האם וכיצד ניתן לטפח את הצורך להשקיע מאמץ קוגניטיבי בלמידה?

למעורבות אינטלקטואלית אופיינית, המוגדרת כמשיכה של האינדיבידואל למטלות הדורשות השקעה אינטלקטואלית או סלידה מהן, נמצא מתאם חיובי עם הצורך בקוגניציה. המתאם החיובי בין פתיחות לרעיונות לצורך בקוגניציה מוסבר בכך שנטייה של אדם לחשיבה קוגניטיבית  והנאתו מחשיבה קוגניטיבית מסדר גבוה תלויות במוכנותו לקלוט ולקבל רעיונות חדשים. סקרנות אפיסטמית מוגדרת כתשוקה לידע או לחוויה חדשים המניעה את האדם לחפש דרכים לרכוש ידע וליהנות מפתרון בעיות אינטלקטואליות. כותבי המאמר סבורים כי הצורך בקוגניציה ושלושת המושגים שהוצגו לעיל אומנם מנבאים את הנטייה של הפרט ליהנות מתהליך החשיבה עצמו, אך אינם מנבאים את המוטיבציה או את החתירה לתוצאה מסוימת כמו הישגים אקדמיים או תוצרי למידה. לכן, חשוב לבחון את תפקידו המסוים של הצורך בקוגניציה במסגרת תחומי הלמידה והחינוך.

תחום הלמידה הראשון שהכותבים מתייחסים אליו הוא קריאה. מחקרים הראו כי בניגוד לתלמידים עם רמות נמוכות של צורך בקוגניציה, תלמידים עם רמות גבוהות של צורך בקוגניציה מפעילים אסטרטגיות חשיבה מעמיקות יותר המובילות לשיפור בהבנת הנקרא. נוסף על כך, לעומת תלמידים בעלי צורך נמוך בקוגניציה, תלמידים בעלי צורך גבוה בקוגניציה חשבו וזכרו לאורך זמן רב יותר את המידע שקראו. משתמע מכך שהצורך בקוגניציה יכול לנבא את יכולת הבנת הנקרא של תלמידים.

תחום הלימודי השני שבו הצורך בקוגניציה מתבטא הוא עומק העיבוד של חומרי הלמידה. מחקרים הראו כי למידת עומק קשורה משמעותית לצורך גבוה בקוגניציה. תלמידים בעלי צורך גבוה בקוגניציה נוטים ללמידת עומק ומצליחים טוב יותר במבחנים פתוחים וסגורים.

לתחום השלישי שבו הכותבים דנים - ביצועים אקדמיים - יש קשר מוגבל בלבד לצורך של התלמידים בקוגניציה, וכן מחקרים הראו כי הצורך בקוגניציה קשור באופן שולי למדידות של אינטליגנציה כללית ושל יכולת הסקת מסקנות בקרב תלמידי כיתות ב'-ט'. בה בעת, מחקרים הראו כי לצורך בקוגניציה יש מתאם חיובי עם תוצאות מבחנים ועם ממוצע ציונים בתיכון ובאוניברסיטה. לבסוף, קוראים בעלי צורך גבוה בקוגניציה יפתחו עניין רב יותר בנושא שעליו קראו משום שהם נוטים להבין בצורה מעמיקה וטובה יותר את חומרי הקריאה שנחשפו להם. תלמידים בעלי צורך גבוה בקוגניציה נהנים יותר כשהם משתתפים באופן פעיל בעיבודו של המידע המוצג בפניהם. צורך בקוגניציה קשור גם לשינוי עמדות. אלו עם צורך גבוה בקוגניציה ישמרו על עמדתם לפרק זמן ממושך יותר לעומת אלו עם צורך נמוך בקוגניציה. משמעות הדבר היא שלצורך בקוגניציה השלכות חשובות על הבנת האופן שבו אמונות ועמדות של תלמידים עשויות להתקבע או להשתנות.

הממצאים המחקריים שכותבי המאמר מציגים מובילים אותם לדון בצורה מעשית יותר באפשרות לטפח את הצורך בקוגניציה בקרב תלמידים. על אף שהצורך בקוגניציה נחקר לרוב כתכונה יציבה, הכותבים מסבירים כי מדובר ברכיב אישיותי שניתן להשפיע עליו, במיוחד בגילי ההתבגרות. ממצאים מחקריים מעידים כי סביבה לימודית המציעה גירוי אינטלקטואלי עשויה לסייע בהגדלת הצורך בקוגניציה. מחקר מצא כי השונות במאפיינים קוגניטיביים הקשורים בצורך בקוגניציה גדולה יותר בקרב תלמידים בכיתות ה'-ו', מה שמרמז כי בגילים אלו ניתן להשפיע בצורה משמעותית על הצורך של תלמידים בקוגניציה באמצעות התערבות חיצונית.

כדי לעודד, לטפח ולאמן צורך בקוגניציה בכיתות הלימוד הכותבים מציעים כמה אסטרטגיות. אסטרטגיה אחת קשורה לחוללות עצמית לימודית, מושג המתייחס לאופן שבו התלמיד תופס את יכולתו להשלים בהצלחה משימה או מטרה לימודית. בדומה לבעלי צורך גבוה בקוגניציה, תלמידים בעלי רמה גבוהה של חוללות עצמית נוטים לעבוד קשה יותר ולאורך זמן רב יותר בהתמודדותם עם מטלה מורכבת. תלמידים בעלי חוללות עצמית נמוכה נוטים להיות פסיביים יותר או אפילו להימנע מביצוען של מטלות, מה שעשוי לחבל בהישגיהם הלימודיים. לכן, הגברת החוללות העצמית של התלמיד תעודד אותו להתנסות במטלות קוגניטיביות מאתגרות ובסופו של דבר תחזק את תחושת המסוגלות הלימודית שלו. ניתן לפתח את הצורך בקוגניציה גם על ידי תוכניות שנועדו להגדיל את תדירות הקריאה של תלמידים ואת איכותה. ליכולת קריאה ולתדירות הקריאה השלכות חשובות על פיתוחם של כישורים קוגניטיביים עתידיים. כישורי קריאה מפותחים מעניקים לתלמיד מיומנות גבוהה לזהות ולהבין מבנים תחביריים מורכבים, אוצר מילים נרחב ועלייה במיומנויות מילוליות כלליות. יישומן של תוכניות לימודיות המקדמות קריאה בכיתות הלימוד ומחוץ להן עשוי להוביל לא רק לפיתוח הצורך בקוגניציה אלא גם לפיתוח תכונות כמו המוכנות להשקיע מאמץ קוגניטיבי ולהתמודד עם אתגרים קוגניטיביים מורכבים. 

מקורות

Jebb, A. T., Saef, R., Parrigon, S., & Woo, S. E. (2016). The need for cognition: Key concepts, assessment, and role in educational outcomes. Psychosocial Skills and School Systems in the 21st Century: Theory, Research, and Practice, 115-132.

כדי להבין את הקשר בין הצורך בקוגניציה והישגים לימודיים, כותבי המאמר מתמקדים בבחינת השפעתו של הצורך בקוגניציה על כישורי למידה כמו היזכרות (recalling), הבנה (comprehension), פתרון בעיות, אַרְגּוּמֶנְטַצְיָה וביצועים לימודיים כלליים. המסקנה היא כי לבעלי צורך גבוה בקוגניציה יש יכולת היזכרות טובה יותר ומוטיבציה גבוהה יותר לחשוב ולהתעמק במידע המוצג להם. הצורך בקוגניציה מזוהה גם עם רמות גבוהות של הבנה, ובעיקר הבנת הנקרא. תלמידים בעלי צורך גבוה בקוגניציה מפגינים הישגים טובים יותר במבחני הבנת הנקרא לעומת תלמידים בעלי צורך נמוך בקוגניציה. מחקרים הראו כי צורך גבוה בקוגניציה קשור גם ליכולת להציג טיעונים מעמיקים ומורכבים יותר. בעלי צורך נמוך בקוגניציה נוטים להימנע מעיבוד מעמיק של הטיעונים המוצגים להם ומסיקים מסקנות התלויות ברמזים שוליים, כמו מידת האטרקטיביות של הטיעון או מספר הטיעונים המוצגים.

אומנם נמצא מתאם חיובי בין צורך בקוגניציה וביצועים לימודיים, אלא שצורך בקוגניציה הוא מושג מורכב המושפע מגורמים שונים. לכן, בחנו הכותבים את השפעתם המתווכת של 14 גורמים, ומתוכם רק ארבעה נמצאו בעלי השפעה סטטיסטית מובהקת: גיל התלמידים (ככל שהתלמידים בוגרים יותר הצורך שלהם בקוגניציה רב יותר), אזור גאוגרפי, חשיפה להתערבות חיצונית וכלי המדידה שבו נמדדו הישגי התלמידים. מרבית המחקרים הקיימים הראו שמתאם גבוה בין הצורך בקוגניציה להישגים לימודיים הוא פועל יוצא של שימוש במבחנים המאופיינים במהימנות מדידה גבוהה. לבסוף, הכותבים מדגישים כי ניתן להשפיע על הצורך בקוגניציה וחשוב לטפחו כבר בשלב החינוך היסודי, תקופה שבה האמונות והמוטיבציות הפנימיות של תלמידים מתעצבות.

מקורות

Liu, Q., & Nesbit, J. C. (2014). The relation between need for cognition and academic achievement: A meta-analysis. Review of Educational Research.