חזרה לרשימה
הרחבת השכלתן של נשים והשוואתה לרמת ההשכלה של גברים חיוניות במיוחד עבור קידום שוויון מגדרי, קידום רווחתן הכלכלית והאישית של נשים וקידום הכלכלה במדינה כולה. לרגל יום האישה הבין-לאומי תתמקד הסקירה היומית בשני מאמרים שבחנו את הפער בהשכלה בין גברים ונשים מנקודות מבט שונות. המאמר הראשון בחן את התפתחות הפערים בהשכלה במדינות שונות ברחבי העולם לאורך 50 שנים ואת ההשלכות של הפערים הללו על השתתפותן של נשים בשוק התעסוקה. המאמר השני בחן את ההשפעה הדיפרנציאלית שיש למורים על תלמידים לעומת תלמידות ואת המאפיינים (של המורים) המשפיעים על ההשפעה הדיפרנציאלית הזו.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
- השקעה בחינוך נשים: להמשיך להשקיע בחינוך נשים ובנות, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.
- שיפור הקשרים בין מורים לתלמידות: להשקיע מאמצים ביצירת קשרים טובים יותר בין מורים לתלמידות.
- התמקדות בתלמידות עם ביצועים נמוכים: מורים צריכים להיות מודעים לצורך לשים לב לתלמידים עם ביצועים נמוכים, במיוחד תלמידות.
- פיתוח שוק העבודה: המחקר העלה כי במדינות מתפתחות כלכלית, שהשתתפו במחקר, צמצמום הפער בהשכלה אינו מצליח להיתרגם לצמצום הפער בשוק התעסוקה, ולכן חשוב לבחון את החסמים המונעים מנשים משכילות לממש תעסוקה הולמת לכישוריהן.
פערים מגדריים בחינוך: מבט ארוך טווח
הרחבה והעמקה של ההשכלה נתפסות כדרך מרכזית לקדם מדינות מתפתחות מבחינה כלכלית ודמוקרטית. במדינות מפותחות, החינוך נתפס כמפתח חיוני לאיכות חייהם ולהצלחתם הכלכלית של הפרטים ולשגשוגה של המדינה. בתוך כך ובאופן מיוחד, הרחבה והעמקה של השכלתן של נשים והשוואתה להשכלתם של גברים נתפסות כחיוניות לקידום מדינות מתפתחות בכל התחומים (במדינות מפותחות באופן גורף השכלת הנשים והגברים דומה).
במאמר שיסוכם להלן הכותבים דיוויד אוואנס, מאיה מקמאל ופמלה ג'קילה בוחנים את ההתפתחות של השכלת נשים ואת פערי ההשכלה בין גברים לנשים, לאורך 50 שנה, ב־126 מדינות שונות ברחבי העולם. המחברים מסתמכים על נתונים בדבר הישגים חינוכיים של בנים ובנות במדינות אלו, בני 15 ומעלה, בין השנים 1960 עד 2010 (במרווחים של 5 שנים). הנתונים נשאבו מתוך מאגר הנתונים של ברו-לי (Barro–Lee) על הישגים לימודיים. מאגר זה מרכז נתונים על חינוך מגופים שונים - לשכות סטטיסטיקה לאומיות, אונסקו, יורוסטאט (לשכת הסטטיסטיקה האירופית) ומקורות אחרים.
במאמר הכותבים מציגים ניתוחי רגרסיה שנעשו כדי לזהות מגמות ולבחון את הקשרים בין משתנים שונים, כמו רמת החינוך של נשים, השתתפותן בשוק העבודה והשפעות כלכליות אחרות. זאת במטרה להבין את ההשפעות של משתנים שונים על פערי החינוך בין המגדרים ואת השפעתם של פערי החינוך הללו על תחומי חיים שונים של נשים ושל גברים במדינות הנבחנות.
כותבי המאמר מציינים כמה ממצאים מרכזיים בנוגע להשכלת נשים:
- באופן גורף, בכל המדינות שנמצאו נתונים לגביהן, נשים כיום (בעת כתיבת המאמר – 2020) משכילות יותר מאשר אי פעם. מגמת השיפור בהשכלת נשים נרשמה באופן עקבי בכל המדינות לאורך כל התקופה.
- למרות השיפור המרשים בהשכלתן של נשים, עדיין קיימים פערים מגדריים בין גברים ונשים בהשגת השכלה. באופן כללי, בכלל המדינות הצטמצמו פערים אלו. בשנת 1960 עמד הפער בין נשים וגברים על 0.8 שנות השכלה לרעת נשים, וכיום הוא 0.3 שנות השכלה. עם זאת, בעוד פער ההשכלה הצטמצם ב-94 מדינות הוא התרחב ב־32 מדינות אחרות.
- פערי ההשכלה הצטמצמו במיוחד באזורים מסוימים בעולם. באירופה ובמרכז אסיה כל המדינות צמצמו פערים, ובאזור מזרח אסיה, האוקיאנוס השקט והאיים הקריביים רוב גדול של המדינות הראו צמצום. עם זאת, באזורים אחרים כגון המזרח התיכון ואפריקה, צמצום הפערים היה קטן משמעותית או שלא התקיים כלל.
- במדינות שבהן רמת ההשכלה של גברים ונשים הייתה נמוכה מלכתחילה, התרחבו הפערים לפני שהם הצטמצמו. זאת משום שרמת ההשכלה של הבנים השתפרה באופן מהיר יותר מאשר זו של הבנות בשלב הראשון.
- הפערים ההשכלתיים מצטמצמים בשכבות הגיל הצעירות יותר. למעשה ב־36 מדינות - המדינות העשירות יותר ובעלות רמת החינוך הגבוהה ביותר – רמת ההשכלה של נשים גבוהה בממוצע מזו של גברים בשכבות הגיל הצעירות.
למרות התמונה האופטימית העולה מהנתונים בנוגע להשכלת נשים ולפערי ההשכלה על רקע מגדרי, הכותבים מציינים שהתמונה בנוגע לפערים המגדריים בשוק התעסוקה שונה. אף על פי שהפערים המגדריים בהשכלה מצטמצמים ברוב המדינות, אין הוכחות אמפיריות התומכות בהשערה שהפחתת הפער המגדרי בהשכלה מובילה באופן עקבי להפחתת הפערים המגדריים בהשתתפות בשוק העבודה. כלומר, ישנם מקרים שבהם נשים עשויות להיות משכילות יותר, אך אין זה בהכרח מתורגם לעלייה בהשתתפותן בשוק העבודה או לשוויון בתעסוקה.
מקורות
Evans, D. K., Akmal, M., & Jakiela, P. (2020). Gender gaps in education: The long view. IZA Journal of Development and Migration, 12(1).
מדד הערך המוסף של מורים ופערים מגדריים בהישגים החינוכיים
מורים בבתי ספר הם אלו הנמצאים במגע ישיר עם התלמידים, והם בעלי ההשפעה הרבה ביותר על איכות החינוך המוענק לתלמידים. מדד "הערך המוסף של מורים" (Teacher Value Added – TVA) הוא מדד סטטיסטי שפותח כדי למדוד את ההשפעה של כל מורה על ההישגים הלימודיים של התלמידים תוך התחשבות במאפיינים נוספים התומכים בלימודיהם (כגון מיצב חברתי כלכלי, ציונים קודמים או מאפיינים דמוגרפיים).
מחקרים קודמים הראו כי מורים בעלי מאפיינים שונים מצליחים לקדם באופן שונה תלמידים לעומת תלמידות. במאמר שיתוקצר להלן, אנדרס בריוס-פרננדס ומארק ריודאבץ-ברקון בחנו את הערך המוסף של מורים למתמטיקה ולשפה הספרדית בכיתה ח' בצ'ילה. הם שאלו האם למורים יש ערך מוסף שונה עבור תלמידים ותלמידות, ואילו מאפייני מורים נמצאים במתאם עם ערך מוסף גבוה יותר עבור תלמידות. השפעת המורים (הערך המוסף שלהם) נבחנה במחקר זה על שני משתנים: ציונים במבחנים בספרדית ובמתמטיקה ומדד הישגים לימודיים.
לצורך הניתוח, הסתמכו החוקרים על נתונים מנהלתיים שהתקבלו ממשרד החינוך בצ'ילה. הנתונים כללו מידע על תלמידים ועל מורים: נתונים דמוגרפיים של התלמידים ונתונים על הישגיהם במבחנים במתמטיקה ובשפה הספרדית וכן נתונים על הישגיהם האקדמיים, ובכלל זה סיום תיכון והשתתפות במבחני קבלה לאוניברסיטה, נתונים על מאפייני המורים (מגדר, גיל, מקצוע, מספר שעות הוראה ושנות ניסיון), נתונים על הכיתה (הרכב הכיתה, מספר תלמידים ורמתם הממוצעת) ונתונים על בית הספר (סוג בית הספר - ציבורי או פרטי, מיקומו הגאוגרפי והרקע הסוציו-כלכלי של הקהילה שהוא משרת).
ממצאי המחקר מעלים כמה תובנות משמעותיות בנוגע להשפעתם הדיפרנציאלית של מורים על תלמידות לעומת תלמידים. ראשית, השפעת המורים על תלמידות הייתה אכן שונה מהשפעתם על תלמידים, במיוחד בתחום המתמטיקה. הערך המוסף של מורים במתמטיקה עבור תלמידות היה גבוה מעט יותר בהקשרים של סיכוי להיבחן במבחן קבלה לאוניברסיטה, אך נמוך יותר בהקשרים של ציונים במבחנים עצמם. לעומת זאת, בתחום השפה הספרדית, תלמידות נהנו מ-TVA גבוה יותר של מוריהן בתחום ההישגים במבחנים, אם כי פער זה היה קטן משמעותית מהפער לטובת תלמידים בתחום המתמטיקה.
המאמר מצביע על כמה מאפייני מורים הקשורים לערך מוסף גבוה או נמוך יותר עבור תלמידים לעומת תלמידות בתחום המתמטיקה. למשל: במישור הדמוגרפי, בעוד רוב המאפיינים הדמוגרפיים של מורים לא השפיעו על הערך המוסף שלהם, נמצא מתאם ברור בין מגדר המורה לבין הערך המוסף שלו עבור תלמידות. במילים אחרות, מורות היו בעלות ערך מוסף גבוה יותר לתלמידות מאשר מורים, וכשמדובר במורות, הערך המוסף שלהן היה גבוה יותר עבור תלמידות מאשר עבור תלמידים. המגדר של המורים הוא המשתנה היחיד שהשפיע על הפער בערך המוסף.
מספר גורמים נמצאו במתאם עם ערך מוסף גבוה יותר של מורים הן עבור תלמידים הן עבור תלמידות. לדוגמה: מורים שהקדישו יותר תשומת לב לתלמידים בעלי ביצועים נמוכים, והיו להם יחסים טובים עם תלמידיהם, הראו ערך מוסף גבוה יותר עבור כלל התלמידים והתלמידות. כמו כן, מורים שהקפידו לפתור את השאלות שנשאלו במבחנים, ומורים שהשאירו זמן לשאלות במסגרת השיעורים היו בעלי ערך מוסף גבוה יותר עבור תלמידים ותלמידות כאחד.
ממצא מעניין נוסף בנוגע לפער בין תלמידים ותלמידות עלה מנתוני סקר שהועבר בקרב תלמידים ותלמידות לבחינת תפיסתם לגבי התנהלות המורים. התברר כי תלמידות נטו פחות באופן משמעותי לדווח על כך שיש להן קשר טוב עם מוריהן. כמו כן, הן נטו פחות לדווח על כך שהמורה שלהן שם לב לתלמידים עם ביצועים נמוכים; על כך שהמורה שלהן משבח תלמידים כאשר הם משתפרים ועל כך שהמורה מסביר שוב את החומר כאשר תלמידים מבקשים זאת.
מקורות
Barrios-Fernández, A., & Riudavets-Barcons, M. (2024). Teacher value-added and gender gaps in educational outcomes. Economics of Education Review, 100, 10254.
*הערך המוסף נבחן בתחום המתמטיקה כיוון שבתחום זה היה הבדל משמעותי יותר בין תלמידים ותלמידות.