הכללת תלמידים אוטיסטים בבית הספר

במאמר שיתוקצר להלן המחברות ג'קלין רוברטס ואמנדה וובסטר מציעות גישה הוליסטית בית ספרית לשילוב מוצלח של תלמידים אוטיסטים. גישה זו עוסקת בהבנת הצרכים הייחודיים של תלמידים אוטיסטים ומטרתה לשפר את התוצאות הלימודיות והחברתיות שלהם על ידי עבודה משולבת עם כל בעלי העניין בבית הספר, ובהם מנהלים, מורים, תלמידים והורים. הייחודיות של גישה זו טמונה בכך שהיא אינה מתמקדת רק בשיטות הוראה ישירות, אלא שמה דגש גם על תרבות בית הספר כולה בדרך שמחזקת את ההבנה ואת הקבלה של תלמידים אוטיסטים בקרב חבריהם ובקרב הצוות. הגישה מסתמכת על ממצאיהם של מחקרים קודמים בנוגע לשילוב ולהכלה של תלמידים אוטיסטים וכן על ניתוח גישות קודמות להכללה כזו ובחירת העקרונות המרכזיים שלהן.

הגישה המערכתית הכוללת מסתמכת על מערכת תמיכה מרובדת  (multi-tiered system of supports) עבור תלמידים אוטיסטים. מערכת זו מחולקת ל־3 שכבות:

• שכבת בית הספר כולו: תמיכה אפקטיבית בתלמידים באשר הם דורשת תמיכה מצד כלל בית הספר. בכך נכללים עקרונות כגון מנהיגות משותפת ותומכת, תרבות בית ספרית תומכת, תמיכה מבנית והקצאת משאבים פיזיים ואנושיים, למידה מקצועית ותמיכה לצוות החינוכי, להורים ולתלמידים, הקניית שיטות הוראה אפקטיביות, תרבות של שיתוף הורים ושיתוף פעולה בין המורים ואנשי המקצוע בתחום הטיפול.
• שכבת הקבוצה או הכיתה: כאן נכללים עקרונות של ניהול סביבה בכיתה ותמיכה (כולל שיטות הוראה אפקטיביות המותאמות לאוטיזם), תמיכה מצד התלמידים האחרים בעידוד המורה, יצירת קבוצות שבהן תלמידים יכולים לעסוק בתחומי עניין משותפים, שיעורי מיומנויות חברתיות והכנה למעברים בין הכיתות או לרמות לימוד אחרות.
• שכבת התמיכה הפרטנית: שכבה זו כוללת הערכה של המאפיינים האישיים של כל תלמיד ושל הצרכים שלו; יצירה ויישום של תוכניות למידה מתואמות; התאמה של תוכנית הלימודים ליכולות ולמוטיבציה של התלמיד; עבודה משותפת עם אנשי מקצוע שונים, עם ההורים ועם התלמידים עצמם ותמיכה במעברים ובהרחבה של הכלים ושל המיומנויות הנדרשות לתלמידים. 

באופן כללי, גישת "מערכת התמיכה המרובדת" מציעה להטמיע הבנה מעמיקה של הצרכים הנקודתיים של כל תלמיד, ובתוכם גם תלמידים אוטיסטים, בכך מספקת הגישה מסגרת לניהול נכון של משאבי הכלים והתוכניות שיתמכו בכל תלמיד לפי צרכיו, בכל המישורים והשכבות.

רוברטס וובסטר מציעות מתווה בן שישה שלבים ליישום הגישה ההוליסטית הבית ספרית לתמיכה מרובדת בבתי הספר בהתאם לצרכים הארגוניים והאישיים. לפי מתווה זה, שני השלבים הראשונים מוקדשים להערכה ולתכנון - בשלב הראשון יש לבצע הערכה של הפרופיל הבית ספרי כדי להעריך את השיטות המשמשות בו לתמיכה בתלמידים, לזהות תחומים של חוזק וחולשה ולקבוע סדרי עדיפויות לפעולה. בשלב השני, בהתבסס על תוצאות ההערכה, יש לגבש תוכנית פעולה המפרטת אסטרטגיות ליישום בכל הרמות (רמה 1 - בית ספר כולו, רמה 2 - קבוצות ורמה 3 - פרטנית). תוכנית זו כוללת קביעת מטרות ספציפיות וזיהוי המשאבים הנדרשים להשגתן .

לאחר שלב התכנון, מבוצע היישום בשלושה שלבים: בשלב השלישי - יישום בשכבה הבית ספרית; בשלב הרביעי – יישום בשכבת הקבוצות או הכיתות; ובשלב החמישי – יישום בשכבה הפרטנית. לבסוף, השלב השישי הוא שלב ההערכה והמשוב, ובו צוות הניהול מעריך באופן סדיר (בתדירות שתיקבע או בהתאם לצורך) את השפעת האסטרטגיות, ומבצע התאמות נחוצות כדי להתמודד עם המכשולים להצלחה.

מקורות

Roberts, J., & Webster, A. (2022). Including students with autism in schools: A whole school approach to improve outcomes for students with autism. International Journal of Inclusive Education, 26(7), 701-718.‏‏

למסמך שפרסמה לשכת המדענית הראשית אודות "גישת מערכת התמיכה המרובדת"

כדי להגיע לתובנות מבוססות בדבר עמדות אלו, ערכו מחברות המאמר - איימי ראסל, איידין סקראיני ושינייד סמית' – סקירה שיטתית של הספרות האקדמית בנושא. הסקירה נסובה סביב שלוש שאלות מחקר מרכזיות: מהן העמדות של מחנכים לגבי הכללת תלמידים אוטיסטים בכיתות רגילות? אילו גורמים משפיעים על העמדות הללו? וכיצד הכשרה וניסיון משפיעים על העמדות הללו?

בסקירה נכללו מאמרים שפורסמו בין 2001 לבין 2020, והתבססו על מחקרים אמפיריים כמותניים בנושא עמדות של מחנכים ושל מורים לגבי שילוב תלמידים הנמצאים על הרצף האוטיסטי בבתי הספר של הזרם המרכזי. לאחר סינון והערכת איכות של המאמרים נכללו בסקירה שלושה עשר מאמרים כאלו.

ממצאי המחקר

בנוגע לעמדות המורים כלפי הכללת תלמידים אוטיסטים, הממצאים הצביעו על תמונה מעורבת: הגישה בכללותה הייתה חיובית אצל מרבית המורים, אולם אותם מורים הביעו גם חששות. מורים רבים הביעו דאגה לגבי היכולת של תלמידים אוטיסטים לעמוד בדרישות הלימודיות של הכיתה הרגילה, וציינו את הצורך בהכשרה מתאימה ובהבנת הצרכים של תלמידים אוטיסטים כדי להצליח לעזור להם.

באשר לגורמים המשפיעים על עמדות המורים, נמצא כי הגורם המשפיע ביותר היה תחושת המסוגלות העצמית של המורים. מורים שהביעו תחושה של בקיאות ואמונה ביכולתם בתחום החינוך המיוחד נטו יותר לתמוך בהכללה ולהאמין כי היא תהיה מוצלחת. לעומת זאת, מורים שהרגישו חוסר יכולת או חוסר ידע בנושא נטו להביע עמדות שליליות יותר. ניסיון קודם עם תלמידים הנמצאים על הרצף האוטיסטי או עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכלל הביא לעמדות חיוביות יותר כלפי הכללה .מעניין כי מידת ההכשרה או הרקע האקדמי של המורים לא נמצאו קשורים לעמדות חיוביות יותר לגבי הכללה. עם זאת חלק מהמחקרים כן מצאו קשר בין מידת ההכשרה למידת המסוגלות העצמית של המורים, ודרכה קשר עקיף לעמדות חיוביות כלפי הכללה.

נקודה משמעותית נוספת בהקשר זה הייתה החשש שהעלו מורים רבים מפני מחסור במשאבים ומהיעדר תמיכה מספקת מטעם המערכת החינוכית שסביבם. תפיסת המורים לגבי זמינותם של המשאבים החינוכיים שלרשותם ולגבי התמיכה שיקבלו בנושא זה מטעם הממסד החינוכי נמצאה בקשר עם גישה חיובית יותר כלפי הכללה ועם אמונה רבה יותר בסיכויי הצלחתה. 

מקורות

Russell, A., Scriney, A., & Smyth, S. (2023). Educator Attitudes towards the inclusion of students with autism spectrum disorders in mainstream education: a systematic review. Review Journal of Autism and Developmental Disorders, 10(3), 477-491.‏‏ ‏‏‏