חזרה לרשימה
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכמות המוצעת של קורסים מקוונים פתוחים רבי-משתתפים (Massive Open Online Courses – MOOCs). קורסים אלה סייעו להנגיש תכנים לימודיים לאוכלוסיית לומדים מגוונת תוך שימוש בטכנולוגיות לימוד מתקדמות. מנגד, שיעורי הנשירה הגבוהים בקורסים אלה והקושי של מורים להתאים את המסגרת המקוונת לצורכיהם האינדיווידואליים של תלמידיהם, עודדו את פיתוחן של אסטרטגיות הוראה ולמידה מקוונות תוך התמקדות בפדגוגיה הממוקדת בתלמיד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש לשני מאמרים בנושא למידה ממוקדת בתלמיד בקורסים מקוונים. המאמר הראשון מציג מחקר המבוסס על ניסיונם של מורים ביישום של פדגוגיה ממוקדת בתלמיד במסגרת קורסים מקוונים. המאמר השני מציע סקירת ספרות על הדרכים שבהן אפשר לפתח רכיב חשוב של פדגוגיה ממוקדת בתלמיד: מוכוונות עצמית בלמידה (self-regulated learning, SRL). כותבי המאמרים מבקשים להציג כלים שימושיים עבור מורים שרוצים להתאים את שיטות ההוראה הפרונטליות שלהם לסביבות מקוונות ולסייע בשיפור ההישגים של תלמידיהם.
המלצות מרכזיות ליישום
- לשמור על איזון בין התערבות ישירה בתהליך הלמידה ובין עידוד התלמידים ליטול אחריות וסמכות נרחבות יותר בתהליך למידתם.
- ליוווי הלמידה תוך שימוש במגוון אסטרטגיות: ויתור על שליטה וביזור סמכות, נוכחות פיסית של המורה במקביל ללמידה המקוונת, מתן קול מוגבר לדוגמאות שעלו מהתלמידים, הדגמה בוידאו או ישירות על ידי המורה.
- יישום של מגוון מתודות בפלטפורמה המקוונת: רמזים (בצורת הנחיות ושאלות מנחות), משוב (המקדם התבוננות עצמית של תלמידים בתהליך הלמידה) ומערכות תמיכה משולבות המציעות כלים מגוונים לתמיכה בלמידה במוכוונות עצמית.
חניכה כפיתוח מקצועי משמעותי: השפעת החניכה על זהותם ועל תפיסותיהם של מורים פעילים
המחקר העוסק בקורסים מקוונים נוטה להתמקד בחוויית התלמיד ולא בנקודת המבט של המורה. אולם חשוב להבין כיצד מורים מתמודדים עם האתגרים שפלטפורמות למידה מקוונות מציבות. לשם כך ראיינו החוקרים ארבעה צוותים של מורים שהחלו ליישם פדגוגיה ממוקדת בתלמיד בסביבה לימודית מקוונת. מהראיונות עם המורים הצליחו החוקרים לבודד שש פעולות ואסטרטגיות מרכזיות שסייעו להם ליישם הוראה ממוקדת בתלמיד בקורסים מקוונים:
- ויתור על שליטה (giving up control): המורים למדו לקבל את העובדה שרכיבים רבים של סביבת הלמידה המקוונת אינם נתונים לשליטתם ולניהולם. הוויתור על השליטה מצד המורים אפשר לתלמידים לקבל אחריות רבה יותר על תהליך הלמידה ולהיעשות פעילים יותר במסגרתו.
- ביזור סמכויות (distributing facilitation): ביזור סמכויות פעל לטובת מודל למידה פחות היררכי באופיו. על ידי ביזור סמכויות אתגרו המורים את מערך התפקידים המסורתי ההיררכי של מורה-תלמיד ואפשרו לתלמידים לבצע תפקידי הובלה או להיות מנטורים עבור תלמידים אחרים.
- נוכחות וממשיות (being-live): פיתוח תחושת השייכות לקהילה משמעותי מאוד בלמידה ממוקדת בתלמיד. השימוש באירועים ובמצבים סינכרוניים או סמי־סינכרוניים בלמידה המקוונת יוצר תחושה של נוכחות ומעורר בתלמידים מודעות לכך שהם משתתפים בקורס עם תלמידים ממשיים ולא עם אחרים וירטואליים.
- הגברה (amplifying): מתן דוגמאות והצגת רעיונות של תלמידים כפי שעלו בדיונים קבוצתיים. על אף שאסטרטגיה זו כרוכה במעורבות רבה יותר מצד המורה, היא עולה בקנה אחד עם השאיפה המאפיינת פדגוגיה ממוקדת בתלמיד - להימנע מהוראה היררכית הרואה במורה מקור סמכות וידע בלבדי. תוצרי הלמידה של תלמידים היו מקור השראה וידע לתלמידים אחרים ואפשרו להם להכיר זה את זה ולחוש נראים במרחב המקוון.
- מִדּוּל (modeling): בלמידה ממוקדת בתלמיד ישנה חשיבות ללמידה בהכוונה עצמית (self-directed learning). אולם בסביבת למידה מקוונת, יישום של למידה בהכוונה עצמית קשה יותר בשל מספרם הרב של תלמידים הלומדים ללא נוכחותם הפיזית של המורים. דרך חלופית אחת ללמידה בהכוונה עצמית בלמידה מקוונת היא מידול. המורים יצרו קטעי וידאו שבהם הדגימו לתלמידים דרכים להתמודד עם פעילויות למידה שונות. בצד החשיבות של הדוגמה האישית שסיפקו המורים בסרטונים שבהם הם נראו מבצעים פעילויות למידה שונות הנכללות בקורס המקוון, המורים שרואיינו הכירו בכך שחשוב להעניק לתלמידים הזדמנויות לבטא את הרעיונות ואת דרכי הפעולה המקוריים שלהם מבלי שאלו יוגבלו לדוגמאות של המורים.
- בהירות וישירות (being explicit): המורים הדגישו שלעיתים חשוב להיות ישירים ומפורשים יותר לגבי מה שהם תופסים כחשוב בתהליך הלמידה. בהוראה מקוונת במיוחד, מורים נדרשים לעיתים להתערבות ישירה יותר ולביטוי מפורש יותר של עקרונות הלמידה, תכליתה, מטרות הקורס ותכניו. כמו כן, על מורים להתייחס באופן ישיר לציפיותיהם מהמשתתפים בקורס המקוון.
אסטרטגיות אלו, הכותבים מסבירים, סייעו למורים לשלב בין השאיפות הפדגוגיות שלהם לבין האתגרים הנובעים מהוראה במסגרת מקוונת, ושמרו על איזון עדין במעורבותם בתהליכי הלמידה של תלמידיהם, כך שהתאפשרה מצד אחד מסגרת תמיכה פעילה בתלמידים המקדמת את הקשר עימם, ומנגד הימנעות ממעורבות יתר ועידוד התלמידים להוביל ולחקור את למידתם ואת תוצריה ולהתאימם לצורכיהם.
מקורות
Blum-Smith, S., Yurkofsky, M. M., & Brennan, K. (2021). Stepping back and stepping in: Facilitating learner-centered experiences in MOOCs. Computers & Education, 160, 104042.
תמיכה במוכוונות עצמית בלמידה בסביבה מקוונת
קורסים מקוונים פתוחים ורבי-משתתפים מאפשרים למידה בכל מקום וזמן כמעט ללא פיקוח של המורים. לכן חשוב לתמוך בפיתוחן של אסטרטגיות למוכוונות עצמית בלמידה (self-regulated learning, SRL) וביישומן במסגרת של למידה מקוונת. מאמר זה מציג סקירה של מחקרים על הדרכים השונות לפיתוח אסטרטגיות של למידה במוכוונות עצמית, שבה הלומדים מכוונים את למידתם מתוך כוונה להשיג את מטרות הלמידה בסביבות למידה מקוונות. אחת הבעיות המרכזיות הקיימות בלמידה מקוונת היא אחוזי הנשירה הגבוהים יחסית. כמו כן, הלמידה בקורסים מקוונים מעבירה את השליטה בתהליך הלמידה ממוסדות החינוך אל התלמיד, וזה לעיתים מתקשה להתמודד עם הדרכה מועטה. לכן, לדעת מחברי המאמר, חיזוק מיומנויות הלמידה במוכוונות עצמית יגדיל את סיכויי הצלחתו של התלמיד בקורסים כאלה.
מודל הלמידה במוכוונות עצמית של צימרמן מבוסס על השקפה חברתית-קוגניטיבית המדגישה את תפקידן החשוב של מוטיבציה ושל אסטרטגיות למידה בסביבות למידה אוטונומיות. לפי המודל, גישתו של הלומד לפתרון בעיות מושפעת גם מאירועים סביבתיים (כמו משוב מטעם המורה) ומאירועים התנהגותיים (כמו רמת הדיוק בפתרון בעיה קודמת). המודל מציג שלושה שלבי מוכוונות עצמית הפועלים באופן מעגלי: מחשבה ותכנון מקדימים (forethought), ביצוע (performance) והתבוננות עצמית (self-reflection). בשלב המחשבה והתכנון המקדימים, הלומדים מעורבים בתהליכי ניתוח המשימה (הצבת מטרות ותכנון אסטרטגי), המושפעים בין היתר מאמונותיהם לגבי המוטיבציה העצמית שלהם. לאחר מכן מתרחש שלב הביצוע, ובו הלומדים מעורבים בתהליכי שליטה עצמית (הנחיה עצמית, דמיון, תשומת לב ומיקוד ואסטרטגיות הקשורות למטלה) ובחינה עצמית. השלב השלישי הוא התבוננות עצמית, ובו הלומדים מתנסים בשיפוט עצמי (הערכה עצמית, מידת הסיפוק העצמי, תגובתו הרגשית של הלומד לפעולותיו והאם הוא מגיב לתוצאות פעולותיו בצורה אדפטיבית או דפנסיבית). שלבים אלו חוזרים על עצמם לכל אורך תהליך הלמידה.
כותבי המאמר מפרטים את סוגי הכלים שרצוי להעניק לתלמידים כדי לתמוך ביצירה של למידה מוכוונת עצמית בקורסים מקוונים:
- רמזים והנחיות (prompts): שימוש ברמזים בצורת שאלות מנחות שנועדו לתמוך בהבנת החומר סייע לתלמידים בתכנון ובארגון של תהליך הלמידה שלהם, בהצבת מטרות למידה מדויקות וספציפיות ובבדיקה עצמית של מידת בקיאותם בחומר.
- משוב: משוב הוא רכיב חשוב בפיתוח מוכוונות עצמית בלמידה משום שהוא מקדם התבוננות עצמית של התלמידים, מעלה את המוטיבציה שלהם ומסייע להם להבין את מידת הבקיאות וההתקדמות שלהם בחומר הנלמד.
- שימוש במערכות תמיכה משולבות: לצד רמזים ומשוב, מערכות אלו מכילות כלים נוספים שעשויים לסייע לתלמידים לבצע הכוונה עצמית טובה יותר בתהליך הלמידה שלהם.
כותבי המאמר מציינים את השפעתם של גורמים אנושיים על היכולת לפתח אסטרטגיות למידה במוכוונות עצמית יעילות ועל הצלחה אקדמית בקורסים מקוונים. גורמים אנושיים, כמו מידת ההישגיות והמוטיבציה של התלמיד, יכולותיו הקוגניטיביות וחוללותו העצמית - עשויים להתערב ביעילותן ובהשפעתן של אסטרטגיות ללמידה במוכוונות עצמית. לבסוף, הכותבים מציגים המלצות מתודולוגיות באשר לדרך הביצוע של מחקרים עתידיים בנושא מוכוונות עצמית בלמידה מקוונת. הם מדגישים את החשיבות של חקירת ההשפעה של גורמים אנושיים על התערבויות ועל אסטרטגיות שנועדו לפתח ולעודד למידה במוכוונות עצמית. לדעתם, הבנת התלות בין מאפיינים אנושיים שונים ובין היכולת לפתח התנהגות המזוהה עם למידה במוכוונות עצמית תאפשר להתאים את אסטרטגיות הלימוד לאופיו של הלומד.
מקורות
Wong, J., Baars, M., Davis, D., Van Der Zee, T., Jan Houben, G., & Paas, F. (2019). Supporting Self-regulated learning in online learning environments and MOOCs: A systematic review. International Journal of Human–Computer Interaction, 35(4-5), 356-373. DOI: 10.1080/10447318.2018.1543084.