חזרה לרשימה
יושבנות היא הגדרה להימצאות במנח ישיבה (אך גם רכינה או שכיבה) בזמן ערות. אורח חיים יושבני (הכולל ישיבה ממושכת במהלך היום) מזוהה במחקר כגורם סיכון למגוון מחלות כגון השמנת יתר, ואף סוכרת וסוגים מסויימים של סרטן.
עם החזרה מחופשת הקיץ לבית הספר, הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שעוסקים ביושבנות והשלכותיה במהלך חופשה ממושכת ובמהלך שנת הלימודים. מן המחקרים עולה כי זמני חופשה ממושכת מועדים לדרדר את התלמידים לאורח חיים יושבני, בעוד השהות במסגרת בית ספרית (על אף שמרבית השיעורים בו מתקיימים בישיבה) יכולה לתרום לצמצומו של אורח חיים זה.
המאמר הראשון מאגם מידע מארצות מערביות ומוצא כי עצם קיומה של מסגרת מובנית דוגמת בית ספר, מביאה את הילדים לרמה קרובה למספקת של פעילות גופנית נמרצת ביום, ובה בעת מפחיתה את ההתנהגות היושבנית. המאמר השני מצא עלייה במדד מסת הגוף (BMI) של ילדים בני 12-5 במהלך החופשות מבית הספר.
המלצות מרכזיות ליישום
- עצם השהות של התלמידים במסגרת חינוכית מאפשרת להגביל את משך הזמן המוקצה לפעילות בישיבה.
- בתקופות בהן התלמידים אינם נמצאים במסגרת חינוכית (כגון חופשה ממושכת) – מומלץ לעודד באופן מודע מספר זמנים במהלך היום לטובת קימה מהכיסא ופעילות גופנית.
- מומלץ למנף את הפוטנציאל הטמון בבתי הספר כמסגרות המאפשרות שגרה, לטיפוח זמנים שיוקדשו לפעילות גופנית ויציאה ממנח ישיבה באופן מודע ומוכוון.
- לשים לב לכך שהשבועות האחרונים של חופשות ממושכות הן תקופה בה עלולים להתפתח הרגלים הנוגדים אורח חיים בריא.
פעילות גופנית וזמני ישיבה מובנים אצל בני נוער: סקירה שיטתית וניתוח־על
החוקרים פותחים באמירה שהתועלות שבפעילות גופנית מצד אחד ובהפחתת התנהגות יושבנית מצד שני תועדו היטב בספרות המקצועית. לדבריהם, בשנים האחרונות נצפתה ירידה משמעותית בפעילות גופנית הנובעת מעלייה בהתנהגות יושבנית בתחילת גיל ההתבגרות (גילאי 10-8). הגברת הפעילות הגופנית היא במוקד של מחקרים רבים, ובהם מקובל להתמקד בהגברת הפעילות הגופנית במסגרת של פעילות מובנית, דוגמת בית הספר, מחנות קיץ, חוגים ותוכניות ספורט ייעודיות. עם זאת, החוקרים זיהו שגוף המחקר בתחום לא התייחס לכמות הפעילות הגופנית מול זמן היושבנות בתוך השתתפות הילדים במסגרת הפעילות המובנית שהם ממילא משתתפים בה. כלומר, מחקר זה רוצה לענות על השאלה: כמה זמן מבלים ילדים בפעילות גופנית ובפעילות יושבנית בזמן שהם נמצאים בבית הספר או במסגרות מובנות אחרות דוגמת מחנות קיץ וחוגים?
כדי לענות על השאלה, סקרו החוקרים 187 מאמרים שפורסמו בכתבי עת בעלי ביקורת עמיתים. הם אגמו את כלל הממצאים לגבי פעילות של ילדים בני 18-3 במסגרות מובנות שונות - מעון יום, בית ספר, פעילויות אחר הצהריים שאינן מוקדשות לנושא ספורטיבי, תוכניות ספורט. 60 מהמחקרים עסקו במסגרת של מעון היום ו־91 עסקו במסגרת הבית ספרית. שאר המחקרים בסקירה עסקו במסגרות מסוגים שונים.
נתוני 187 המחקרים צורפו יחד ונותחו לפי גיל, מגדר וסוג מסגרת. המשתנים התלויים היו משך הפעילות הגופנית הקלה עד מאומצת בשעה ומשך היושבנות בשעה. רוב המחקרים שנכללו בסקירה נערכו בצפון אמריקה, באירופה ובאוסטרליה. כמחצית מהמחקרים נערכו בארה"ב. בסקירה נכלל מחקר אחד שעסק בדרום אמריקה וחמישה שנערכו באסיה.
ממצאי הניתוח המשולב העלו כי הבניית הפעילות הגופנית בתוך פעילות המסגרת, דוגמת בית הספר או המעון, סיפקה כמות משמעותית של פעילות גופנית במשך יום הלימודים, והייתה בממוצע כ־28 דקות ביום של פעילות גופנית נמרצת, כאשר ההמלצה הפדרלית של ארה"ב עבור בני נוער היא 30 דקות של פעילות גופנית נמרצת ביום. יש לשים לב כי הנתון מתייחס לממוצע וכי הייתה שונות בין בתי הספר ובין המעונות השונים שנסקרו.
החוקרים גם מצאו הבדל בין בנים ובנות בסגנון הפעילות הגופנית. בעוד בנים נטו לבלות זמן רב יותר בפעילות גופנית בבית ספר ובחוגי ספורט, בנות נטו להיות פעילות יותר במחנות הקיץ. עם זאת לא נמצא הבדל בין בנים ובנות במשך הזמן של ההתנהגות היושבנית במסגרת המובנית.
המסקנה המרכזית העולה מהמחקר היא שהסביבה המובנית, ובפרט בתי הספר, חשובים להגבלת היושבנות ולהגברת הפעילות הגופנית של בני נוער, וכי חשוב לממש את הפוטנציאל הגדול של מסגרות אלו בהגדלת זמן הפעילות הגופנית שלהם.
מקורות
Tassitano, R. M., Weaver, R. G., Tenório, M. C. M., Brazendale, K., & Beets, M. W. (2020). Physical activity and sedentary time of youth in structured settings: a systematic review and meta-analysis. International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity, 17(1), 1–18.
השפעתה של חופשת הקיץ על התנהגויות שמובילות להשמנת יתר אצל ילדים: ניסוי טבעי
החוקרים פותחים בהתייחסות לגוף ידע גדול שמצא עלייה במדד מסת הגוף BMI)) של ילדים בני 12-5 במהלך חופשת הקיץ בארצות הברית, בקנדה, ביפן ובאוסטרליה. הם הסבירו שהעלייה במשקל מיוחסת לירידה בפעילות הגופנית, לשינויים בזמן השינה ובמשך שלה (הולכים לישון וקמים מאוחר יותר), לעלייה בזמן המסך ולשינויים בדיאטה (אוכלים יותר ג'אנק פוד ופחות מזון בריא). כל אלו מקושרים בספרות המקצועית לעלייה ב־BMI. בארה"ב ילדים יוצאים לחופשת קיץ בת 12 שבועות. החוקרים ביקשו לברר אם בבתי ספר שמכונים "בתי ספר שפועלים לאורך השנה – year-round schools", שבהם החופשות קצרות ותכופות יותר, יש לחופשה השפעה קטנה יותר על ה־BMI של התלמידים בהתאם להשערת היום המובנה. השערת היום המובנה גורסת כי סדר יום מובנה בפיקוח של מבוגרים עוזר בצמצום התנהגויות ילדים שמעודדות השמנת יתר.
בבתי ספר שפועלים לאורך השנה, בית הספר פועל בדרך כלל במשך 9 שבועות רצופים, ואז יוצא להפסקה בת 3 שבועות, ולכן עדיין מקיים 180 ימי למידה במשך השנה כמו בתי הספר המסורתיים, שבהם רוב ימי החופש מרוכזים בחופשת הקיץ. בבתי ספר אלו חופשת הקיץ נמשכת 5 שבועות בלבד; זאת לעומת 11 שבועות רצופים בבתי הספר המסורתיים בארה"ב.
החוקרים שיערו כי ילדים שלומדים בבתי ספר מסורתיים יחוו שינויים גדולים יותר, ולכן לא־בריאים, במסת הגוף שלהם במהלך חופשת הקיץ. כמו כן הם שיערו כי ילדים שלומדים בבתי הספר לאורך השנה, יחוו גם הם שינוי גדול יותר במסת הגוף שלהם במהלך חופשת הקיץ שלהם המתוזמנת בתוך חופשת הקיץ המסורתית.
החוקרים בדקו את ה־BMI, משך זמן היושבנות, משך זמן המסך ואת זמן השינה של הילדים במספר נקודות זמן במהלך השנה בשני סוגי בתי הספר. נמצא כי כאשר תלמידי בית הספר המסורתי היו בחופשת הקיץ ואילו עמיתיהם המשיכו בלימודים, משך זמן היושבנות של תלמידי בתי הספר המסורתיים היה גבוה יותר בצורה מובהקת בכ־24 דקות בממוצע בהשוואה לתלמידים בבתי הספר לאורך השנה. זמן המסך שלהם היה גבוה יותר בתקופה זאת בכ־34 דקות, והם ישנו כרבע שעה יותר מאשר תלמידי בתי הספר לאורך השנה. הם גם דיווחו על איכות שינה טובה פחות, ומשך זמן הפעילות הנמרצת שלהם ירד בכ־23 דקות.
בבדיקת ההשפעות של חופשת הקיץ על תלמידי בתי הספר לאורך השנה מצאו החוקרים כי בשבוע האחרון של חופשת הקיץ שלהם בת 5 השבועות, חוו תלמידים אלו עלייה של 54 דקות במשך זמן היושבנות היומי שלהם, עלייה של 46 דקות בזמן המסך שלהם, וכן ירידה של 42 דקות בפעילות הגופנית הנמרצת שלהם וירידה של כ־55 דקות בפעילות הגופנית הקלה שלהם. הם גם ישנו בתקופה זו כ־15 דקות יותר. כל זאת בהשוואה לעמיתיהם בבתי הספר המסורתיים, שבאותה עת נמצאו בשבוע ה־11 לחופשתם.
באופן שאינו מתיישב בצורה ברורה עם הפער לרעת תלמידי בתי הספר לאורך השנה בהתנהגויות המעודדות השמנת יתר בחופשת בקיץ, דווקא ה־BMI של תלמידי בתי הספר המסורתיים עלה בכ־3% בעוד ה־BMI של תלמידי בתי הספר לאורך השנה עלה בפחות מחצי אחוז. לדעת החוקרים אורך החופשה עצמו הוא זה שעשוי להסביר את העלייה המוגברת של מדד ההשמנה אצל תלמידי בתי הספר המסורתיים, אך משאירים שאלה זו למחקר המשך.
מקורות
Weaver, R. G., Armstrong, B., Hunt, E., Beets, M. W., Brazendale, K., Dugger, R., Turner-McGrievy, G., Pate, R. R., Maydeu-Olivares, A., Saelens, B., & Youngstedt, S. D. (2020). The impact of summer vacation on children’s obesogenic behaviors and body mass index: a natural experiment. International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity, 17(1), 1–14.