קטלוג סקירה יומית
חיפוש חופשי ברשימת הסקירות היומיות שפורסמו
הסקירה האחרונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" מוקדשת לצוותי ניהול בבתי ספר שרוצים להטמיע קבלת החלטות שוויונית בעת משבר. המאמר במוקד הסקירה יוצא מנקודת הנחה שכאשר מתמודדים עם משבר, הקבוצות המוחלשות והחלשות ביותר באוכלוסייה נפגעות הרבה יותר מהקבוצות הרגילות והחזקות. הנחה נוספת העומדת בבסיס המאמר היא שכדי להצליח בניהול מצב משברי, יש צורך להתייחס לכל הקבוצות בקהילה.
מנהיגות מוכוונת שוויון בשעת משבר (9)
במקביל לחודש הספר העברי ועם היציאה לחופשת הקיץ הסקירה היומית מוקדשת לשני מחקרים עדכניים המראים כי חלק משמעותי מפערי השפה (מיומנות קריאה-כתיבה-הבנה) נוצרים דווקא במהלך ההפסקה מהלימודים, ובמיוחד בחופשת הקיץ ומציעים דרכים לצמצם פער זה.
חשיבות הקריאה במהלך חופשת הקיץ לצמצום פערי שפה
הסקירה שלפני האחרונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" מוקדשת לנושא התקשורת בין סוכנויות סיוע ובית הספר. הסקירה מציגה מאמר שבחן את השינוי שחל בניהול משברים בארה"ב בעשורים האחרונים. כותבי המאמר מזהים כי בעת התמודדותם עם אסונות לאומיים, נתקלו הרשות הפדרלית והרשות המקומית בבעיות תקשורת. לטענתם, התברר בעקבות שני מצבי חירום גדולים במיוחד (אסון התאומים והוריקן קתרינה) האחריות המשפטית והפוליטית העיקרית להתמודדות עם רוב האסונות הוטלה בדרך כלל על פקידי המדינה ועל הרשויות המקומיות. החוקרים טוענים כי ממצא זה משקף מעבר של ניהול החירום לניהול "ממוקד תגובה" (על חשבון תכנון ויוזמה), וניהול ריכוזי (על חשבון ניהול שיתופי). לכן לדעתם נוצרו עיכובים באישור ובשליחה של סיוע לאסונות.
תקשורת ושיתוף פעולה בין-ארגוני בשעת חירום (8)
הסקירה היומית מציגה מאמר הבוחן את מאפייניה של מנהיגות חינוכית סתגלנית בקרב מנהלי בתי ספר משלוש מדינות שפעלו יחד באסטרטגיה משותפת במהלך מגפת הקורונה. מניתוח זה עולים ארבעה מאפייני שינוי וסתגלנות במנהיגות החינוכית בזמן המשבר, ושבעה עקרונות תגובה משותפים למנהלי בתי ספר בשלוש המדינות במהלך השנים 2021-2020. ארבעת מאפייני המנהיגות הם: 1. מחויבות לערכים; 2. מנהיגות חינוכית שיתופית; 3. הרחבת המעורבות בהובלה; 4. טיפוח מתמשך של המנהיגות החינוכית.
מרכיבי מנהיגות סתגלנית למשבר: ממצאים מאוסטרליה, פיג'י וניו זילנד (7)
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת למאמר סקירה שמטרתו לזהות פערים במחקר החינוכי בנושא ירי בבתי ספר בארצות הברית ולקדם בצורה אפקטיבית את המחקר בתחום זה. החוקרים מסבירים כי הספרות הקיימת בנושא נוטה להתעלם מההנהגה החינוכית של בית הספר משום שהיא ממוקדת בעיקר בהיבטים המשפטיים, המשטרתיים והפסיכולוגיים של האסונות הללו. דרישת הציבור והתפיסה המקובלת של קובעי המדיניות היא אפס סובלנות והגברת נוכחות של חמושים בבתי הספר. אלא שמחקרים מראים כי גישה זו זורעת פחד במקום לטעת תחושת ביטחון, שהיא מהותית לתפקידו ולתפקודו של בית הספר, וכי כדי לספק תחושת ביטחון לבאי בתי הספר, יש להגביר את איכות התקשורת ואת האקלים החיובי.
מנהיגות חינוכית נוכח מקרי ירי בבתי ספר בארה״ב: חלופות למדיניות "אפס סובלנות לאלימות" (6)
שתי הסקירה היומית הקרובות של לשכת המדענית יוקדשו לתובנות בנושא מנהיגות בשעת חירום בעקבות אירועי ירי במוסדות חינוך בארצות הברית. הסקירה הנוכחית תוקדש למקרה שבו תלמידים ירו והרגו בנשק חם בשטח בית הספר. תגובת ההנהגה החינוכית המומלצת למשבר מסוג זה דומה להתמודדות במשברים בית ספריים באופן כללי. תרומתו המרכזית של חקר מקרה זה להבנה של מנהיגות חינוכית בשעת משבר היא בדיון הנרחב של החוקרים על תהליך ההכנה שיש לקיים לקראת התמודדות בית הספר עם משברים, ובפרט על תוכנית "ששת הצעדים" שפיתח משרד החינוך האמריקני לצורך תכנון אסטרטגיית התמודדות כזאת.
מנהיגות חינוכית וחשיבות ההכנה לפני אירוע משבר: תובנות מאירוע ירי בשטח בית ספר בארה"ב (5)
הסקירה היומית של לשכת המדענית מוקדשת למחקר המציע ניהול וקבלת החלטות בגישה של מנהיגות חינוכית משתפת. המאמר מבחין בין הגישה המודרנית לניהול לבין הגישה השיתופית, המבוזרת והדמוקרטית שנדרשת בעת ניהול של משברים בסדרי הגודל שהביאה לפתחנו המאה ה־21. בעוד הגישה המודרנית אומנם מתבססת על האצלת אחריות ומשימות לאחרים, היא אינה מתייחסת לשיתוף פעולה פעיל ולהשתתפות רחבה של כל הקהילה המקצועית ושל החברה הציבורית בתהליכי החלטה ודיאלוג פורמליים ולא־פורמליים בניהול והובלה בזמן משבר. המאמר מציע מסגרת עבודה לניהול כללי בגישת המנהיגות החינוכית.
מנהיגות חינוכית משתפת בשעת משבר (4)
הסקירה היומית מוקדשת למחקר שערך סקירת ספרות קיימת במטרה לאתר את מאפייני המנהיגות החינוכית המתעלה בזמני משבר (המתחילים בזמן מפתיע, וכוללים צורך לנהל תחת אי-וודאות רבה). החוקרים מצאו שלמרות סוגי המשבר השונים שנכללו בסקירה (שרפות, רעידות אדמה, מוות, אובדנות, טורנדו), למנהיגות החינוכית בשעת המשבר היו מאפיינים דומים.
כיצד נצמיח "טרום-מנהיגים" המוכנים לזמן משבר (3)?
העשורים האחרונים התאפיינו במגוון רב של אירועים גדולים (אקלימיים וגיאו-פוליטיים) שיצרו משברים חסרי תקדים בקהילות ובמדינות בהן התרחשו. אירועים אלו מהווים תשתית עבור חוקרים מתחום ניהול המשברים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש להצגת דרכים ליישם גישות מניהול משברים אל עבודתם של מנהיגים חינוכיים מרמת המחוז ועד בית-הספר. המאמר שבמוקד הסקירה מתבסס על שני מחקרים שנערכו בארצות הברית במחוזות חינוך שונים, והוא מציע המלצות לצעדים שיכולים לתרום לחיזוק הקשר עם גורמים בקהילה, ובכך להגביר את המוכנות שלהם ושל בתי ספר במחוז למצבי משבר עתידיים. בתוך כך, מוצגות המלצות פרטניות עבור האחראים לקשר עם האזרחים ועבור המפקחים על בתי הספר במחוז.
מנהיגות בית ספרית בחירום – ניהול משברים ויישומו לחינוך (2)
מדינת ישראל נמצאת במלחמה אשר משפיעה על מערכת החינוך ובתי הספר. בעת שגרה, מנהיגות בית ספרית דורשת התכווננות לעתיד, חיזוק סגל בית הספר ותמיכה במורים ובתלמידים במסעם הלימודי, ואילו בעת משבר יש צורך בהתמודדות מהירה והחלטית עם האירועים המובילים למשבר ועם השלכותיהם בצורה שתמזער את הנזק הנגרם לבית הספר ולתלמידיו. מנהיגות בית ספרית מוצלחת בעת משבר דורשת מנעד שונה של כישורים, תכונות אופי ויכולות מאשר מנהיגות בית ספרית בעת שגרה.