חזרה לרשימה
שימוש מושכל בנתונים הוא מרכיב מרכזי בהובלת שיפור מקצועי ומערכתי כאחד, החל מרמת הכיתה (שיפור ההוראה והקשר עם התלמידים), וכלה בקבלת החלטות המשפיעות ברמה היישובית והארצית. אולם הטמעת תרבות של עבודה עם נתונים דורשת התייחסות מיוחדת לאתגרים הנלווים לעבודה עמם. הסקירה היומית תוקדש בתקופה הקרובה לאתגרי השימוש בנתונים במערכת החינוך.
הסקירה הראשונה מוקדשת לנושא בהקשרו הרחב, כמבוא לתחום, ותוקדש לשאלות המפתח בשימוש בנתונים. המאמר הראשון הוא מבוא לגיליון מיוחד בנושא. המאמר סוקר את שאלות המחקר העיקריות שיש לבחון כאשר אנו רוצים להבין את השימוש שעורכות מערכות החינוך בנתונים מסוגים שונים. המאמר השני מציג סקירת ספרות נרחבת, שנועדה לענות על השאלה הגדולה והעקרונית ביותר בתחום זה: האם שימוש בנתונים אכן מביא להישגים טובים יותר של תלמידים. שני המאמרים מצביעים על המורכבות של נושא רחב זה, ומדגישים שאין לראות בו עניין פשוט שתלוי רק בפרוצדורות שמוכתבות מלמעלה, אלא יש בו צדדים רבים שתלויים מאוד במעשיהם של המורים ושל הנהלות בתי הספר.
המלצות מרכזיות ליישום
- פיתוח מקצועי ייעודי: מומלץ להשקיע בהכשרת מורים מתמשכת לשימוש בנתונים, הכשרה זו צריכה לכלול היכרות בסיסית עם סטטיסטיקה תיאורית ומתאמית, וכן היכרות עם דרכים ללמידה מנתונים במגוון הקשרים, מעבר לבחינת הישגי תלמידים.
- טיפוח תרבות שיח מבוסס נתונים: שימוש בנתונים יכול להתקיים רק בסביבה המעודדת שימוש בהם, ומלווה זאת בדיון משותף בין מספר בעלי תפקידים.
- תכנון המשאבים הדרושים: חשוב להקצות לשימוש בנתונים את המשאבים הנדרשים, לרבות זמן ומקום מחוץ לעבודת המורים בכיתה, הנגשה של מערכות מידע דיגיטליות מתאימות, ויצירת סביבה תומכת ותרבות בית ספרית של שימוש בנתונים.
השימוש בפועל בנתונים בחינוך: תמונת מצב מחקרית
בעשורים האחרונים, ובמיוחד לאור התקדמות הטכנולוגיה הדיגיטלית, נאספים יותר ויותר נתונים על תחום החינוך במדינות המערב. הפוטנציאל של השימוש בנתונים אלו לשיפור החינוך הפך למוסכמה מקובלת, שגופים רבים מקדמים במרץ. משרדי חינוך בכל רחבי ארה"ב החלו תוכניות להכשרת מורים בתחום, ומעודדים מנהלים להפעיל את השפעתם בבתי הספר כדי להנחיל פרקטיקה זו במוסדותיהם.
עם זאת, קיים מחקר מועט על השימוש בנתונים בפועל – כיצד הוא נעשה, על ידי מי, ומהם הגורמים שמעודדים או מעכבים אותו. המאמר שיתוקצר להלן הוא מאמר פתיחה לגליון מיוחד שהוקדש לנושא. במאמר בוחנות הכותבות, סינת'יה קובורן ואריקה טרנר, את המחקר בתחום, ומציגות את השאלות המרכזיות שנותרו ללא מענה. סקירה זו נועדה לשמש נקודת פתיחה למחקר הרצוי בתחום.
על פי כותבות המאמר, המחקרים הקיימים משקפים נטייה כללית לבחון את מערכת החינוך במבט מלמעלה-למטה. המחקרים עוסקים בשאלות כגון: האם היוזמות לעידוד השימוש אכן מביאות לתוצאות טובות יותר במבחני הערכה; מהם הצעדים שננקטו כדי לעודד את השימוש בנתונים; או מהם היתרונות של השימוש בנתונים. לדעת הכותבות, אלו הן שאלות חשובות, אבל הן מתעלמות למעשה משאלות על השימוש בנתונים בפועל. למשל, לא נשאלות מספיק שאלות כגון כיצד התקבלו אצל המורים הצעדים שננקטו לעידוד השימוש בנתונים או מה אפשר ללמוד מההצלחות ומהכישלונות של מאמצי העידוד הללו לגבי המשך המאמצים בנושא. מחקר על שאלות מסוג זה רק מתחיל להתפתח כעת.
קובורן וטרנר מציגות מספר מגמות בולטות במחקר שכזה:
- ראיית השימוש בנתונים כתהליך אינטראקטיבי: המורים אולי נמצאים בכיתה ללא אנשי צוות חינוך נוספים, אבל הם נמצאים באינטראקציה מתמדת עם מורים אחרים, עם גורמי הנהלה ועם מדריכים בנושא שימוש בנתונים. כל אחת מאינטראקציות אלו עשויה להשפיע על הדרך שבה ישתמשו מורים בנתונים, ולמעשה נראה שיש לאינטראקציות אלו השפעה גדולה בנושא.
- הבנת הסביבה הבית ספרית כבעלת השפעה מכרעת על השימוש בנתונים: בכלל זה נכללים התרבות הבית ספרית, המדיניות של המחוז ועוד. כלומר, ישנם גורמים מוסדיים שעשויה להיות להם השפעה גדולה בנושא - לחיוב או לשלילה.
- בחינת השימוש בנתונים כתהליך שמתרחש בסביבה הטבעית שלו: יש לבחון את הדרך שבה מורים משתמשים בנתונים בסביבה שבה הם פועלים. כלומר, כדי להבין את השימוש בנתונים, לא מספיק בלהסתמך על סקרים וכדומה, אלא יש לבחון מה קורה בפועל בזמן אמת כאשר מורים ניגשים להשתמש בנתונים.
נקודת המפתח המשותפת לשלוש המגמות שצוינו, היא ההבנה שכדי לקדם תוצאות טובות יותר בכל הנוגע לשימוש בנתונים, יש לבחון את התופעה גם במבט מלמטה-למעלה: מה המורים עושים, וכיצד הם מגיבים לצעדים שנקבעים "למעלה". שני הכיוונים האלו משפיעים זה על זה. כך לדוגמה, בבתי ספר רבים שבהם הראו הנתונים כי תלמידים מסוימים נמצאים על גבול היכולת הרצויה, הוקצו עבורם משאבים נוספים. בחלוף הזמן, נוצרו בבתי הספר ובמחוזות מבנים ארגוניים חדשים שנועדו לטפל בתהליך הזה, ואלו יצרו בתורם סטנדרטים חדשים לשימוש בנתונים. המיקרו משפיע על המקרו, ולהפך.
מקורות
Coburn, C. E., & Turner, E. O. (2011). The practice of data use: An introduction. American Journal of Education, 118(2), 1-14
האם שימוש בנתונים משפר את הישגי התלמידים?
אחת המטרות המרכזיות של מערכת החינוך היא שיפור ההישגים של תלמידים, וכתוצאה מכך של השימוש בנתונים על ידיה. עם זאת, מחקרים שונים הטילו ספק בהצלחה של ההתאמה של כלי השימוש בנתונים למטרה של שיפור הישגים חינוכיים.
על מנת לבחון את הקשר בין השימוש בנתונים בתחום החינוך, לבין שיפור בהישגי התלמידים, ערכו יאנה גרברק וליאן קלמיין סקירה שיטתית של מחקרים אמפיריים בנושא. הסקירה כללה 39 מחקרים שנגעו בקשרים שבין שימושים בנתונים (מסוגים שונים) על ידי המורים, לבין הישגי התלמידים שלהם. הסקירה כללה מחקרים ממגוון מערכי מחקר - כמותניים, איכותניים ומשולבים.
ממצאי הסקירה מצביעים על כך שיש להבחין בין שתי דרכים שונות להבנת היתרונות של השימוש בנתונים. מחד, קיים תהליך ישיר שבו נתונים של תלמידים, ובעיקר נתונים ממבחני הערכה תקופתיים, משמשים בהקשר לאחריותיות (של מורים ושל תלמידים). המטרה במקרה זה היא בדרך כלל שיפור ההישגים במבחנים. מאידך, ניתן להשתמש בנתונים באופן רחב יותר למטרת שיפור פדגוגי. המטרה במקרה זה עשויה להיות שיפור התוצאות הפדגוגיות, אבל היא עשויה לכלול תוצאות שלא נבחנות במבחני הערכה.
על פי כותבי המאמר, שאלה מחקרית חשובה בנושא זה היא כיצד מורים נותנים משמעות לנתונים. תהליך פירוש הנתונים על ידי המורים, והשימוש בהם, מערב משתנים רבים. לדוגמה, רמת ההבנה של המורים את הנתונים, שיתוף הפעולה בינם לבין עמיתיהם, ההקשר המוסדי שבו הם פועלים ועוד. במידה רבה, הבחנה זו בין ההבנה הצרה של יתרונות השימוש בנתונים לבין ההבנה הרחבה יותר היא גם ההבחנה בין הערכה שלילית להערכה חיובית של פרקטיקה זו.
במבט כולל (שבחן גם מטא־אנליזות קודמות), הממצאים לגבי הקשר בין שימוש בנתונים לבין הישגי התלמידים היו מעורבים. מחקרים מסויימים איתרו מתאם ברור בין שימוש בנתונים לבין הישגים, בעוד אחרים לא איתרו מתאם כזה. עם זאת, גרברק וקלמיין מציינות כי בבחינה מעמיקה יותר של המאפיינים של שימוש מוצלח בנתונים, עלו מספר תובנות משמעותיות.
תובנות אלו מצביעות לכל הפחות על הכיוונים הרצויים להרחבת השימוש בנתונים במערכת החינוך:
- המשתנה המשמעותי ביותר שנמצא כתורם לשיפור ההישגים של תלמידים הוא הכשרת מורים מתמשכת לשימוש בנתונים. כלומר, מורים שהוכשרו בשימוש בנתונים וקיבלו תמיכה קבועה בתחום זה, הצליחו לשפר את הישגי התלמידים שלהם.
- ההכשרה האפקטיבית ביותר היא כזו שמטפלת בסוגים שונים של נתונים ובסוגים שונים של שימוש בנתונים – לא רק אלו הקשורים ישירות לתוצאות של מבחני ההערכה.
- הסביבה הבית ספרית היא בעלת חשיבות גדולה בתחום זה, לא רק מבחינת ההכשרה שמוצעת למורים, אלא גם מבחינת שיתוף הפעולה בין מורים לעמיתיהם, התרבות הבית ספרית, התמיכה מההנהלה ועוד. כאשר סביבה זו עודדה מורים להשתמש בנתונים, הייתה לכך השפעה על הישגי התלמידים.
מקורות
Grabarek, J. & Kallemeyan, L. (2020). Does teacher data use lead to improved student achievement? A review of the empirical evidence. Teachers College Record, 122(12030), 1-42.