העצמת נשים בתחומי ה-STEM

במאמר שיוצג בעמודים שלהלן מוצגת סקירה של מחקרים על אודות השפעתן של התערבויות המערבות דמויות מופת (role models) על העניין ועל הייצוג של תלמידות במקצועות לימוד אלה. בסקירה נכללו מחקרי התערבות חינוכית שבחנו את ההשפעה של חשיפה לדמויות מופת (נשים בתחומי STEM) על תלמידות שנחשפו להן, והיא מתמקדת באיסוף ובניתוח של נתונים ממחקרים שונים תוך כדי הערכת איכותם. המחקר מדגיש את החשיבות של דמויות מופת נשיות כדרך לאתגר את הקישור המסורתי בין STEM לגברים, ומבקש להבין כיצד סוגים שונים של התערבויות יכולים להעצים נשים בתחומים אלו.
קריטריוני ההכללה למחקרים בסקירה היו:

1. אוכלוסיית היעד: נכללו מחקרים שבחנו נשים או נערות בגילים שונים, לרוב מתלמידות תיכון ועד סטודנטיות באוניברסיטה.
2. סוג ההתערבות: נכללו מחקרים שתיארו התערבויות שונות, כמו סדנאות, מפגשים עם דמויות מופת או תוכניות חינוכיות.
3. מדדים: נכללו מחקרים שמדדו מדדים כמותיים או איכותניים להערכת ההשפעה של ההתערבות על עמדות, מוטיבציה או על ייצוג של נשים בתחומי ה-STEM.

בסופו של תהליך האיתור והסינון, נכללו בסקירה 57 מאמרים שפורסמו בין השנים 2021-1981. מאפייני המאמרים ומאפייניהן של תוכניות ההתערבות היו מגוונים מאוד: התוכניות פנו לנשים במגוון גילים - כמחציתן לתלמידות מתחת לגיל 18, והשאר (למעט תוכנית אחת) לתלמידות בהשכלה הגבוהה; דמויות המופת היו נשים העוסקות בתחומים הללו בשוק העבודה או באקדמיה; משך ההתערבויות נע בין פחות משעה למעל שישה חודשים. רוב ההתערבויות כללו קריאה על דמות המופת (46%) או צפייה בסרטון על אודותיה (26%). ברמת תכיפות נמוכה יותר היו התערבויות שכללו האזנה ושיחה עם דוברות מרכזיות ביום עיון או בכנס (Keynote speakers) (21%), השתתפות בסדנה (9%) ואינטראקציות אחרות עם דמות מופת.

במחקרים שנכללו בסקירה נבחן מגוון רחב של משתני תוצאה (משתנים תלויים): ביצועים אקדמיים, תחושת מסוגלות (self-efficacy), עניין בתחומי ה-STEM, שאיפה לקריירה בתחומי ה-STEM, הזדהות עם דמויות המופת, הבנה טובה יותר של הטיות מגדריות ושינוי סטריאוטיפים שליליים לגבי נשים בתחומי במקצועות אלו.

בשל המגוון הרחב של צורות ההתערבות ושל משתני התוצאה, הממצאים שעלו בסקירה לגבי האפקטיביות של תוכניות ההתערבות היו מעורבים: בעוד מחקרים רבים הראו תוצאות חיוביות, אחרים לא הראו השפעה כלל או אפילו מצאו השפעה שלילית.

בחינה מעמיקה יותר הראתה שמאפייני דמויות המופת וכן התפיסות והתחושות של המשתתפות לגביהן, היו המשתנים המשמעותיים ביותר בקביעה של מידת הצלחתה של ההתערבות. כך דמויות מופת שנתפסו כבעלות מסוגלות, ושהצלחתן נתפסה כתוצאה של מסוגלות זו, השפיעו יותר לטובה מאשר אלו שלא נתפסו כך. כמו כן, דמויות מופת שנתפסו כדומות למשתתפות תרמו להצלחת ההתערבויות. לבסוף, דמויות מופת שעוררו הערצה והזדהות (relatability) הצליחו יותר מאחרות בקידום מטרות ההתערבות. 

מקורות

De Gioannis, E., Pasin, G. L., & Squazzoni, F. (2023). Empowering women in STEM: a scoping review of interventions with role models. International Journal of Science Education, Part B, 13(3), 261-275.‏

במאמר שיתואר להלן המחברות מריאלה ברה וג'וליה מריה קבלטו דנות בבעיית הפער המגדרי בתחומי ה-STEM באיטליה. מחברות המאמר מציעות גישה מערכתית להתמודדות עם הפער המגדרי תוך הדגשת החשיבות של חינוך, מודעות חברתית ושינוי סטריאוטיפים. המאמר מסתמך על נתונים ועל ידע שנאספו במסגרת תוכנית התערבות מערכתית שערכו החוקרות.

במסגרת תוכנית זו וכחלק ממנה ערכו ברה וקבלטו מחקר במתודולוגיה משולבת (mixed methodology) כדי להבין טוב יותר כיצד ניתן להתגבר על הפערים המגדריים הללו. המחקר כלל סקר שנערך בקרב תלמידי ותלמידות תיכון וכן שיחות וראיונות עם נשים מובילות בתחומי ה-STEM באיטליה. הסקר והשיחות שימשו בסיס לסדנאות הכשרה שהועברו בכיתות הלימוד ולביקורי תלמידים ותלמידות בחברות העוסקות בתחום ה-STEM. מסקנות המחקר מסתמכות גם על הידע שנצבר במהלך הסדנאות והביקורים. 

הסקר, שהיה כלי המחקר הכמותני העיקרי, הועבר ל־572 תלמידים (304 תלמידות ו־268  תלמידים) ב־10 בתי ספר תיכוניים באזור פיימונטה שבאיטליה. התלמידים היו משכבות הגיל 18-16 (כיתות י'-י"ב). הסקר נערך באמצעות שאלונים שנשלחו לתלמידים באופן מקוון. השאלונים כללו שאלות בנושאי עמדות לגבי קריירה טכנולוגית, לגבי מקצועות ה-STEM; תפיסות מגדריות והשפעתן על בחירות חינוכיות; הכנה לעולם העבודה והקשר בין השכלה לתעסוקה; ולגבי ידע על מקצועות שונים בתחומי ה-STEM.

מסקנות הסקר הראו, ראשית, פערים משמעותיים בידע על מקצועות STEM בין תלמידים לתלמידות. לדוגמה, תלמידים היו מודעים יותר למקצועות טכנולוגיים כמו "מפתח אפליקציות" ו"מהנדס נתונים" מאשר תלמידות. הסקר גם חשף את קיומם המתמשך של סטריאוטיפים מגדריים חזקים, שלפיהם מקצועות טכנולוגיים מתאימים יותר לגברים. תלמידות רבות ציינו שהן חוות לחצים חברתיים המובילים אותן להרגיש שהן פחות מתאימות למקצועות אלה. הן התלמידים והן התלמידות ציינו שהם מרגישים מחסור בהכנה מספקת לעולם העבודה, במיוחד בתחומי ה־STEM. רובם הביעו צורך במידע נוסף על אפשרויות קריירה והכשרה.

בהתבסס על ממצאי הסקר, ערכו ברה וקבלטו התערבות דו-שלבית. בשלב הראשון עברו תלמידים ותלמידות הכשרה בכיתה במשך שש שעות בנושאים אלה: המעבר לכלכלה פוסט-תעשייתית, תמונת התעסוקה, שינויים ארגוניים בעידן התעשייה 4.0 והערכת הקשר בין פרופילים חינוכיים והכשרה לבין השתלבות בשוק העבודה. השעה האחרונה מתוך השש הוקדשה לפגישה עם "עדי STEM": בכל בית ספר שהשתתף במחקר הוזמנו שתי נשים, מקבוצות גיל שונות (אחת מתחת לגיל 40 ואחת מעל גיל 50), לשתף את חוויותיהן מתחום ה־STEM, כולל בחירות חינוכיות וניסיון מקצועי, וליצור אינטראקציה עם התלמידים.

השלב השני של תוכנית ההתערבות כלל ביקור בן ארבע שעות בחברה ששותפה בפרויקט בו נכחו כלל התלמידים. הסיור כלל: הצגת החברה, תיאור של תהליכי הייצור, הצגה של מבנה הארגון, סיור במפעל הייצור ופאנל עגול עם תלמידים ועם דמויות בולטות בתחום ה־STEM. לבסוף, השלב הרביעי והאחרון של הפרויקט היה יום עיון ציבורי, שבו נדונו חמישה נושאים הקשורים להשלכות החברתיות, הכלכליות והתרבותיות של טכנולוגיות חדשות והשפעתן המגדרית. הנושאים הוצגו על ידי בעלי תפקידים שונים מבתי הספר, שהביאו טיעונים בעד ונגד, ולאחר מכן התקיים דיון בין בתי הספר.

בעקבות המפגש והשיחות בכיתות, הביקור בחברות בתחום ה-STEM ויום העיון הציבורי, דיווחו התלמידים על עלייה במודעות לגבי הזדמנויות קריירה בתחום וכן על שיפור בהבנה של הדרישות והכישורים הנדרשים בשוק העבודה המודרני. התלמידים גם דיווחו כי המפגשים עם נשים מצליחות בתחום תרמו לשבירת סטריאוטיפים מגדריים והעניקו לתלמידים השראה להמשיך במסלולים חינוכיים ומקצועיים בתחום.

מקורות

 Cavaletto, G. M., & Berra, M. (2020). Overcoming the stem gender gap: From school to work. Italian Journal of Sociology of Education, 12(2), 1-21‏.‏‏‏