חינוך בגיל הרך – למידה מההיסטוריה וממנהיגות חינוכית – 5

כדי להבין את השינויים במדיניות החינוך בגיל הרך בעשורים האחרונים, בחנו כותבי המאמר את השינויים הללו בשתי מדיניות נורדיות: פינלנד ושוודיה. מדינות אלו נבחרו ראשית מכיוון שהן חולקות דמיון במבנים ובמטרות של מערכות החינוך לגיל הרך אצלן, מה שמקל את ההשוואה ביניהן, ושנית לשתיהן היסטוריה של רפורמות משמעותיות בחינוך בגיל הרך.

המתודולוגיה שנקטו כותבי המאמר היא ניתוח משווה של תוכן. בגישה מתודולוגית זו בוחנים שני מקרי מבחן או יותר באמצעים איכותניים: ניתוח מסמכים, תצפיות ועוד. לאחר מכן מנתחים את הממצאים, מוצאים תמות משותפות ומשווים את הממצאים משני מקרי המבחן על פי התמות הללו.

החוקרים התמקדו בשלוש תמות מרכזיות: הרעיונות המרכזיים המנחים את החינוך והטיפול בגיל הרך, המטרות המרכזיות של החינוך והטיפול בגיל הרך והמבנים הממשלתיים המיישמים ומקדמים רעיונות ומטרות אלה. המאמר סוקר את השינויים בשלוש התמות הללו בשתי המדינות לאורך שלוש תקופות.

תקופת הגיבוש וההכלה (1990-1960)

• רעיונות מרכזיים: בתקופה זו העקרונות המרכזיים שהיו מונחים בבסיס החינוך לגיל הרך היו שוויון הזדמנויות לכל הילדים והכללה, קרי החינוך בגיל הרך כזכות בסיסית לכל ילד. בפינלנד במיוחד הושם דגש על שיתוף פעולה בין הממשלה, הקהילות וההורים. 
• מטרות: בהתאם לרעיונות המקובלים באותה תקופה, מטרות החינוך בגיל הרך היו לפתח את הכישורים החברתיים והרגשיים של הילדים ולהכינם לבית הספר תוך שמירה על חוויות משחקיות. 
• מבנים: בשתי המדינות היו גני הילדים חלק ממערכת החינוך הציבורית ונהנו מפיקוח ממשלתי. תוכניות הלימודים עסקו בפיתוח אישי ובפיתוח כישורים חברתיים ועשו זאת דרך משחק.

תקופת הביזור, הגיוון והחידוד (2010-1990)

• רעיונות מרכזיים: בשתי המדינות, עקרונות של שוויון חברתי ואוניברסליות אפיינו את החינוך לגיל הרך באותה תקופה. בשוודיה, רעיונות פדגוגיים התפתחו עם דגש על חוויות משחק ולמידה. בפינלנד, הדגש היה על הילד במרכז תוך טיפוח האינטראקציה בין ילדים למבוגרים. 
• מטרות: בשוודיה כללו המטרות הבטחת שוויון בגישה לחינוך וללמידה תוך שמירה על ערכים של חירות ושיתוף פעולה. בפינלנד הן כללו הקניית כישורים חברתיים ופדגוגיים תוך שמירה על עקרונות של סולידריות ושוויון. שתי המדינות הציבו להן למטרה לטפח למידה מוקדמת אצל ילדים ולחזק את החינוך לגיל הרך כחלק מהמערכת החינוכית הכוללת.
• מבנים: החינוך לגיל הרך נותר חלק ממדיניות בריאות ורווחה עם דגש על שיתוף פעולה בין גופים שונים בפיתוח תוכניות פדגוגיות. בשנת 1998 הציגה שוודיה לראשונה תוכנית לימודים פורמלית שכללה 15 שעות בשבוע לכל הילדים בגיל הרך. 

תקופת הפנייה לחינוך (2010 והלאה)

• רעיונות: בתקופה זו ניכרת התמקדות בהיבטים של חינוך פורמלי עם דגש על תהליכי למידה והוראה. בשוודיה ההתמקדות במושגים "חינוך" ו"למידה" הפכה לדומיננטית. בפינלנד הרעיונות סביב חינוך לגיל הרך נותרו ממוקדים בשוויון ובאוניברסליות, אך עם נטייה הולכת וגוברת לכיוון החינוך הפורמלי.
• מטרות: בפינלנד נותרו המטרות ממוקדות בשוויון ובאוניברסליות עם דגש על תמיכה בלמידה המוקדמת של ילדים, אך עם הכרה בצורך לשפר את איכות ההוראה והלמידה. המטרות בשוודיה עודכנו והושם דגש על שיפור ועל הקנייה של כישורים קוגנטיביים תוך שמירה על גישה הוליסטית לחינוך.      
• מבנים: בפינלנד החלו שם לשים דגש על השיפור של איכות החינוך ועל הכשרה מקצועית לצוותי החינוך. בשוודיה חלו שינויים במבנה האחריות של צוותי החינוך - מורים מוסמכים קיבלו תפקיד מרכזי יותר. 

מקורות

Alexiadou, N., Hjelmér, C., Laiho, A., & Pihlaja, P. (2024). Early childhood education and care policy change: Comparing goals, governance and ideas in Nordic contexts. Compare: A Journal of Comparative and InternationalEducation, 54(2), 185-202.

החוקרות בחנו את תפקידם של מנהיגים פדגוגיים לגיל הרך. המאמר מתמקד בדרכים שבהן מנהיגים פדגוגיים יכולים לסייע בהנעת שינויים ורפורמות במטרה לשפר את איכות התוכניות החינוכיות ואת התוצאות עבור הילדים.

כדי לבחון את תפקיד המנהיגים הפדגוגיים לעומק, נקטו החוקרות גישת מחקר איכותנית. הן ערכו ראיונות עם מנהיגים פדגוגיים בגיל הרך וכן עם מורים ועם צוותי ניהול. כמו כן הן ביצעו תצפיות על פעולות המנהיגים הפדגוגיים בהקשרים שונים. כל זאת כדי להבין לא רק את הפעולות ואת המעשים של המנהיגים הפדגוגיים אלא גם את המשמעות שייחסו המנהיגים עצמם לאותן פעולות.  

כדי לספק תמונה רחבה על תפקידם של המנהיגים החינוכיים בהקשרים מגוונים, התבססו פברי ועמיתותיה על שלושה מקרי מבחן שונים: ראשית, בית ספר ציבורי הפועל בהתאם לתוכנית לימודים מוכתבת שאליו כל תלמיד יכול להירשם; שנית, בית ספר פרטי שהקבלה אליו סלקטיבית, ושנהנה מגמישות ניהולית רבה; ושלישית, מרכז חינוך לגיל הרך שבו נבחנים תהליכים פדגוגיים שונים והשפעתם על התפתחות הילדים.

המאמר מציע ממצאים חשובים לגבי תפקיד המנהיגות הפדגוגית בגיל הרך. ראשית, בכל אחד מהמקרים, המנהיגות הפדגוגית הייתה אחראית להניע תהליך של שינוי פדגוגי ומילאה תפקיד קריטי בהצלחתו או בכישלונו.

שנית, בכל המקרים, נצפתה חשיבות רבה לבניית אמון בין המנהיגים לצוותי ההוראה. כאשר מנהיגים פיתחו קשרים מקצועיים עם המורים על ידי שיחות פורמליות ובלתי־פורמליות, תרם הדבר להרגשת הערכה ולביטחון עצמי אצל המורים, מה שהוביל לשיחות עמוקות יותר על שיפורים פדגוגיים. רמה גבוהה זו של שיתוף הייתה קריטית להצלחת השינויים הפדגוגיים. מורים שהרגישו שהם חלק מהתהליך נטו להיות מעורבים ומחויבים יותר לשינויים הדרושים.

הטכניקה המרכזית שבאמצעותה הובילו המנהיגים שינוי מוצלח הייתה קידום למידה מקצועית שיתופית, שבה המורים יכולים היו לשתף פעולה, ללמוד זה מזה ולפתח את כישוריהם. למידה כזו כללה הזדמנויות להנחות מפגשים שיתופיים ולתמוך במורים בתהליך הלמידה שלהם. המנהיגים פעלו להעצים את המורים, לאפשר להם להוביל פרויקטים ולפתח את כישוריהם וכן להשתתף בקבלת ההחלטות במוסד.

בין הגורמים שנמצאו חיוניים להצלחת השינוי החינוכי (ולהצלחת המנהיגים החינוכיים בהצלחתו) הכותבות מונות: תמיכה של מנהלי בתי הספר, שיתוף פעולה והחלטות משותפות, הבנה של אתגרים צפויים והכנה לקראתם ויצירת תהליך הדרגתי של שינוי שבו המנהיגים מסייעים למורים להבין את התהליך ומנחים אותם לאורך הדרך. 

מקורות

Fabry, A., Barblett, L., & Knaus, M. (2022). The role of early childhood pedagogical leaders in schools: Leading change for ongoing improvement. Australasian Journal of Early Childhood, 47(4), 275-288.