מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
לשכת המדען הראשי

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

מרכיבי מנהיגות סתגלנית למשבר: ממצאים מאוסטרליה, פיג'י וניו זילנד (7)

share
שתפו עמוד:
מרכיבי מנהיגות סתגלנית למשבר: ממצאים מאוסטרליה, פיג'י וניו זילנד (7)
פורסם בתאריך: 18.06.2024
נושא: מצב חירום, קורונה, מנהלות ומנהלים
השתתפו בכתיבת הסקירה: אביבית ארווץ, אנה קובובסקי, אסף שטיין

הסקירה היומית מציגה מאמר הבוחן את מאפייניה של מנהיגות חינוכית סתגלנית בקרב מנהלי בתי ספר משלוש מדינות שפעלו יחד באסטרטגיה משותפת במהלך מגפת הקורונה. מניתוח זה עולים ארבעה מאפייני שינוי וסתגלנות במנהיגות החינוכית בזמן המשבר, ושבעה עקרונות תגובה משותפים למנהלי בתי ספר בשלוש המדינות במהלך השנים 2021-2020. ארבעת מאפייני המנהיגות הם: 1. מחויבות לערכים; 2. מנהיגות חינוכית שיתופית; 3. הרחבת המעורבות בהובלה; 4. טיפוח מתמשך של המנהיגות החינוכית.

המחקר מספק עדות אמפירית לכך שההקשר המקומי משפיע רבות על דרכי הניהול בזמן משבר: מאפיינים של בית הספר, מאפייני הקהילה, המצב הפוליטי והכלכלי – השפיעו על התגובה של כל בית ספר.

המלצות מרכזיות ליישום

  • חשוב להביא בחשבון את מאפייני ההקשר המקומי מבחינה חברתית, תרבותית, כלכלית ופוליטית בעת ההיערכות למשבר.
  • להציע למנהלים ולצוותים החינוכיים פיתוח מקצועי בתחום ניהול משברים, כדי שיוכלו להתמודד עמם בצורה יעילה, גמישה ויצירתית.
  • לחזק את שיתוף הפעולה בין בתי ספר לקהילות מקומיות באמצעות תקשורת רציפה והיערכות משותפת למצבי חירום עתידיים.

תגובתם האדפטיבית וממוקדת העתיד של מנהלי בתי ספר במשבר: עדויות מאוסטרליה, פיג'י וניו זילנד

Responsive, adaptive, and future-centered leadership in response to crisis: findings from Australia, Fiji, and New Zealand

המאמר בוחן תגובות של מנהלי בתי ספר למשבר הקורונה בשנים 2021-2020 באוסטרליה, בפיג'י ובניו זילנד, כפי שעלו בכמה מחקרים בנושא. החוקרים מחלצים המלצות לתגובה אפקטיבית למשברים עתידיים, הממויינים לארבעה מאפיינים של מנהיגות חינוכית אפקטיבית: 1. מחויבות לערכים – הנהגה שמחויבת לערכים ושהציבור רוחש לה אמון. לדעתם, במוסדות חינוך עם מנהיגות כזו תימצא מוכנות גבוהה יותר לשעת משבר ורגישות לצורכי הקהילה בעת הובלת שינויים ושיפורים; 2. מנהיגות חינוכית שיתופית – ההנחה היא שמצב עבודה קבוצתי, שיתופי ומבוזר יהפוך נפוץ יותר, בעיקר עם אימוץ של טכנולוגיות למידה חדשות ושל דרכי עבודה חדשות; 3. הרחבת המעורבות בהובלה – תידרש מעורבות רבה יותר של קבוצות שונות בהנהגה, ובכלל זה מנהלי ביניים, מורים, תלמידים והורים. עם זאת, תפקידים בכירים כמו מנהל בית ספר יישארו קריטיים לצליחת המשבר; 4. טיפוח מתמשך של המנהיגות החינוכית – ובתוך כך היערכות מהירה להשתלמות מקצועית כדי לענות על צרכים ועל ביקושים חדשים.

החוקרים ערכו מטא־אנליזה של חמישה מחקרים רחבי היקף שנערכו בזמן המגפה באוסטרליה, בפיג'י ובניו זילנד, מדינות קרובות גאוגרפית ובעלות מאפיינים דומים. על אף שהשלוש אימצו גישה משותפת למגפת הקורונה ב־2021-2020 (תחילה חיסול הנגיף ובהמשך מניעת כניסתו למדינה), הן הציגו הבדלים ביישום הגישה שהושפעו מההקשר הגאוגרפי והפוליטי בכל אחת. בפיג'י ובניו זילנד לדוגמה, תרם הבידוד הגאוגרפי ליישום יעיל יותר של מדיניות חיסול הנגיף, בעוד באוסטרליה המבנה הפוליטי יצר גישות שונות ליישום: מדינת ויקטוריה למשל חוותה סגרים ארוכים (מלבורן הוגדרה העיר עם הכי הרבה ימי סגר בעולם), ולעומתה מערב אוסטרליה נקטה גישה זהירה אך פחות מגבילה. כלומר, בין המדינות באוסטרליה נצפתה שונות ניכרת ברמת ההגבלות שהוטלו על האוכלוסייה. המקרה של שלוש המדינות מדגיש את האתגרים ואת ההזדמנויות הכרוכים בניהול משבר בין־לאומי. שיתוף פעולה בין מדינות הוא חיוני, אך גמישות וחדשנות נדרשות אף הן כדי להתאים את האסטרטגיה למאפיינים הייחודיים של כל מדינה.

לצד ארבעת המאפיינים של מנהיגות חינוכית אפקטיבית החוקרים זיהו שבעה עקרונות שעלו משילוב נתוני המחקרים: 1. תפקיד המנהלים בתמיכה בשלומות של הקהילה; 2. התאמת תפקידים ואחריות; 3. מינוף יחסים עם בעלי עניין; 4. תקשורת ברורה, שקופה ואמינה; 5. שינוי בגישות של קבלת ההחלטות; 6. חשיבות ההקשר החברתי, תרבותי, כלכלי להתמודדות עם המשבר; 7. היערכות לעתיד.

מבחינת ההיערכות לעתיד, הממצא המשותף שמצאו החוקרים הוא שלמרות הקשיים, מנהלי בתי הספר היו אופטימיים לגבי ההישגים של קהילות בתי הספר; הם התרשמו מהלמידה מרחוק והצהירו על כוונתם לשמר את הכלים הדיגיטליים שפותחו. לצד זאת, עלה בניתוח הממצאים צורך בהכשרה מקצועית לצוותי ההוראה וההנהלה, במיוחד בתחום של הוראה מקוונת, למידה מרחוק וניהול משברים.

המחקר מספק עדות אמפירית לכך שההקשר המקומי משפיע רבות על דרכי הניהול של משבר: מאפיינים של בית הספר, מאפייני הקהילה, המצב הפוליטי והכלכלי – השפיעו על התגובה של כל בית ספר. לדוגמה, צוות בית ספר שתלמידיו מרקע סוציו־אקונומי נמוך דרש תגובות שונות מצוות בית ספר שתלמידיו היו ממעמד כלכלי גבוה יותר. החוקרים מסכמים  שתכונות אישיות של מנהיגות, כגון מטרה מוסרית, אמפתיה, חוסן, רוגע, חשיבה אסטרטגית וחדשנות חשובות מאוד להתמודדות מוצלחת בתקופת משבר.

מקורות

[1] Striepe, M., Thompson, P., Robertson, S., Devi, M., Gurr, D., Longmuir, F., Taylor, A., & Cunningham, C. (2023). Responsive, adaptive, and future-centered leadership in response to crisis: findings from Australia, Fiji, and New Zealand. School Leadership & Management, 43(2)

הסקירה מוקדשת למאמר מורחב אחד.