חיפוש חופשי ברשימת הסקירות היומיות שפורסמו
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכמות המוצעת של קורסים מקוונים פתוחים רבי-משתתפים (Massive Open Online Courses – MOOCs). קורסים אלה סייעו להנגיש תכנים לימודיים לאוכלוסיית לומדים מגוונת תוך שימוש בטכנולוגיות לימוד מתקדמות. מנגד, שיעורי הנשירה הגבוהים בקורסים אלה והקושי של מורים להתאים את המסגרת המקוונת לצורכיהם האינדיווידואליים של תלמידיהם, עודדו את פיתוחן של אסטרטגיות הוראה ולמידה מקוונות תוך התמקדות בפדגוגיה הממוקדת בתלמיד.
מנטורינג למורים – גישות והשפעה. הסקירה היומית הנוכחית מציגה תובנות משני מאמרים שבחנו את דרכי היישום והשפעת המנטורינג: המאמר הראשון בוחן את ההשפעות האפשריות של חניכה כזו על החונכים עצמם, שהם לרוב מורים ותיקים ובעלי ניסיון. המאמר השני, דרך ניתוח של שלושה מחקרים שונים – מקרי בוחן מדנמרק, מלטה וסקוטלנד, בוחן כיצד שלוש מדינות שונות מקדמות חניכה ואת הגישות השונות שלהן לחניכה.
חונכות מקצועית (Mentoring) - במסגרתו איש או אשת מקצוע וותיקים ומוערכים מלווים עמית למקצוע בשנותיו הראשונות לעבודה, היא אחת הטכניקות הנפוצות לקידום היכולת, הידע המקצועי וההשתפרות בתחומים רבים, וגם בהוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש היום ובפרסום הבא לנושא זה. בסקירה הנוכחית יצגו שני מאמרים הבוחנים את החוויות ואת התפיסות של מורים שעברו תהליך של מנטורינג וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתוך כיתת הלימוד ומחוצה לה.
המושג "צורך בקוגניציה" (need for cognition) מתייחס למידת הנכונות של הפרט להתנסות בפעילויות הדורשות מאמץ חשיבתי, וליתר פירוט נכונות להשקיע מאמץ לטובת משימות הדורשות חשיבה קוגניטיבית מסדר גבוה כדי לפתור בעיות שונות. על אף שהצורך בקוגניציה נחקר כתכונה יציבה, וכמעט בלתי ניתנת לשינוי, המחקר העדכני רואה בה מרכיב אישיותי שניתן להשפיע עליו, במיוחד בגילי ההתבגרות המוקדמת (סוף בית הספר היסודי ותחילת חטיבת הביניים).
יושבנות היא הגדרה להימצאות במנח ישיבה (אך גם רכינה או שכיבה) בזמן ערות. אורח חיים יושבני (הכולל ישיבה ממושכת במהלך היום) מזוהה במחקר כגורם סיכון למגוון מחלות כגון השמנת יתר, ואף סוכרת וסוגים מסויימים של סרטן.
עם החזרה מחופשת הקיץ לבית הספר, הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שעוסקים ביושבנות והשלכותיה במהלך חופשה ממושכת ובמהלך שנת הלימודים. מן המחקרים עולה כי זמני חופשה ממושכת מועדים לדרדר את התלמידים לאורח חיים יושבני, בעוד השהות במסגרת בית ספרית (על אף שמרבית השיעורים בו מתקיימים בישיבה) יכולה לתרום לצמצומו של אורח חיים זה.
בשנת 2021 ובשנת 2023 התבצעו שני מחקרים שמדדו פעילות חשמלית במוח אצל מורים ותלמידים. החוקרים השתמשו בטכנולוגיית הדמיה עצבית על תלמידים ומורים בזמן הלמידה, והצליחו לשים לב כיצד מוחות יכולים להתכנס סביב הבנה משותפת. המחקרים מצביעים על כך שהלמידה הייתה משמעותית בלמידה חברתית בין תלמידים לתלמידים וכן שימת דגש על חשיבות המומחיות ותפקיד ההוראה הישירה.
הסקירה האחרונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" מוקדשת לצוותי ניהול בבתי ספר שרוצים להטמיע קבלת החלטות שוויונית בעת משבר. המאמר במוקד הסקירה יוצא מנקודת הנחה שכאשר מתמודדים עם משבר, הקבוצות המוחלשות והחלשות ביותר באוכלוסייה נפגעות הרבה יותר מהקבוצות הרגילות והחזקות. הנחה נוספת העומדת בבסיס המאמר היא שכדי להצליח בניהול מצב משברי, יש צורך להתייחס לכל הקבוצות בקהילה.
במקביל לחודש הספר העברי ועם היציאה לחופשת הקיץ הסקירה היומית מוקדשת לשני מחקרים עדכניים המראים כי חלק משמעותי מפערי השפה (מיומנות קריאה-כתיבה-הבנה) נוצרים דווקא במהלך ההפסקה מהלימודים, ובמיוחד בחופשת הקיץ ומציעים דרכים לצמצם פער זה.
הסקירה שלפני האחרונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" מוקדשת לנושא התקשורת בין סוכנויות סיוע ובית הספר. הסקירה מציגה מאמר שבחן את השינוי שחל בניהול משברים בארה"ב בעשורים האחרונים. כותבי המאמר מזהים כי בעת התמודדותם עם אסונות לאומיים, נתקלו הרשות הפדרלית והרשות המקומית בבעיות תקשורת. לטענתם, התברר בעקבות שני מצבי חירום גדולים במיוחד (אסון התאומים והוריקן קתרינה) האחריות המשפטית והפוליטית העיקרית להתמודדות עם רוב האסונות הוטלה בדרך כלל על פקידי המדינה ועל הרשויות המקומיות. החוקרים טוענים כי ממצא זה משקף מעבר של ניהול החירום לניהול "ממוקד תגובה" (על חשבון תכנון ויוזמה), וניהול ריכוזי (על חשבון ניהול שיתופי). לכן לדעתם נוצרו עיכובים באישור ובשליחה של סיוע לאסונות.
הסקירה היומית מציגה מאמר הבוחן את מאפייניה של מנהיגות חינוכית סתגלנית בקרב מנהלי בתי ספר משלוש מדינות שפעלו יחד באסטרטגיה משותפת במהלך מגפת הקורונה. מניתוח זה עולים ארבעה מאפייני שינוי וסתגלנות במנהיגות החינוכית בזמן המשבר, ושבעה עקרונות תגובה משותפים למנהלי בתי ספר בשלוש המדינות במהלך השנים 2021-2020. ארבעת מאפייני המנהיגות הם: 1. מחויבות לערכים; 2. מנהיגות חינוכית שיתופית; 3. הרחבת המעורבות בהובלה; 4. טיפוח מתמשך של המנהיגות החינוכית.