הזוכים בקולות קוראים לשנת 2024

תהליכים נוירופדגוגיים - ממיפוי להתערבות: הקשרים בין יכולות קוגניטיביות כלכליות וספציפיות לבין  הישגים אקדמים במתמטיקה בבית ספר יסודי

הישגים במתמטיקה בבית הספר היסודי מנבאים ציונים בהמשך הלימודים האקדמים, ואף בחיים הבוגרים, ועל כן הצלחה בהם היא משמעותית ביותר. מחקרים רבים קודמים בחנו מה משפיע על הישגים אקדמים מתמטיים, חלקם הדגישו יכולת מולדת וספציפית של הערכת כמות ואחרים הדגישו יכולות קוגניטיביות כלליות אחרות, כמו זיכרון עבודה, מהירות עיבוד או יכולת אינהיביציה. במחקר שנערך על ידינו בשנים האחרונות (ותוקצב על ידי משרד החינוך) נבחנו הקשרים בין יכולות כלליות ויכולת כמותית ספציפית אל הישגים במתמטיקה ואל תוכנית הלימודים הספציפית בכיתה ב'. 
מטרת המחקר הנוכחי היא לקשור בין תהליכים נוירו-קוגניטיביים לבין הישגים אקדמים חינוכיים, והוא יכלול ביצוע של שני ניסויים. מטרת הניסוי הראשון היא להרחיב את המחקר הקודם שבצענו ולבצע המשך מיפוי של היכולות הכלליות והספציפיות אל יכולות מתמטיות בבטריה חשבונית סטנדרטית ובהתאם לתוכנית הלימודים בישראל, עבור כיתות ב' וד'. בחינה של כיתות אלו תוכל לשקף האם, כמשוער, ההשפעה של היכולות הכלליות על הישגים במתמטיקה הולכת וגדלה עם הגיל.

קידום שיח מתמטי בכיתות היסוד: פיתוח מקצועי של רכזות מתמטיקה והטמעה עם מורות על ידי הרכזות

מטרות המחקר הן לחקור בקרב רכזות מתמטיקה ומורות מתמטיקה בכיתות היסוד, לרבות כיתות א' ו-ב', אלמנטים רגשיים (תפיסות ותחושת מסוגלות עצמית) ופרקטיקות הוראה הקשורים בקידום שיח מתמטי, וכיצד אלה משתנות אם בכלל, בעקבות השתתפות הרכזות בפיתוח מקצועי ובעקבות הטמעה עם מורות על ידי הרכזות. כמו כן המחקר יבדוק קשרים אפשריים בין התפיסות, תחושת המסוגלות העצמית והפרקטיקות. בנוסף, המחקר יבדוק אילו מרכיבים בפיתוח המקצועי ו/או בהטמעה היו משמעותיים בתרומתם לקידום שיח מתמטי בכיתות המשתתפות. 

השימוש בנתונים בקבלת החלטות פדגוגיות: מיפוי חסמים ומקדמים בקרב הנהלות בתי ספר

המחקר ממפה תהליכי קבלת החלטות פדגוגיות וניהוליות של הנהלות בתי ספר, על סמך שימוש בנתונים מתוך מערכות ניהול הנתונים המשמשות את בתי הספר. מטרת העל היא לבחון כיצד לשפר את השימוש של מנהלים בנתונים לצורך קבלת החלטות יעילות ושיפור  מתמשך בביצועי בתי הספר. המחקר יבחן את רכיב המודלים האירופאים בתחום אוריינות דאטה, וכן מאפיינים המקדמים או המעכבים את השימוש בנתונים במוסדות חינוך. מבין הגורמים המקדמים והמעכבים שימוש וניהול יעיל מבוסס נתונים, יבחנו על פי המודל הנ"ל: אוריינות דאטה של מנהלים ואחראי הדאטה, גורמים ארגוניים כמו סגנון ניהול (מבוזר או ריכוזי), גורמים הנוגעים למערכות הנתונים ולאופי הנתונים, גורמים הנוגעים למאפייני המשתמשים, וגורמי עבודות צוות ושיתוף פעולה סביב נתונים לצורך קבלת החלטות בית- ספריות.

עושים טוב ומרגישים טוב - התנדבות בני נוער והשלכותיה

מטרת המחקר היא לבחון את ההתנדבות כחלק מפיתוח הזהות והרחבת העצמי של מתבגרים. המלחמה חשפה את פגיעותם של בני הנוער אבל גילתה גם את יכולותיהם וחוסנם. בראיונות שערכנו נחשפנו לצמיחה, לבגרות ולשינויים החיוביים שחוו למרות האירועים הקשים שאליהם נחשפו. התנדבות מספקת למתבגרים הזדמנות לממש לפתח מיומנויות חדשות, להגביר את בטחונם ולהשתלב בקהילה. במחקר המוצע נבחן את התנדבות המתבגרים מנקודת המבט של התפתחות הזהות האישית (McAdams & McLean, 2013) והתרחבות העצמי (Mattingly & Lewandowski, 2014). בהתאם למודל ׳מפל ההתפתחות׳ (Developmental Cascade Model), התפתחות במערכת אחת עשוייה להשפיע על תחומים אחרים ולשפר את התפקוד לאורך זמן (Masten & (Cicchetti, 2010. במחקר נשלב שיטות כמותניות ואיכותניות במחקר אורך קצר טווח.

שלומות בהתהוות: פיתוח ויישום של מודל הוליסטי לטיפוח חוזקות ולאיתור סיכונים בקהילת בית הספר

מטרת העל של המחקר היא לקדם באופן מיטבי תלמידים ואנשי צוות - לפי גישת MTSS (Multi-Tiered System of Support), ובשותפות מלאה עם קהילת בית הספר ועם גורמים ברשות המקומית - תוך התייחסות לפרופיל הצוות החינוכי, מאפייני התלמידים, התרבות הבית-ספרית, מעורבות ההורים ומשתנים דמוגרפיים. זאת, על ידי פיתוח ויישום מודל מקיף לטיפוח חוזקות ולאיתור קבוצות בסיכון בקרב מורים, אנשי צוות, תלמידים, מנהיגים חינוכיים והורים. שאלת העל: כיצד פרופיל הצוות החינוכי, מאפייני התלמידים, האקלים הבית-ספרי, מעורבות ההורים ומשתנים דמוגרפיים תורמים לתפקוד מיטבי של התלמידים ואנשי הצוות? תחילה, נמפה באופן נרחב - תוך שימוש בכלי מחקר חדשניים, בשילוב איסוף נתונים איכותני - מדדים אקדמיים-קוגניטיביים, מטה-קוגניטיביים, חברתיים-רגשיים-התנהגותיים, מקצועיים וארגוניים; דגש יינתן להתפתחות מקצועית של הצוותים החינוכיים ולמעורבות הורים. על סמך המיפוי, נבחר את תחומי ההתערבות, נתאים התערבויות דיפרנציאליות, ונעריך יעילותן.

רווחה רגשית ומשאבי התמודדות של יועצים חינוכיים מהחברה הערבית בצל משבר מתמשך

מטרתו המרכזית של מחקר זה היא לבחון את תפיסות היועצים החינוכיים מהחברה הערבית את החוויה וההתמודדות הייחודיים שלהם עם המשבר המתמשך. לאור מיעוט המחקר בסוגיה זו, למחקר הנוכחי ישנה תרומה משמעותית בעת זו. מטרה שניה היא לאתר פרופילים של יועצים חינוכיים מהחברה הערבית בהתבסס על ארבעה משאבי התמודדות ע"פ מודל של הון פסיכולוגי (Psychological Capital) (מסוגלות עצמית, תקווה, אופטימיות וחוסן; Luthans & Youssef-Morgan, 2017) ולבחון כיצד הפרופילים השונים מנבאים ארבעה אינדיקטורים של שלומות תפקודית (תחושת לחץ, תפיסת תפקוד, שחיקה ומחויבות למקצוע) של היועצים במשבר המתמשך. מטרה שלישית היא להשוות בין הפרופילים שיעלו בקרב היועצים מהחברה הערבית לבין חמישה פרופילים של הון פסיכולוגי שאיתרנו אצל יועצים חינוכיים מהחברה היהודית במחקר שמומן על ידי לשכת המדען הראשי במשרד החינוך.

התנהגות סיכונית בקרב תלמידים במזרח ירושלים בעקבות מלחמת חרבות ברזל

לחשיפה למלחמות וקונפליקטים אלימים יש השפעה שלילית על רווחתם והתנהגותם של בני נוער, וזו משתקפת גם בנטייה לנטילת סיכונים. אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל השפיעו וממשיכים להשפיע על כל תלמידי ישראל, ביניהם גם תושבי מזרח ירושלים. מטרת מחקר זה היא לבחון האם חלו שינויים ברמות ההתנהגות הסיכונית בקרב תלמידי העל-יסודי במזרח ירושלים כשנה מפרוץ המלחמה. אנו משערים כי תימצא עליה ברמת ההתנהגות הסיכונית בקרב התלמידים, וכי כמות החשיפה למוראות המלחמה בכלל ולפגיעה בקרובים בפרט תנבא עליה בהתנהגות הסיכונית. 

שלומות ורווחה רגשית בקרב צוותי הוראה וניהול בחברה הערבית

מטרת המחקר לבדוק באיזה מידה צוותי הוראה ומנהלים חווים את המשבר המתמשך בחברה הערבית בהיבטים רגשיים, מה היו מקורות התמיכה והחוסן, לאילו מקורות תמיכה הם היו זקוקים ולא עמדו לרשותם וכיצד המחסור במקורות התמיכה והחוסן השפיע על המחויבות שלהם למקצוע ההוראה.

חסמים באיתור ובהשתתפות תלמידים/ות מהחברה הבדואית בתוכניות מחוננים ומצטיינים

המחקר הנוכחי מבקש להתמקד בחסמים לאיתור ולהשתתפות של תלמידים ותלמידות מהחברה הבדואית בנגב בתוכניות המחוננים והמצטיינים של משרד החינוך. בדומה לפערים אחרים בתחום ההשכלה, תלמידים מהחברה הבדואית סובלים מתת ייצוג דרמטי בתוכניות המחוננים והמצטיינים, אך עד כה לא נערך מחקר שיטתי אודות הגורמים האחראיים לכך. שאלות המחקר שואבות משני גופי ידע: הספרות הסוציולוגית, העוסקת במאפיינים המעמדיים של בחירות הוריות ובאופן בו הן תורמות לשעתוק מעמדי, והמחקר הפסיכולוגי העוסק בתפיסות הוריות של היכולות והחוסן של תלמידים/ות. 

מערכת רמב״מ (הוראת מורים בעזרת בינה מלאכותית): הכשרה אישית להוראה של מקצועות STEM

המחקר יפתח ויבחן מערכת בינה מלאכותית להתאמה אישית של תכנית לימוד למורים במקצועות הטכנולוגיה, המדעים והמתמטיקה (STEM).  

בהינתן ידע פדגוגי במקצוע הנבחר (מתמטיקה, ביולוגיה, וכו׳), המערכת בונה מסלול הכשרה אישי לכל מורה בהקניית מיומנויות במקצוע, החל מידע בסיסי ועד השגת מומחיות. הבינה המלאכותית עוקבת לאורך זמן אחר התפתחות המיומנויות של המורה, ומתאימה לו ידע תוכן וידע פדגוגי-תוכני על פי צרכיו.

המערכת מעריכה את רמת המיומנות של המורה בזמן-אמת על סמך הביצועים שלו, רמת ההבנה (מיקומו בתהליך קוגניטיבי של רכישת ידע) ואבחון עצמי. חלק מהכשרת והערכת המורה כולל גם סימולציית כיתה שבו יתנסה המורה בהוראה מול תלמידים בעלי רקע ויכולות שונים ומגוונים. המערכת תיושם כחלק מתוכנית הכשרה של מורים למדעים באוניברסיטת בן גוריון ובמכללות להכשרת מורים בנגב. 

תרומת ה-Gen-AI לקידום למידה מותאמת אישית באמצעות צ'אטבוט: פיתוח מקצועי של מורים בנושא הלמידה העצמאית והוראתה

למורים תפקיד מרכזי בקידום למידה עצמאית (SRL: Self-Regulated Learning) בקרב תלמידים, התופסת מקום חשוב בתחום החינוך. לפיכך, חשוב לפתח ידע בלמידה העצמאית (SRL) והוראתה (SRT: Self-Regulated Teaching). בנוסף, המחקר מראה כי קיימים קשיים בהוראת מיומנויות ה-SRL,  בלמידתן ובהערכתן. בכדי להתמודד עם קשיים אלו ולספק הוראה איכותית יש להשקיע בפיתוח מקצועי מותאם אישי עבור המורים עצמם. למרות העובדה שבינה מלאכותית יוצרת (Gen-AI: Generative Artificial Intelligence) יכולה לתת מענה לפיתוח מקצועי מותאם אישית, מעטים הם המחקרים שעוסקים במורים בהקשר זה.

יתר על כן, נוצר צורך לשלב בפיתוח מקצועי של מורים, כלי הערכה נוספים דוגמת מבחני שיפוט מצביים (SJT: Situational Judgment Tests). על מנת להעריך את האפקטיביות של פרסונליזציה באמצעות Gen-AI, במחקר זה מורים ילמדו את ה-SRL-SRT באמצעות צ'אטבוט ו-SJT, כאשר קבוצה אחת של מורים תשלב Gen-AI בתהליכי הלמידה והשניה לא. במקביל, יישמו המורים בכיתותיהם את הצ'אטבוט.

במחקר תבחן האפקטיביות של ההוראה עצמה בארבעה היבטים:

1. SRL של מורים
2. SRT של מורים
3. בחינת פיתוח מיומנויות SRL בקרב תלמידים
4. הישגים לימודיים

למחקר תרומה מדעית ויישומית בתחום השימוש ב-Gen-AI לקידום למידה מותאמת אישית של SRL-SRT באמצעות צ'אטבוט בקרב מורים; ותרומה מתודולוגית באמצעות פיתוח שיטות מגוונות להערכת ידע של מורים בעקבות פיתוח מקצועי. 

פיתוח ויישום של מודל התפתחות מקצועית מותאם-אישית לקידום אוריינות AI בקרב מורים

קידום אוריינות AI בקרב מורים נעשה בצורה אינטנסיבית במערכות החינוך של מדינות מתקדמות, ובגופי חינוך בינלאומיים. בישראל, עד כה, המאמצים לקידום אוריינות AI בקרב מורים התמקדו בהקניית מיומנויות טכניות של שימוש בישומים שונים דרך מפגשי העשרה אד-הוקיים. אולם, הכנה מהותית של מורים לעידן הAI דורשת הכשרה משמעותית יותר, שתישען על בסיס ידע מדעי, טכנולוגי, ופדגוגי מעודכנים, ותתורגם למודל המותאם למערכת החינוך הישראלית.

אנו מציעים לפתח מודל הכשרה הנשען על יסודות אלה, שיעוצב בצורה המאפשרת התאמה אישית לפרופילי מורים שונים, הנותן מענה לשונות האדירה הקיימת בקרב סגל ההוראה מבחינה תרבותית, דיסציפלינרית, ועוד; לפתח קורס אקדמי לאוריינות AI למורים המממש מודל פרסונליזציה זה; ולבצע פיילוט של הרצתו בשטח. למחקר שלב של מחקר בסיסי, מחקר עיצוב ומחקר הערכה. במהלכם, נפתח מסגרת מושגית-אנליטית לאפיון מורכב של המורים בהקשר של אוריינות AI תוך שילוב ממצאי המחקר הבסיסי על פרופילים של למידת מורים, המחקר על פרופילים של "דאגות," ועל אמון ומוכנות לאימוץ AI, שנערכו ע"י מגישי ההצעה. על בסיס המסגרת יפותח כלי לאיבחון פרופילי המורים-כלומדים את תחום הAI להוראה.

האיבחון, יכוון את מחקר העיצוב לפיתוח תוכניות מותאמות אישיות להתפתחות מקצועית של המורים בתחום. בשלב הערכה, נבחן כיצד משפיעה למידה מותאמת אישית מבוססת פרסונליזציה על תהליכי הלמידה של המורים ועל ההבנה והעמדות כלפי AI. וכיצד משפיעה למידה מבוססת פרסונליזציה על אימוץ ויישום של AI בהוראה. אנו ניישם את המסגרות והכלים שיפותחו במחקר במסגרת קורס פיתוח מקצועית בנושא "אוריינות AI להוראה ולמידה", אשר יניח את התשתית להכשרה רחבת היקף במסגרות שונות לקידום מותאם-אישית של המורים.

ניתוח שיח חינוכי באמצעות AI 

מטרת מחקר זה היא לפתח כלי AI המנטר וממשב באופן אוטומטי ובזמן אמת דיונים מקוונים סביב סוגיות שנויות במחלוקת על מנת למקסם למידה ומיומנויות שיח בדיונים מסוג זה, שהינם מרכיב בלתי נמנע בחיינו.

הכלי ינתח תוכן מילולי (טקסטואלי) ויפיק ממנו תובנות בזמן אמת בנוגע לפוריותו הפוטנציאלית של השיח, כשהוא נשען על ידע חינוכי, בפרט תיאוריה ומעשה של פדגוגיה דיאלוגית. תובנות אלו יתורגמו להצעות ומשוב למתדיינים והמורה. כלי זה יעודד ויאפשר יישום פדגוגיה דיאלוגית בהיקף נרחב, גם בסוגיות בהן אין תשובה ברורה ומוסכמת (ספרות, אזרחות וכו'), מה שבתורו יוביל לטיפוח מיומנויות שיח חשובות בקרב תלמידים ויכשירם לעולם המחר.

PRAISE - שילוב פרסונלי ואחראי של בינה מלאכותית בבתי ספר

בעוד ששילובן של טכנולוגיות בינה מלאכותית בחינוך מתקדם במהירות, ההשלכות הפדגוגיות, המעשיות והאתיות של תהליך זה עדיין לא נחקרו דיין. מחקרים ראשונים בתחום כי מורים מציגים עמדות אמביוונלטיות לגבי שימוש בכלי בינה מלאכותית. המחקרים מצביעים על מחסור במסגרות קונספטואליות- פדגוגיות להתפתחות מקצועית של מורים השמות דגש על היבטים פרסונליים שהכרחיים לאימוץ ויישום יעיל על הטכנולוגיה. בהתבסס על שיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, תפותח ותוערך מסגרת פדגוגית חדשנית להכשרת מורים בשם PRAISE.

מטרת המחקר הנוכחי הינה כפולה: ראשית, לאפיין גישות לשילוב אפקטיבי ואתי של כלי בינה מלאכותית בתהליכי הוראה, למידה והערכה בבתי ספר ובהתאם, לגבש מסגרת להכשרת מורים המותאמת לתמיכה בצרכים של קהילות לומדים מכוונות מבחינה דיסציפלינארית ותרבותית. שנית, ליישם ולהעריך את אפקטיביות מסגרת הכשרת המורים שפותחה מבחינת השפעה על התפתחות מקצועית פרסונלית של למידת מורים. בהתאם לגישת השיטות המעורבות, המחקר יתבצע בשני שלבים. ראשית, יתבצע מחקר מקדים בו ייערכו ראיונות עומק עם מומחים מהאקדמיה וסקר מקוון בקרב אנשי חינוך מובילים לפיתוח מסגרת PRAISE. שנית, יתבצע מחקר ניסויי- התערבותי (הכולל קבוצת ניסוי- ביקורת) בו תוערך אפקטיביות המסגרת על התפתחות מקצועית פרסונלית של למידת מורים, במסגרות של הכשרת מורים מן החברה היהודית והערבית. הנתונים יאספו בעזרת שאלונים וניתוח תוצרי למידת המורים. התובנות שייאספו יציעו מסגרת גמישה לפיתוח מקצועי של מורים מדיסציפלנות ורקעים תרבותיים שונים הניתנת להתאמה ויישום בקשת רחבה של הקשרים חינוכיים, לשם הצגת מודל לפרקטיקות חינוכיות מכילות ומודעות, שיקבע תקדים למחקר ויישום עתידיים.