חזרה לרשימה
בעשורים האחרונים יותר ויותר ילדים ונערים מאובחנים כנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. למרות מאמצים להכליל תלמידים אלו בבתי הספר, הם עדיין סובלים במקרים רבים מסטיגמות ומדעות קדומות מצד תלמידים אחרים ומהאוכלוסייה בכלל. כדי להבין טוב יותר את הצרכים של תלמידים אלה ולשפר את התמיכה בהם, יש להבין את הדרך שבה הם חווים סטיגמות מהחברה, את ההשפעות שיש לסטיגמה זו על בריאותם הנפשית ואת האסטרטגיות שהם משתמשים בהן כדי להתמודד עם ההשפעות הללו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני תקצירי מאמרים שבחנו את הסטיגמות ואת הדעות הקדומות שתלמידים אוטיסטים מתמודדים עימן ואת מנגנוני ההתמודדות שהם מסגלים לעצמם. לשם הבהרה, אין מדובר במדיניות המשרד אלא בעיבוד של תוצר מחקר לטובת הנגשת ידע מדעי בנושא. המאמר הראשון בודק את הנושא מנקודת המבט של החברה הכללית – הוא בוחן את העמדות הגלויות והמובלעות של תלמידים כלפי תלמידים אוטיסטים. המאמר השני בוחן את הנושא מנקודת מבטם של תלמידים אוטיסטים – הוא סוקר מאמרים הנוגעים לחוויית הסטיגמה שהתלמידים חווים ולדרכי ההתמודדות עם סטיגמות אלה.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
- חינוך והסברה על אוטיזם: מומלץ לפתח תוכניות חינוך והסברה בבתי ספר שמטרתן להעלות אצל תלמידים את המודעות ואת הידע על אוטיזם.
- תמיכה רגשית וחברתית: מומלץ להקצות משאבים לתמיכה רגשית וחברתית לתלמידים אוטיסטים, כמו גם לתלמידים האחרים בכיתה. תמיכה כזו יכולה לכלול הכשרה למורים על איך לנהל כיתות מגוונות וכן תמיכה פסיכולוגית לתלמידים. פעולות שיכולות לעודד אינטראקציה חיובית בין תלמידים.
- עידוד לייצוג עצמי: מוצע לעודד תלמידים עם אוטיזם לפעול לייצוג עצמי, ולמצוא דרכים לבסס זהות חיובית המשלבת את האוטיזם כחלק מהותי מעצמם.
*בספרות המחקרית וכן בשיח הציבורי ובשיח של קבוצות הייצוג העצמי נפוצים מספר מינוחים מקובלים, כגון "על הרצף האוטיסטי". כמו כן קבוצות ייצוג הביעו העדפה מפורשת להימנע מהמושג "עם אוטיזם" משום שהוא עלול להיתפס כבעל מאפיין שלילי. בהתאם לכך, ולאחר היוועצות, בחרנו בסקירה להשתמש בהגדרה בעלת המשמעות הניטראלית: "תלמידים אוטיסטים".
דעות קדומות של תלמידים על ילדים אוטיסטים: עמדות סמויות משפיעות
בעשורים האחרונים יותר ויותר ילדים ונערים מאובחנים כנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. רבים מהם, במיוחד אלו הנחשבים "בתפקוד גבוה", משולבים בכיתות הלימוד בבתי הספר שאינם של החינוך המיוחד. אולם למרות מאמץ מערכתי הם עדיין סובלים במקרים רבים מסטיגמות ומדעות קדומות של התלמידים האחרים ומהאוכלוסייה בכלל. סטיגמות אלו מקשות על השתלבותם בכיתות הלימוד.
במאמר שיוצג להלן מתואר מחקר הבודק את העמדות של תלמידים כלפי תלמידים אוטיסטים בהשוואה לתלמידים עם התפתחות רגילה. כותבי המאמר - בנוויט אובה, אליס פולנפנט, סבסטיאן גודו וסיריאל דרגוי - מבחינים בין שני סוגי עמדות: עמדות מפורשות ועמדות סמויות. עמדות מפורשות הן עמדות שהאדם מודע להן ומביע אותן באופן ישיר, למשל בתשובה לשאלות או בדעות שהוא משתף. עמדות סמויות לעומת זאת הן עמדות שהאדם אינו מוכן להודות בהן, ולעיתים אפילו כלל אינו מודע לכך שהוא מחזיק בהן.
כדי להבין טוב יותר את העמדות הסמויות והגלויות של תלמידים בני גילים שונים בנוגע לתלמידים אוטיסטים, ובכך להבין טוב יותר את ההקשר החברתי שבו ילדים אלו פועלים, ערכו אובה ועמיתיה מחקר בקרב 137 תלמידים בכיתות ב' עד ה' בצרפת. המשתתפים צפו בסרטון קצר (6:05 דקות) שהציג שישה ילדים בסיטואציות יומיומיות. הסרטון כלל שלושה ילדים אוטיסטים (שתי בנות ובן) ושלושה ילדים לא אוטיסטים (שתי בנות ובן). לאחר הצפייה בסרטון, ענו התלמידים על שאלות לגבי שתי דמויות מהסרטון.
העמדות הגלויות של התלמידים המשתתפים נמדדו באמצעות שאלות גלויות, ואילו העמדות הסמויות נמדדו באמצעות משימת התקרבות-הימנעות וירטואלית (Virtual Approach-Avoidance Task). במשימה זו מוצגת למשתתפים תמונה וירטואלית של ילד, והם יכולים להניע את הדמות קדימה או אחורה על ידי לחיצה על מקשי החיצים במקלדת. לאחר מכן המשתתפים נדרשים לזהות אם כל ילד בתמונה היה עם או בלי שונות על ידי לחיצה על מקש מתאים. התגובות נמדדו כדי לקבוע את נטיות ההתקרבות וההימנעות של המשתתפים כלפי הילדים השונים וכדי לזהות את העמדות הבלתי-מודעות שלהם כלפי ילדים אוטיסטים.
ממצאי המחקר מצביעים על הבדלים בין העמדות הגלויות לעמדות הסמויות של ילדים כלפי ילדים אוטיסטים לעומת ילדים טיפוסיים. להלן עיקרי הממצאים:
- תלמידים מכל הגילים הביעו עמדות גלויות שליליות כלפי תלמידים אוטיסטים הם הביעו חוסר רצון לשחק עמם ושיפוטים שליליים לגבי יכולותיהם ולגבי החום והאמפתיה שהם מסוגלים להביע.
- במהלך המשימה שבחנה את העמדות הסמויות, תלמידים טיפוסיים הראו נטיות התקרבות חזקות יותר אל תלמידים טיפוסיים והימנעות מתלמידים אוטיסטים.
- כאשר התלמידים נשאלו שאלות מפורשות על העמדות שלהם, תגובותיהם היו דומות לתגובות במשימות הסמויות. במילים אחרות העמדות הסמויות והעמדות הגלויות שלהם נמצאו במתאם.
- ככל שהמשתתפים היו מבוגרים יותר, הם הביעו פחות עמדות שליליות כלפי תלמידים אוטיסטים.
- למרות הירידה בעמדות המפורשות השליליות, העמדות הבלתי-מפורשות (כגון נטיות גופניות של הימנעות או התקרבות) נותרו יציבות ולא השתנו עם הגיל. ממצא זה מצביע על כך שהתלמידים הגדולים יותר עשויים להיות מודעים יותר לנורמות החברתיות המגינות על תלמידים אוטיסטים, אך עדיין יש להם נטיות בלתי-מפורשות שליליות.
מקורות
Aubé, B., Follenfant, A., Goudeau, S., & Derguy, C. (2021). Public stigma of autism spectrum disorder at school: Implicit attitudes matter. Journal of Autism and Developmental Disorders, 51, 1584-1597.
סקירה שיטתית על חוויית הסטיגמה של תלמידים אוטיסטים ושל אסטרטגיות ההתמודדות שלהם
זהויות הנושאות סטיגמה שאפשר להסתיר(concealable stigmatized identities) הן זהויות או מאפיינים שאינם נראים לעין (למשל מצב נפשי או נטייה מינית), אך הן נושאות סטיגמה חברתית או ערך שלילי בשיח הציבורי. אנשים עם זהויות כאלה יכולים לבחור להסתיר את זהותם כדי להימנע מהסטיגמה או לחשוף אותה במקרים מסוימים. אנשים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, לפחות אלו המוגדרים "בתפקוד גבוה", הם בעלי זהות ומאפיינים הנושאים סטיגמה וניתנים להסתרה – הקושי שלהם אינו נראה לעין, והם יכולים לאמץ אסטרטגיות שונות כדי להסוות אותו.
החוקרות אמלין האן, קטרינה סקור, קתרינה אברמידס ולורה קריין ביקשו להבין את הדרך שבה אנשים אוטיסטים חווים סטיגמה מהחברה, את ההשפעות שיש לסטיגמה זו על בריאותם הנפשית ואת האסטרטגיות השונות שהם נוקטים כדי להתמודד עימה. כל זאת כדי לחדד את הצרכים של אוכלוסיות אוטיסטיות ולשפר את התמיכה בהן.
לשם כך ערכו החוקרות סקירה שיטתית של מאמרים על חוויית הסטיגמה של ילדים אוטיסטים ועל אסטרטגיות ההתמודדות שלהם עימה. הסקירה כללה מחקרים אמפיריים (כמותניים ואיכותניים) בלבד ולא מאמרים תיאורטיים, שפורסמו בין 2007 ל־2021. בסופו של תהליך הסינון והמיון נמצאו 27 מחקרים רלוונטיים שעסקו בנקודת המבט של ילדים, בני נוער או מבוגרים אוטיסטים (גם אם נקודת מבט זו לא הייתה הנושא המרכזי של המחקר).
הסקירה כוונה לענות על ארבע שאלות מרכזיות: מהם סוגי הסטיגמות שתלמידים אוטיסטים חווים? כיצד אותם תלמידים חווים את הסטיגמות הללו? מהן אסטרטגיות ההתמודדות שתלמידים אוטיסטים משתמשים בהן? וכיצד הסטיגמה משפיעה על בריאותם הנפשית ועל רווחתם?
האן ושותפותיה לכתיבה מתארות כמה סוגים של סטיגמות שתלמידים אלה פוגשים. ראשית, סטיגמות הקשורות לדרך שבה הם נתפסים. כאן ניתן לראות אמונות שליליות לגבי ילדים אוטיסטים – למשל האמונה שאוטיזם הוא תכונה שלילית, או שתכנים של אוטיזם קשורים לאי-תפקוד או להתנהגות אלימה. שנית, סטיגמות הקשורות להתנהגות כלפי תלמידים אוטיסטים – החווים לעיתים סיטואציות של דחייה, אפליה והנחות שגויות מצד אחרים, מה שמוביל לתחושות של בידוד חברתי ושל השפלה. שלישית, קיימות סטיגמות שחלק מהילדים האוטיסטים עצמם מפנימים ומפתחים תפיסות שליליות לגבי עצמם, דבר שמוביל לירידה בהערכה העצמית שלהם ולבעיות בריאות נפשית כמו דיכאון וחרדה. ולבסוף, אנשים אוטיסטים מדווחים על חששות לגבי האופן שבו אחרים יגיבו אליהם בעקבות האוטיזם, דבר שמוביל לעיתים רבות לחשש ולחוסר רצון להביע את עצמם.
ממצאי המחקר מעלים גם כי אנשים אוטיסטים נוקטים מגוון אסטרטגיות התמודדות כדי להקל על עצמם את החשיפה לסטיגמות. ראשית, חלק מהם בוחרים להסתיר את מצבם או להסתיר תכונות אוטיסטיות ולהתאים את התנהגותם לציפיות חברתיות, גם אם זה אומר להסתיר את הזהות האוטיסטית שלהם. שנית, יש הנוקטים אסטרטגיה של העצמה עצמית – קידום תפיסות חיוביות על עצמם והתמקדות בהצלחותיהם, תוך בלימה של ההשפעות השליליות של הסטיגמות. שלישית, אנשים אוטיסטים עשויים לגייס שיתוף פעולה מצד הקהילה שסביבם ולייצר חיבור עם אחרים שחווים חוויות דומות. רביעית, יש אנשים אוטיסטים שמיישמים טכניקות של חשיבה חיובית, כמו רפלקציה עצמית, שמסייעת להם להבין את ערכם האישי ולצמצם את השפעות הסטיגמה על התחושה העצמית שלהם. ולבסוף, חלק מהם פונים למומחים כמו פסיכולוגים או יועצים כדי ללמוד לנהל את רגשותיהם ולהתמודד עם הסטיגמות.
מקורות
Han, E., Scior, K., Avramides, K., & Crane, L. (2022). A systematic review on autistic people's
experiences of stigma and coping strategies. Autism Research, 15(1), 12-26.