הוראה ולמידה מרחוק בעתות של ריחוק חברתי: חקר אורבני- סוציולוגי
מאת: שני שטרייספלד, פרופ' מירי ימיני ופרופ' אפרת בלומנפלד ליברטל
המחקר התמקד באופן השימוש במרחבים הפיזיים (בתוך מבנים ומחוצה להם) ובמיפוי סוג המרחבים שבהם התקיימו ההוראה, הלמידה והשהות של מורות, מורים, תלמידות ותלמידים במהלך סגירת בתי הספר בעת מגפת הקורונה.
על המחקר
דו"ח המחקר כולל סקירת ספרות אשר בוחנת את המידע התיאורטי הקיים בנושא של עיצוב מרחבי למידה, חינוך מבוסס מקום, אי שוויון חברתי ולמידה והוראה בישראל ובעולם בעת משבר הקורונה. מבחינה מתודולוגית, המחקר נערך ב81- בתי ספר בהם התקיימה למידה חוץ כיתתית. בבתי ספר אלו נערכו תצפיות משתתפות, ראיונות חצי מובנים עם הורים ומורים וקבוצות מיקוד עם תלמידים, והועברו שאלונים כמותיים. מתוך ממצאי המחקר, אשר מפורטים בתמצות בפרק המסקנות וההמלצות, עולה כי על אף ההבדלים בין המרחבים הנגישים ללמידה מחוץ לכיתה, בתי ספר ומורות שהצליחו ביישום פרקטיקות של חינוך מבוסס מקום היו בעלי מספר מאפיינים מרכזיים בסביבה הארגונית של בית הספר: 1. חזון ברור שמשלב חינוך מבוסס מקום; 2. מתן אוטונומיה פדגוגית וניהולית; 3. שילוב של תהליכי הדרכה, ליווי ותמיכה.