קטלוג פרסומים

מאת: ד"ר שירי שנאן-אלטמן וד"ר ענבר לבקוביץ

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון דרישות עבודה (אוריינות דיגיטלית, קונפליקט עבודה-בית), משאבים פנימיים (חוסן נפשי וחוללות עצמית) ומשאבים חיצוניים (תמיכה בעבודה), מחויבות יתר למקצוע ההוראה ורווחה נפשית בקרב מורים מהמגזר הערבי והדרוזי בתקופת הקורונה.

מאת: ד"ר יעל קסנר ברוך, פרופ' יאיר זיו וד"ר אודט סלע

המסמך הנוכחי מבוסס על עבודתם של צוות מומחים הכולל צוותי חינוך, אנשי אקדמיה וגורמים מקצועיים באגף לחינוך לקדם יסודי ואגף בכיר אסטרטגיה ותכנון במשרד החינוך. צוות מומחים זה פעל בתקופה שבין ינואר 2021 עד יוני 2021.

מאת: פרופ' אלינור סאיג-חדאד ופרופ' רחל שיף

המטרה הראשונה של המחקר הנוכחי היתה לפתח תוכנית התערבות ספציפית לשפה הערבית ולדיגלוסיה שכוללת היבטים לשוניים, מטא-לשוניים ומטא-קוגניטיביים. המטרה השנייה היתה לבדוק את תרומתה של תכנית התערבות על ההתפתחות הלשונית והאוריינות של ילדים דוברי ערבית בישראל ממיצב בינוני- נמוך.

מאת: פרופ' יוסי הראל-פיש ד"ר רותם מאור וגב' נועה שטינמיץ

משבר הקורונה גרם לשינויים דרמטיים בחייהם היומיומיים של ילדים ונוער המלווים בפגיעות משמעותיות במצבם הנפשי והתפקודי, משבר שצפוי להמשך עוד חודשים רבים. כדי לפתח מדיניות ואסטרטגיות התערבות יעילים, יש צורך אקוטי במידע מדעי עדכני על השפעת המשבר על בני הנוער ועל גורמי החוסן וההגנה המאפשרים התמודדות מיטבית. מחקר זה התמקד בהתמודדות עם אתגרי משבר הקורונה בקרב תלמידים משלוש תת- אוכלוסיות: תלמידי כיתות ה-ו דוברי עברית, תלמידי כיתות ז-יב דוברי עברית ותלמידי כיתות ז-יב דוברי ערבית.

מאת: ד"ר חמי רמיאל, ד"ר הילה טל, ד"ר גדעון דישון, ולאא מחאג'נה ויונתן ורסימו ינאי

המחקר נערך בשישה בתי ספר יסודיים בעיר ירושלים (שלושה במערב העיר ושלושה במזרחה) במהלך החודשים אוקטובר-דצמבר 2020. המחקר בחן את האופנים שבהם בתי ספר התמודדו עם סגירת בתי הספר (באופן חלקי או מלא) והמעבר ללמידה והוראה מרחוק מתווכת טכנולוגיה במהלך מגפת הקורונה בשנת 2020, כמו גם את ההקשרים החברתיים והתרבותיים שעיצבו את ההתמודדות הזו. המחקר התמקד בנושאים הבאים: 

1. ארגון ההוראה והלמידה בבתי ספר שונים בתקופת החירום;
2. חשיפה של תפיסות תרבותיות-חברתיות ביחס לתפקיד בית הספר ולשימוש בטכנולוגיה חינוכית ש נחשפו על רקע משבר הקורונה;
3. הדרכים שבהן היבטים מקומיים – סוציו-אקונומיים, תרבותיים, דתיים ואתניים – עיצבו את האופן שבו טכנולוגיה חינוכית מאומצת, נדחית, ממומשת ומובנת.

מאת: פרופ' יהודית דורי, ד"ר אורית הרשקוביץ, אביבית ארווץ ובעז הדס

הוראה, למידה והערכה בסביבה מקוונת בכלל, ובחירום בפרט - משפיעים על התכנים הנלמדים ויוצרים מגוון אילוצים למורה, ובכללם שינוי בתהליכי הלמידה והערכת הלומדים. במצב "טרום-קורונה", מורה בשיטה המקוונת צריך לקבל את תפקידו כמלווה של למידה עצמאית וללמוד להעביר בצורה הדרגתית את השליטה בכל ההיבטים של הלמידה ללומד. בפועל, הדברים קרו במעבר חד ולכן צוותי הוראה רבים התקשו להתמודד עם הליך השינוי באופן מיטבי. הצלחת המעבר להוראה והערכה מקוונת מיטבית טמונה במורים בשטח, אך גם במורי המורים ומובילי מדיניות משרד החינוך. לאור זאת, מטרת המחקר הייתה לבחון תפיסות של מורים, מורי מורים וקובעי מדיניות במערכת החינוך לגבי הערכה מקוונת, ולבחון את היכולת הרפלקטיבית המוצהרת והמעשית שלהם כבסיס ליכולת הלמידה העצמאית של המורים עצמם.

מאת: ד"ר מרב גבע, נעמה בר-און וד"ר אורלי לכיש-זלאיט

הערכת הלמידה מרחוק היא אתגר גדול – ועוד יותר בחינוך המדעי, שבו יש חשיבות להערכת ביצוע של ניסויים, עבודות חקר מעשיות, עבודות במעבדה ובשדה, כל אלה מגדילים את מורכבות ההערכה בכלל ובלמידה מרחוק בפרט. בפועל, למורכבות זו יש השפעה על הפדגוגיות המשמשות בחינוך המדעי, והיא עלולה להיות מגבלה של ממש בלמידה מקוונת. המחקר הנוכחי מציג מיפוי מפורט ומעמיק של דרכי ההערכה שיישמו מורים ומורות למדעים בחינוך העל־יסודי במהלך תקופת הקורונה (מראשיתה ועד לחודש מרץ 2020), בדגש על חסמים ומגבלות שעמדו בפני המורים ודרכי הערכה שנחלו הצלחה.

מאת: ד"ר ארנון הרשקוביץ וד"ר אלה דניאל

שאלת המחקר המרכזית במחקר הינה: מה תפקידם של ערכים אישיים ואקלים ערכי בבית הספר בקידום או עיכוב של הצלחת מורים בשילוב טכנולוגיה בהוראה מרחוק בשעת חירום?

מאת: ד"ר דפנה רגב

בתקופת הקורונה נאצלו מטפלות באמנות רבות לעבור לטפל מרחוק. מטרת המחקר הנוכחי הייתה למפות את המצב הקיים בתחום מתן "מענה טיפולי מרחוק" בטיפול באמצעות אומנויות במשרד החינוך. בנוסף, המחקר נועד לבחון כיצד ההשתלמות שניתנה למטפלות אלה השפיעה על עבודתן.

מאת: פרופ' תמר רפפורט, ד"ר אריאלה בארי בן ישי, מר רותם קפלן וד"ר איימן אבו חג'אג'

במהלך "הסגר הראשון" מערכת החינוך עבר בן רגע לפעילות מרחוק. שינוי זה דרש ממערכת החינוך כולה וממסגרות החינוך הבלתי פורמלי ליצור דרכי פעולה חדשות. המחקר בחן את הפרקטיקות החינוכיות שקיימו תנועות הנוער בתקופה זו.