כנגד מורים.