חזרה לרשימה
קיימת הסכמה רחבה בדבר החשיבות של שימוש בנתונים כדי לשפר את ההוראה בבתי הספר, אולם שיפור כזה תלוי ביכולת ובמוטיבציה של מורים לערוך שימוש מועיל בנתונים. כדי ליישם את הנתונים הנאספים, נחוץ ללוות אותם בפרשנות מושכלת, כזו שתאפשר לתרגם את הממצאים לפרקטיקה. הסקירה היומית של לשכת המדענית מוקדשת לנושא המיומנויות הנדרשות ממורים לשימוש מועיל בנתונים. במאמר הראשון מוצג מתווה כללי, מבוסס על מחקרים אמפיריים, להכשרת מורים לשימוש בנתונים. הטענה העיקרית המוצגת בו היא שהכשרה כזו צריכה להיות חלק מההכשרה הראשונית של מורים, ושהיא צריכה להיות מותאמת למקצועות ההתמחות שלהם. המאמר השני בוחן את השימוש של מורים בנתונים של מבחני הערכה תקופתיים. המחקר מסמן את חשיבות ההתסמכות על מספר מקורות מידע בעת הערכת תלמידים.
המלצות מרכזיות ליישום
- תמיכה מותאמת למקצוע ההוראה: מומלץ כי הליווי המקצועי של המורים בעבודה עם נתונים יעשה תוך התייחסות לתוכן ההוראה, ושימת דגש גל פרשנות ויישום נתוני הערכה.
- הכנסת אוריינות נתונים כבר בשלב ההכשרה להוראה: מומלץ לשלב את אוריינות הנתונים כחלק אינטגרלי מהכשרת פרחי ההוראה. מומלץ לשזור את נושא העבודה עם נתונים באופן רוחבי ברוב הקורסים של ההכשרה
- התנסות ולמידה חוזרת: הקניית מיומנות בעבודה עם נתונים דורשת התנסות שוטפת וחזרה וללמידה באופן מעגלי. מומלץ לתמוך בהקניית הרגלי עבודה אלו כבר עם הכניסה להוראה.
- חשיבות ההסתמכות על מספר מקורות מידע: חשוב לחשוף מורים למגוון דרכים לקבל מידע אודות רמת התלמידים, בנוסף על ציוני מבחנים, ולשקלל אותם בהערכה המלאה.
מהי "אוריינות נתונים" אצל מורים
בעשורים האחרונים עולה הקריאה למורים להשתמש יותר בנתונים לצורך שיפור ההוראה והתוצרים החינוכיים. אלא שקריאה זו לא תמיד לוקחת בחשבון את הכישורים הדרושים על מנת לעשות שימוש מושכל בנתונים אלו. יתרה מכך, גם כאשר הצורך בכישורים כאלו מובן, לא ברור תמיד מהם כישורים אלה וכיצד ניתן להקנותם למורים.
במאמר שיתוקצר בעמודים הבאים, מכוונות הכותבות - אלן מנדינך ואידית' גאמר - להגדיר את הכישורים האלו ולנסח מסגרת קונספטואלית (או מתווה חשיבה) להקנייתם למורים. גיבוש מתווה החשיבה החל בשנת 2011, בכנס של 55 חוקרים בעלי שם ועניין בנושא זה. בעקבות הכנס, הוכנה סדרת מחקרים שנועדה לפתח ולהבין את המסגרת של אוריינות נתונים למורים, ולבחון את הדרכים בהן ניתן לחנך את המורים להשתמש בנתונים בצורה אפקטיבית במהלך הכשרתם.
קיימת הסכמה שמידה מסוימת של הכשרה מיוחדת לשימוש בנתונים היא הכרחית. מחקרים שונים הראו שעדיף שהכשרה כזו תהיה קשורה להכשרת מורים במקצוע מסוים ולהכשרתם הכללית בפדגוגיה. כלומר, רצוי שהכשרת מורים להשתמש בנתונים תיעשה באופן שקשור ישירות לעבודתם המסוימת. אבל דווקא ההכשרה הכללית היא המקובלת יותר, כך לפי שורה של מחקרים במדינות שונות. מחקר זה טוען כי הכשרה לשימוש בנתונים צריכה להיות אומנם חלק מהכשרת המורים הרגילה, כלומר חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר להוראה, אולם מכיוון שיש צורך להקנות מיומנויות אלה גם למורים שכבר עובדים בהוראה, מובא במחקר מתווה כללי להכשרת מורים לשלבים העיקריים בכל שימוש בנתונים:
- זיהוי השאלות – ניסוח שאלות שאפשר לענות עליהן בעזרת נתונים, הבנת ההקשר שלהן למצב הספציפי במוסד הלימוד ולמצבם של התלמידים וכו'. כלומר השלב הראשון בשימוש בנתונים הוא עצם ההבנה של השאלות שלגביהן אפשר להיעזר בנתונים בהקשר המסוים של ההוראה.
- שימוש בנתונים – זהו למעשה החלק העיקרי של המתווה, אך החוקרים טוענים שזהו גם החלק שקשה ביותר להגדירו במדויק. השאלה כאן היא מהם הכישורים הדרושים ממורים כדי שיוכלו להשתמש בנתונים באופן מועיל. עם זאת, אפשר להצביע על כמה כישורים כאלו שיש הסכמה לגבי הצורך בהכללתם בכל הכשרת מורים בנושא:
- הכרת המקורות השונים להשגת נתונים והשימושים האפשריים לסוגי נתונים שונים. אלו כוללים נתונים שהמורים יכולים להפיק בעצמם (לדוגמה על ידי מטלות בכיתה) וכן נתונים שמגיעים ממקור חיצוני, כמו תוצאות של מבחנים חיצוניים.
- ניסוח מטלות ומבחנים באופן שמאפשר איסוף נתונים. אלו יכולים להיות נתונים מספריים, אבל חשוב להבין שיש גם נתונים שאינם מספריים (כפי שיש טעם גם במחקרים כמותניים וגם מחקרים איכותניים).
- הבנה בסיסית של דרכים לניתוח מידע כמותני. מכיוון שכמה מהנתונים הזמינים החשובים ביותר הם כמותניים, הכשרה לשימוש בנתונים חייבת לכלול גם הכשרה בסיסית בניתוח סטטיסטי, כזו שתאפשר לפחות לזהות מגמות.
- תרגום הנתונים למידע שימושי – גם בנקודה זו זיהו החוקרים כמה כישורים עיקריים הדומים מאוד לכישורים הדרושים לשימוש בנתונים (יש לציין שהמחקר מונה כמעט 30 כישורים כאלה). הנקודה החשובה כאן היא ההבנה שמה שכונה במחקר "שימוש בנתונים" הוא שלב שונה מאשר התרגום שלהם למידע שימושי, אבל הכישורים הדרושים לשני השלבים דומים מאוד.
- תרגום המידע השימושי להחלטות – המידע הוא רק שלב בדרך למעשים. כדי שהוא אכן יהיה מועיל, יש להשתמש בו באופן מושכל. כך, לדוגמה, נתונים אודות ביצועי התלמידים בשלבים שונים של רכישת יכולת הקריאה צריכים להיות מתורגמים להתאמת הגישה הפדגוגית לצרכים האישיים של התלמידים.
כפי שניתן לראות, זהו מתווה כללי למדי, אך דווקא בכלליותו טמונה נקודה חשובה שהחוקרים מדגישים: למרות הקריאות החוזרות למורים להשתמש בנתונים, עוד אין זה ברור די הצורך מהם הכישורים הדרושים לשימוש מועיל בנתונים, וכיצד יש להכשיר מורים לכך.
מקורות
1 Mandinach, E. B., & Gummer, E. S. (2016). What does it mean for teachers to be data literate: Laying out the skills, knowledge, and dispositions. Teaching and Teacher Education, 60, 366–376.
*שלב הקריאה הפונטית, שלב הבנת המילים, של הזיהוי האוטומטי של המילים וכן הלאה (סקירה יומית בנושא זה תפורסם בקרוב)
"משתמשים שטחיים" ו"משתמשים מעמיקים" בנתונים
אחד השימושים המרכזיים בנתונים בתחום החינוך הוא לצורך הערכת התקדמותם של תלמידים בחומר הנלמד. הערכה זו יכולה למדוד התקדמות בשיעור ספציפי, ביחידת הוראה מסויימת או במספר יחידות הוראה ונושאים. לעיתים קרובות הערכה הנוגעת לטווח הבינוני (של נושא לימוד או יחידת הוראה) אינה נעשית על ידי מורים במבודד ממקורות מידע אחרים העומדים לרשותם (למשל – היכרות אישית עם התלמידים, הישיגי העבר שלהם או השתתפותם בכיתה). לפיכך, בעת בחינת השימוש של המורים בנתונים יש לקחת בחשבון את היכולת שלהם לשלב בין נתונים לבין מקורות מידע אחרים (מסוגים שונים).
על מנת לבחון את הנושא ערכו כותבי המאמר אוסטין ג'נינגס ואמנדה ג'נינגס, סקר בקרב 88 מורים בכיתות ג'–ה', המלמדים ב-10 בתי ספר יסודיים בשתי מדינות שונות בארה"ב. הכלי המרכזי של המחקר היה שאלונים שמילאו המורים לגבי התנהלותם בנוגע להישגי תלמידיהם במבחנים התקופתיים ולגבי תפיסותיהם בנוגע לנתונים שהתקבלו ממבחנים אלה. מתוך המורים שמילאו את הסקר, 23 נבחרו להשתתף בסקר המשך מקיף יותר ובראיונות.
כותבי המאמר השתמשו בשיטת מחקר משולבת. ראשית, הם ערכו ניתוח סטטיסטי על מנת לבחון את הקשרים בין מקורות הנתונים השונים בקרב המורים. הם חקרו את השכיחות של שימוש במקורות נתונים שונים ואת האופן שבו המורים תופסים את הקשרים בין הנתונים. בנוסף, הם בחנו את הראיונות כדי לאסוף ראיות על האופן שבו מורים משתמשים בנתוני הערכה ביניים לקבלת החלטות. לבסוף, הם שילבו את הממצאים כדי לפתח הבנה מעמיקה יותר של הדפוסים וההבדלים באופן שבו מורים עושים שימוש בנתוני הערכה.
המחקר נסב סביב שלוש שאלות מחקר מרכזיות: השאלה הראשונה הייתה עד כמה מילאו הנתונים ממבחני ההערכה תפקיד בהחלטות המורים. השאלה השניה נגעה למקומם של הנתונים הללו בהחלטות לעומת חלקם של מקורות מידע אחרים, כגון עבודות שהוגשו על ידי התלמידים, היכרות אישית עימם, נתוני הנוכחות, ההתנהגות שלהם ועוד. ולבסוף, השאלה השלישית בחנה את הקשר בין השימוש בנתונים ובמידע מסוגים שונים, לבין מידת האמון של המורים בסוג זה של נתונים. השאלה השלישית עסקה, אם כן, בקשר בין השימוש בפועל לבין נטיות ואמונות מסוימות של המורים.
קשר כזה מוכר היטב במחקר; מחקרים קודמים הצביעו על כך שהפרשנות שמורים נותנים לנתונים מושפעת מאמונות קודמות שלהם (לגבי כוחם של נתונים לספק מידע מועיל), וכן מהקשרים בין מורים, מדיניות בית הספר, והיחס של הנהגת לשימוש בנתונים. מחקר זה הוא אפוא ניסיון לבחון את הדרך שבה כל המשתנים האלה באים לידי ביטוי בהתנהלות המורים.
הממצא העיקרי של המחקר הראה מתאם בין האמונה של המורים ביכולתו של המבחן להעיד על כישורי התלמידים, לבין מידת השימוש שלהם בנתונים בעת קבלת החלטות בהוראה. חשוב לציין שגם המורים שהאמינו בכוחם של המבחנים וגם אלו שפקפקו בחשיבותם השתמשו במקורות מידע נוספים כאשר הם קיבלו החלטות לגבי הוראתם (לדוגמה המלצות לכיתות מחוננים או חלוקת הכיתה לקבוצות עבודה); אבל אלו שגילו אמון רב יותר ייחסו לנתונים מהמבחנים את החשיבות הגדולה ביותר. החוקרים כינו מורים אלו "משתמשים מעמיקים" לעומת "משתמשים שטחיים".
משתמשים המעמיקים נטו גם לגלות עניין והתלהבות בכל מה שקשור להכשרות ולהשתלמויות בנוגע לשימוש בנתונים, ואילו המשתמשים השטחיים נטו להתעלם מהן. מכאן נובעות ההמלצות העיקריות של המחקר: ראשית, כל ניסיון לעודד את המורים להשתמש בנתונים צריך להביא בחשבון את הנטיות המוקדמות שלהם. אלו שמשוכנעים ממילא בחשיבות השימוש בנתונים יפיקו את המירב מהכשרות בנושא. מורים שנוטים לפקפק בחשיבות של נתונים כאלו צריכים להשתכנע שאכן יש בהם תועלת, ושכנוע כזה צריך להיות חלק מההכשרה בנושא.
שנית, יש תמיד להביא בחשבון שהשימוש בנתונים כגון אלו של מבחנים תקופתיים כמעט אף פעם אינו עומד בפני עצמו. גם המשתמשים המעמיקים ביותר בנתונים משלבים נתונים אלו עם מידע נוסף שיש להם. מסיבה זו, התעקשות הנהלת בית הספר על שימוש בנתונים כמותיים ממבחנים עשויה להביא לתוצאה לא־מיטבית – המשתמשים ה"שטחיים" יעשו זאת על חשבון אמצעים אחרים שעומדים לרשותם. ההמלצה היא לכן להכשיר מורים אלה להשתמש בנתונים באופן מועיל, לפני שמתעקשים על השימוש בהם. ללא הכשרה כזו, השימוש יהיה מהשפה לחוץ בלבד. הכשרה שלא תתייחס לנתונים בבחינת "כזה ראה וקדש", אלא תציג אותם ככלי מועיל נוסף, אחד מיני כמה, תהיה מועילה יותר.
מקורות
Jennings, A. S., & Jennings, A. B. (2020). Comprehensive and superficial data users: A convergent mixed methods study of teachers’ practice of interim assessment data use. Teachers College Record, 122(12), 1–46.