קטלוג סקירה יומית

בריונות בבית הספר היא אחד מסוגי האלימות עמה מתמודדת מערכת החינוך ולמורים שמתמודדים מקרוב עם תופעת הבריונות ועם השלכותיה השפעה ישירה על התמודדות עמה. בהתחשב בכך, חשוב שפרחי הוראה יסיימו את הכשרתם המקצועית עם ידע והבנה בנושא, ובכלל זה יכולת לזהות בריונות והכרת דרכי התמודדות אפקטיביות עימה.

התפתחות מקצועית של מורים היא אמצעי מרכזי להטמעתן של רפורמות חינוכיות ולשמירה על איכות הוראה גבוהה המסייעת לשיפור של ביצועי התלמידים. אולם פוטנציאל זה אינו תמיד ממומש. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש למאמר שביקש לאתר את הגורמים המפריעים למימוש הפוטנציאל ואת הדרכים להפוך את הפיתוח המקצועי לגורם המשפיע על תפקוד המורים ועל מקצועיותם. המאמר מציע מודל חדש המסביר את המחסומים העומדים בדרכם של מורים ומקשים את יישומם של התכנים שנלמדו במסגרת הפיתוח המקצועי. כותבי המאמר מדגישים כי כדי שפיתוח מקצועי יסייע ליישום רפורמות וסטנדרטים חינוכיים חדשים, יש ליצור בתוכו מרחב פדגוגי שבו יוכלו מורים להתנסות בפרקטיקות הוראה חדשות. המאמר מציג המלצות יישומיות ברמת בית הספר לשיפור תהליכי הפיתוח המקצועי למורים.

בעשורים האחרונים מתבהרת יותר ויותר החשיבות של תקשורת טובה בין הורים למורים כבסיס לקידום ולשיפור המהלך הלימודי של התלמיד. אין ספק כי ההורים, כיחידים וכקולקטיב, יכולים וצריכים להיות אחראים לחינוכו וללימודיו של ילדם, ולשם כך עליהם לעבוד בשיתוף פעולה עם המורים. עם זאת, לעיתים קרובות קיימים גורמים המקשים על תקשורת מסוג זה, ואפילו גורמים לקונפליקט בין הורים למורים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שעסקו בשאלה: מהם החסמים המרכזיים לתקשורת איכותית בין מורים להורים, וכיצד ניתן להתגבר עליהם? 

קבלת החלטות המבוססת על נתונים מסייעת בשיפור ההוראה, בייעול תהליכי הלמידה ובשיפור של הישגי התלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש לשני מאמרים הדנים בשימוש של מורים בנתונים, בחשיבות השימוש בנתונים בשגרה הארגונית של בית הספר ובגורמים המונעים זאת. המאמר הראשון בוחן את העבודה בצוותי נתונים באופן סדיר בבית הספר, ואת הסיבות שבעטיין צוותי הוראה נכשלים בלקיים עבודה כזו. המאמר השני בוחן את הגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים על המוטיבציה ועל הרצון של מורים להשתמש בנתונים כדי לשפר את איכות הוראתם. שני המאמרים מאירים את חשיבות השימוש היעיל והעקבי בנתונים כפעולה שהיא בה בעת פרטנית ותלויית מורה ותלויית תרבות ארגונית בית ספרית. המאמרים מדגישים את החשיבות של הקמת התערבויות ויוזמות התומכות הן ביצירתה של שגרה ארגונית מבוססת המטמיעה את השימוש בנתונים ברמת בית הספר והן ביצירתה של מערכת תמיכה שתסייע פרטנית למורים לראות בשימוש המושכל בנתונים כלי יעיל וחשוב לפיתוח מקצועי. 

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכמות המוצעת של קורסים מקוונים פתוחים רבי-משתתפים (Massive Open Online Courses – MOOCs). קורסים אלה סייעו להנגיש תכנים לימודיים לאוכלוסיית לומדים מגוונת תוך שימוש בטכנולוגיות לימוד מתקדמות. מנגד, שיעורי הנשירה הגבוהים בקורסים אלה והקושי של מורים להתאים את המסגרת המקוונת לצורכיהם האינדיווידואליים של תלמידיהם, עודדו את פיתוחן של אסטרטגיות הוראה ולמידה מקוונות תוך התמקדות בפדגוגיה הממוקדת בתלמיד. 

מנטורינג למורים – גישות והשפעה. הסקירה היומית הנוכחית  מציגה תובנות משני מאמרים שבחנו את דרכי היישום והשפעת המנטורינג: המאמר הראשון בוחן את ההשפעות האפשריות של חניכה כזו על החונכים עצמם, שהם לרוב מורים ותיקים ובעלי ניסיון. המאמר השני, דרך ניתוח של שלושה מחקרים שונים – מקרי בוחן מדנמרק, מלטה וסקוטלנד, בוחן כיצד שלוש מדינות שונות מקדמות חניכה ואת הגישות השונות שלהן לחניכה. 

חונכות מקצועית (Mentoring) - במסגרתו איש או אשת מקצוע וותיקים ומוערכים מלווים עמית למקצוע בשנותיו הראשונות לעבודה, היא אחת הטכניקות הנפוצות לקידום היכולת, הידע המקצועי וההשתפרות בתחומים רבים, וגם בהוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש היום ובפרסום הבא לנושא זה. בסקירה הנוכחית יצגו שני מאמרים הבוחנים את החוויות ואת התפיסות של מורים שעברו תהליך של מנטורינג וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתוך כיתת הלימוד ומחוצה לה.

המושג "צורך בקוגניציה" (need for cognition) מתייחס למידת הנכונות של הפרט להתנסות בפעילויות הדורשות מאמץ חשיבתי, וליתר פירוט נכונות להשקיע מאמץ לטובת משימות הדורשות חשיבה קוגניטיבית מסדר גבוה כדי לפתור בעיות שונות. על אף שהצורך בקוגניציה נחקר כתכונה יציבה, וכמעט בלתי ניתנת לשינוי, המחקר העדכני רואה בה מרכיב אישיותי שניתן להשפיע עליו, במיוחד בגילי ההתבגרות המוקדמת (סוף בית הספר היסודי ותחילת חטיבת הביניים).

יושבנות היא הגדרה להימצאות במנח ישיבה (אך גם רכינה או שכיבה) בזמן ערות. אורח חיים יושבני (הכולל ישיבה ממושכת במהלך היום) מזוהה במחקר כגורם סיכון למגוון מחלות כגון השמנת יתר, ואף סוכרת וסוגים מסויימים של סרטן.

עם החזרה מחופשת הקיץ לבית הספר, הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שעוסקים ביושבנות והשלכותיה במהלך חופשה ממושכת ובמהלך שנת הלימודים. מן המחקרים עולה כי זמני חופשה ממושכת מועדים לדרדר את התלמידים לאורח חיים יושבני, בעוד השהות במסגרת בית ספרית (על אף שמרבית השיעורים בו מתקיימים בישיבה) יכולה לתרום לצמצומו של אורח חיים זה.

בשנת 2021 ובשנת 2023 התבצעו שני מחקרים שמדדו פעילות חשמלית במוח אצל מורים ותלמידים. החוקרים השתמשו בטכנולוגיית הדמיה עצבית על תלמידים ומורים בזמן הלמידה, והצליחו לשים לב כיצד מוחות יכולים להתכנס סביב הבנה משותפת. המחקרים מצביעים על כך שהלמידה הייתה משמעותית בלמידה חברתית בין תלמידים לתלמידים וכן שימת דגש על חשיבות המומחיות ותפקיד ההוראה הישירה.