חיפוש חופשי ברשימת הסקירות היומיות שפורסמו
המושג "צורך בקוגניציה" (need for cognition) מתייחס למידת הנכונות של הפרט להתנסות בפעילויות הדורשות מאמץ חשיבתי, וליתר פירוט נכונות להשקיע מאמץ לטובת משימות הדורשות חשיבה קוגניטיבית מסדר גבוה כדי לפתור בעיות שונות. על אף שהצורך בקוגניציה נחקר כתכונה יציבה, וכמעט בלתי ניתנת לשינוי, המחקר העדכני רואה בה מרכיב אישיותי שניתן להשפיע עליו, במיוחד בגילי ההתבגרות המוקדמת (סוף בית הספר היסודי ותחילת חטיבת הביניים).
יושבנות היא הגדרה להימצאות במנח ישיבה (אך גם רכינה או שכיבה) בזמן ערות. אורח חיים יושבני (הכולל ישיבה ממושכת במהלך היום) מזוהה במחקר כגורם סיכון למגוון מחלות כגון השמנת יתר, ואף סוכרת וסוגים מסויימים של סרטן.
עם החזרה מחופשת הקיץ לבית הספר, הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שעוסקים ביושבנות והשלכותיה במהלך חופשה ממושכת ובמהלך שנת הלימודים. מן המחקרים עולה כי זמני חופשה ממושכת מועדים לדרדר את התלמידים לאורח חיים יושבני, בעוד השהות במסגרת בית ספרית (על אף שמרבית השיעורים בו מתקיימים בישיבה) יכולה לתרום לצמצומו של אורח חיים זה.
בשנת 2021 ובשנת 2023 התבצעו שני מחקרים שמדדו פעילות חשמלית במוח אצל מורים ותלמידים. החוקרים השתמשו בטכנולוגיית הדמיה עצבית על תלמידים ומורים בזמן הלמידה, והצליחו לשים לב כיצד מוחות יכולים להתכנס סביב הבנה משותפת. המחקרים מצביעים על כך שהלמידה הייתה משמעותית בלמידה חברתית בין תלמידים לתלמידים וכן שימת דגש על חשיבות המומחיות ותפקיד ההוראה הישירה.
הסקירה האחרונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" מוקדשת לצוותי ניהול בבתי ספר שרוצים להטמיע קבלת החלטות שוויונית בעת משבר. המאמר במוקד הסקירה יוצא מנקודת הנחה שכאשר מתמודדים עם משבר, הקבוצות המוחלשות והחלשות ביותר באוכלוסייה נפגעות הרבה יותר מהקבוצות הרגילות והחזקות. הנחה נוספת העומדת בבסיס המאמר היא שכדי להצליח בניהול מצב משברי, יש צורך להתייחס לכל הקבוצות בקהילה.
במקביל לחודש הספר העברי ועם היציאה לחופשת הקיץ הסקירה היומית מוקדשת לשני מחקרים עדכניים המראים כי חלק משמעותי מפערי השפה (מיומנות קריאה-כתיבה-הבנה) נוצרים דווקא במהלך ההפסקה מהלימודים, ובמיוחד בחופשת הקיץ ומציעים דרכים לצמצם פער זה.
הסקירה שלפני האחרונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" מוקדשת לנושא התקשורת בין סוכנויות סיוע ובית הספר. הסקירה מציגה מאמר שבחן את השינוי שחל בניהול משברים בארה"ב בעשורים האחרונים. כותבי המאמר מזהים כי בעת התמודדותם עם אסונות לאומיים, נתקלו הרשות הפדרלית והרשות המקומית בבעיות תקשורת. לטענתם, התברר בעקבות שני מצבי חירום גדולים במיוחד (אסון התאומים והוריקן קתרינה) האחריות המשפטית והפוליטית העיקרית להתמודדות עם רוב האסונות הוטלה בדרך כלל על פקידי המדינה ועל הרשויות המקומיות. החוקרים טוענים כי ממצא זה משקף מעבר של ניהול החירום לניהול "ממוקד תגובה" (על חשבון תכנון ויוזמה), וניהול ריכוזי (על חשבון ניהול שיתופי). לכן לדעתם נוצרו עיכובים באישור ובשליחה של סיוע לאסונות.
הסקירה היומית מציגה מאמר הבוחן את מאפייניה של מנהיגות חינוכית סתגלנית בקרב מנהלי בתי ספר משלוש מדינות שפעלו יחד באסטרטגיה משותפת במהלך מגפת הקורונה. מניתוח זה עולים ארבעה מאפייני שינוי וסתגלנות במנהיגות החינוכית בזמן המשבר, ושבעה עקרונות תגובה משותפים למנהלי בתי ספר בשלוש המדינות במהלך השנים 2021-2020. ארבעת מאפייני המנהיגות הם: 1. מחויבות לערכים; 2. מנהיגות חינוכית שיתופית; 3. הרחבת המעורבות בהובלה; 4. טיפוח מתמשך של המנהיגות החינוכית.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת למאמר סקירה שמטרתו לזהות פערים במחקר החינוכי בנושא ירי בבתי ספר בארצות הברית ולקדם בצורה אפקטיבית את המחקר בתחום זה. החוקרים מסבירים כי הספרות הקיימת בנושא נוטה להתעלם מההנהגה החינוכית של בית הספר משום שהיא ממוקדת בעיקר בהיבטים המשפטיים, המשטרתיים והפסיכולוגיים של האסונות הללו. דרישת הציבור והתפיסה המקובלת של קובעי המדיניות היא אפס סובלנות והגברת נוכחות של חמושים בבתי הספר. אלא שמחקרים מראים כי גישה זו זורעת פחד במקום לטעת תחושת ביטחון, שהיא מהותית לתפקידו ולתפקודו של בית הספר, וכי כדי לספק תחושת ביטחון לבאי בתי הספר, יש להגביר את איכות התקשורת ואת האקלים החיובי.
שתי הסקירה היומית הקרובות של לשכת המדענית יוקדשו לתובנות בנושא מנהיגות בשעת חירום בעקבות אירועי ירי במוסדות חינוך בארצות הברית. הסקירה הנוכחית תוקדש למקרה שבו תלמידים ירו והרגו בנשק חם בשטח בית הספר. תגובת ההנהגה החינוכית המומלצת למשבר מסוג זה דומה להתמודדות במשברים בית ספריים באופן כללי. תרומתו המרכזית של חקר מקרה זה להבנה של מנהיגות חינוכית בשעת משבר היא בדיון הנרחב של החוקרים על תהליך ההכנה שיש לקיים לקראת התמודדות בית הספר עם משברים, ובפרט על תוכנית "ששת הצעדים" שפיתח משרד החינוך האמריקני לצורך תכנון אסטרטגיית התמודדות כזאת.
הסקירה היומית של לשכת המדענית מוקדשת למחקר המציע ניהול וקבלת החלטות בגישה של מנהיגות חינוכית משתפת. המאמר מבחין בין הגישה המודרנית לניהול לבין הגישה השיתופית, המבוזרת והדמוקרטית שנדרשת בעת ניהול של משברים בסדרי הגודל שהביאה לפתחנו המאה ה־21. בעוד הגישה המודרנית אומנם מתבססת על האצלת אחריות ומשימות לאחרים, היא אינה מתייחסת לשיתוף פעולה פעיל ולהשתתפות רחבה של כל הקהילה המקצועית ושל החברה הציבורית בתהליכי החלטה ודיאלוג פורמליים ולא־פורמליים בניהול והובלה בזמן משבר. המאמר מציע מסגרת עבודה לניהול כללי בגישת המנהיגות החינוכית.