קטלוג פרסומים

מאת: ד"ר יותם הוד

מטרת סקירה זו היא לתאר מודל חינוכי חדש, הנקרא: ״קהילות בונות ידע הומניסטיות״ (HKBCs), ואת הפוטנציאל הקיים בו לטיפוח יכולות מודרניות בקרב תלמידים. מודל ה-HKBC הוא שכלול של כמה מהגישות החדשניות ביותר של למידה כיתתית ברחבי העולם. גישות אלו שואפות לשינוי דרכי הלמידה המסורתיות, הנהוגות עדיין במערכות חינוך רבות, לעבר פדגוגיות ותוכניות לימודים העונות על צורכי החברה של ימינו.

מאת: ד"ר ענת כהן

סקירת הספרות המופיעה למטה היא התוצר הראשון במסגרת פרויקט המחקר Champs - Chatbot Assisted Motivational Problem Solving. העוסק במודל ל"פתרון בעיות מוטיבציוני בסיוע צ'אטבוט" (מודל צ'אמפס), אשר פותח בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב עבור משרד החינוך. למחקר הוגדרו שתי מטרות עיקריות: הראשונה, לבחון כיצד מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות תוך-אישיות מוטיבציוניות, אשר קשורות לפתרון בעיות ונחוצות ללומד במסגרת תהליך למידה עצמאי, מיושמות כיום בכיתות הלימוד; והשניה, לבחון כיצד ניתן לקדם ולשפר את יישום המיומנויות הללו בתוך מערכת החינוך באמצעות מודל אשר פותח לצורך המחקר, היינו מודל צ‘אמפס. המודל פותח על מנת לתת מענה לאתגרים הרבים העולים במהלך למידה עצמית, ומאפשר ללמד, ללמוד ולהעריך מיומנויות קוגניטיביות ומוטיבציוניות הקשורות בפתרון בעיות.

מאת: פרופ' אורית אבידב-אונגר, ד"ר עליזה עמיר, ד"ר שמיר ענבל, פרופ' אינה בלאו, טליה אור גריף ועודד בושריאן

סקירה זו מציגה את האפשרויות ואת היתרונות והחוזקות כמו גם את הקשיים ואת האתגרים, הטמונים בשימוש בעולמות וירטואליים לצורכי למידה בקהילות מורים מקצועיות. מטרתה של הסקירה היא להוות בסיס לפיתוח מודל ללמידה מקצועית. לשם כך, מטרתנו לבחון את שני המרכיבים המרכזיים של המודל: קהילות מורים וירטואליות למטרות פיתוח מקצועי, ועולמות וירטואליים.

מאת: פרופ' לינור הדר, פרופ' שרית ברזלי, ד"ר שי גולדפרב-כהן, ד"ר לירון פרימור, ת'וריא קובטי- משיעל ודנה טל-סביר

אוריינות מידע דיגיטלית היא מכלול של יכולות (competencies) שמסייעות ללומדים.ות להשתמש במידע מקוון באופן יעיל, משמעותי, ביקורתי ואחראי. למורים.ות תפקיד מרכזי בטיפוח אוריינות המידע הדיגיטלית של לומדים ובהכנתם לקראת השתתפות בחברת המידע. סקירה זו מתמקדת במאפיינים של אוריינות מידע דיגיטלית ובדרכים בהן אפשר לטפח את יכולתם של מורים לקדם יכולות אוריינות מידע דיגיטלית של תלמידים מתוך מכלול יכולות אוריינות הדיגיטלית, הסקירה הנוכחית מתמקדת ביכולות של הערכת מקורות מידע מקוונים ומיזוג והסקת מסקנות ממקורות מידע מקוונים מרובים. הסקירה מתמקדת ביכולות אלו בשל חיוניותן לשימוש מושכל במידע מקוון ומשום שהן מציבות אתגרים ניכרים בפני לומדים ומורים.

מאת: פרופ' ענת זוהר וד"ר אהוד צמח

הסקירה הנוכחית מהווה את התשתית התיאורטית של מיזם להטמעת הוראת חשיבה מסדר גבוה במדעי הרוח (היסטוריה, ספרות, תנ"ך ומחשבת ישראל) בכיתות חטיבת הביניים של התיכון שליד האוניברסיטה (ליד"ה) בירושלים. החידוש של תוכנית ההתערבות בליד"ה היא שזו נוגעת במספר תחומי דעת במדעי הרוח והחברה בעת ובעונה אחת, ולא מתמקדת בתחום דעת ספציפי מבודד. המטרה המרכזית של מחקר ההתערבות היא לגבש מודל התערבות לקידום הוראת החשיבה במדעי הרוח בבית ספר נוספים.

מאת: פרופ' עלית אולשטיין, ד"ר ליאור כהן, ד"ר ציונה לוי, ד"ר אינגריד ברט, ד"ר אורלי חיים, גב' סימון דובאל וגב' עדי ענבר

אחת המטרות העיקריות של המחקר הנוכחי היא לחקור באיזו מידה תוכנית מקוונת לפיתוח מקצועי הנלמדת סינכרוני (PD Synchronous), שתוכננה מחדש בהתאם למודל שפותח לאחרונה ע"י סימס ואח' (2021 ,al et Sims), יכולה להכין מורים ליישם באופן מיטבי את תוכנית הלימודים באנגלית של משרד החינוך (2020. הגדרת העבודה שלנו לפיתוח מקצועי (PD) בסקירה זו ובמחקר שלנו היא ההגדרה ע"פ דארלינג-האמונד ואח' (2017 ,al et Hammond-Darling, עמ‘ 5) לפיתוח מקצועי בתור "למידה מקצועית מובנית שגורמת לשינויים בפרקטיקות של מורים ולשיפורים בתוצרי הלמידה של התלמידים".

מאת: טל גנוסר, ד"ר בן ציון סלקמון, ד"ר אשר אלבו וד"ר אינה אוקנין

בסקירה הבאה נציג את הספרות העוסקת בהיבטים השונים לשימוש בהקלטות קול ושימוש בצילום וידיאו במחקרי חינוך איכותניים, בשדה (לרוב בתוך כיתות בתי ספר) לצד טכניקות נדרשות לשיפור איכות המידע הקולי, באמצעים אקוסטיים ובשימוש בציוד הקלטה נדרש, לרבות מיקרופונים ואמצעי עזר נוספים וכן התייחסות לצילום וידיאו תכנון העמדה וטכניקות. נרחיב באמצעות דוגמאות מחקרים שנעשו בתחום. נסייג מראש ונאמר שאין לראות בסקירה זו מדריך מעשי להקלטת קול או לצילום וידאו שכן מדובר בסקירת מחקרים העוסקים בתחום ולא סקירה טכנית 
גרידא.

מאת: ד"ר דנה ודר וייס, ד"ר חאלד אלסייד, ד"ר גדעון דישון, ד"ר עידית פסט, שי גולדפרב כהן, עפרי וגנר- לבל ועמית לביא

מטרתה של סקירה קצרה זו היא להציג את המושג לקיחת נקודת המבט של האחר (;Taking Perspective PT) והרלוונטיות שלו להקשרים חינוכיים. Taking Perspective הוא נושא שנחקר בשלל מסורות אקדמיות (פסיכולוגיה, חינוך, ניהול ועוד), כאשר לעיתים קרובות חוקרות מסתמכות על הגדרות שונות. לכן, אנחנו נגביל את עצמנו בעיקר למחקר שעסק בנושא מתוך פרספקטיבה חינוכית.

מאת: אדם לפסטיין, צבי בקרמן, ברק פלמן, טל וייצמן ואדית בוטון

הוראת הסטודיו ומחקרה, אשר סקירתם מופיעה בעמודים הקרובים, כוללים תפיסות, גישות פדגוגיות, מרחב, יחסים מעולם העבודה, צרכים פנימיים וחיצוניים, ונסיבות תלויות ובלתי תלויות במעורבים. הוראת הסטודיו לוקחת בחשבון את אפקטיביות ההוראה ביחסי מורה-תלמיד-מרחב, אך מחויבת להכנת הבוגרים לעולם המקצועי ולמערכת יחסים דינמית עם בעלי עניין. גישות ההוראה שואבות השראה ממקורות מקצועיים ואקדמיים כמו סדנאות האּומנים ולימודי הרפואה.