חזרה לרשימה
הסקירה היומית מוקדשת למחקר שערך סקירת ספרות קיימת במטרה לאתר את מאפייני המנהיגות החינוכית המתעלה בזמני משבר (המתחילים בזמן מפתיע, וכוללים צורך לנהל תחת אי-וודאות רבה). החוקרים מצאו שלמרות סוגי המשבר השונים שנכללו בסקירה (שרפות, רעידות אדמה, מוות, אובדנות, טורנדו), למנהיגות החינוכית בשעת המשבר היו מאפיינים דומים.
החוקרים זיהו שישה מאפיינים מרכזיים: מתן טיפול רגשי וחברתי בזמן המשבר, כניסה לתפקיד ולאחריות חדשים, יצירת שיתוף פעולה בין בעלי עניין שונים בתוך קהילת בית הספר ומחוץ לה, יצירת תקשורת רב־ממדית בין בעלי העניין השונים, קבלת החלטות מורכבת והתנהלות בתוך הקהילה, בתוך הארגון ומתוך ניסיון החיים האישי של המנהיגה או המנהיג שקמו בעת המשבר. בנוסף, החוקרים זיהו שלמעשה כל בעל תפקיד בקהילה, ובכלל זה המנהלים, המורים, ההורים, התלמידים, צוותי חירום שהוקמו מראש כחלק מהיערכות למשבר או הצוות המנהלי של בית הספר, עשויים להתגלות כמנהיגים מובילים, המספקים מענה, וודאות בסביבה כאוטית, תחושת בטחון התורמת לעשייה חינוכית בשעת חירום ואף מצילה חיים. חלק ב' של הסקירה מסכם המלצות ליישום מתוך ממצאי המחקר.
המלצות מרכזיות ליישום
- לאפשר למנהיגות חינוכית בזמן משבר לקבל גיבוי ותמיכה מערכתיים בכל שלבי האסון (היערכות, התמודדות והחלמה מהמשבר), בקרב כל בעלי התפקידים המעורבים.
- נדרשת תמיכה מערכתית והצבת הבריאות הפיזית והנפשית של הילדים, של הסגל ושל קהילת בית ספר במהלך המשבר ואחריו בראש סדר העדיפויות.
- מומלץ להכין בעלי תפקידים לכך שבמצב חירום ידרשו "להגדיל ראש" ולפעול בגמישות ויצירתיות.
להבין מערכות חינוך בזמן משבר: סקירת ספרות - חלק א'
Understanding educational leadership during times of crises: a scoping review
מחקר זה בחן אילו אמות מידה ניתן לחלץ מהספרות המקצועית לגבי האופן שבו מנהיגים חינוכיים יכולים וצריכים לנהוג בזמן משבר לא־צפוי שמאפייניו ידועים או בלתי־ידועים.
החוקרים מצאו שלמרות סוגי המשבר השונים שנכללו בסקירה (שרפות, רעידות אדמה, מוות, אובדנות, טורנדו), למנהיגות החינוכית בשעת המשבר היו מאפיינים דומים. למשל, בעת משבר מנהיגים חינוכיים יצרו רמה יוצאת דופן של תמיכה רגשית-חברתית. יתר על כן, הממצאים מראים שבתקופות המשברים שנבדקו קיבלו מנהלי בתי הספר, או נאלצו ליטול על עצמם תפקידים שלעיתים הם לא היו מוכנים לקראתם, ולכן הם הסתמכו על צוות בית הספר ועל חברי קהילה אחרים שמילאו את הפער המנהיגותי, וזאת כדי להתמודד עם הדחיפות ועם הדרישות החריפות של המשבר. החוקרים גם ציינו את חשיבותה של תקשורת איכותית בין כל חברי הקהילה של בית הספר ואת החשיבות של קבלת החלטות מהירה.
למרות הקווים המשותפים למנהיגות ולמנהיגים במשברים השונים, החוקרים גם הבחינו בין מאפיינים שונים במקרים השונים, למשל הדרכים שבהן סופק המענה הרגשי-חברתי וסוגי התפקידים שהיו לחברי הקהילה שהתגלו כמנהיגים חינוכיים בשעת המשבר. החוקרים זיהו שלמעשה כל בעל תפקיד בקהילה, ובכלל זה המנהלים, המורים, ההורים, התלמידים, צוותי חירום שהוקמו מראש כחלק מהיערכות למשבר ואפילו הצוות המנהלי של בית הספר, עשויים להתגלות כמנהיגים חינוכיים בשעת חירום. לכן הם הדגישו שלכל משבר ייחודיות משלו, וכי נדרשת גישה ארגונית גמישה לפעולה בדרכים המותאמות לנסיבות המיוחדות של המשבר. הם הסבירו כי הובלה בבתי ספר בתקופות משבר מחייבת תגובתיות מהירה, אינסטינקטיבית וערכית כדי להצליח לנהל את המשבר על הצרכים הקהילתיים הנובעים ממנו וכדי להתאושש מהמיידיות, הדחיפות והמורכבות שלו. לדעתם חשוב לשים לב לכך שהתגובתיות של מנהיגים חינוכיים בשעת משבר שונה מאוד מהאופן שבו היו מגיבים לעניינים יום־יומיים. החוקרים ציינו כי בראש ובראשונה ממצאיהם מדגישים את חשיבותו של הטיפול הרגשי והחברתי בזמן המשבר, במיוחד לתלמידים ולמורים, אך גם לקהילת בית הספר כולה. הם מציינים כי במהלך המשבר מתחולל שינוי בתפקיד ובהיקף של האחריות של המנהיגים החינוכיים, גם אם הם תלמידים או מורים או הורים. הם אף הדגישו כי נדרש שיתוף פעולה בין בעלי העניין בקהילת בית הספר, ומכאן שגם ניהול וקיום של תקשורת רב־ממדית במקום, בזמן ובצורה הנכונה בין בעלי העניין השונים בבית הספר, הם חלק מהותי מההובלה החינוכית בשעת המשבר. לבסוף, זיהו החוקרים שלושה סוגים של השפעות שמשנות את צורת ההנהגה במצבים אלו: השפעתה של קהילת בית הספר, השפעת ההקשר הפנימי של בית הספר (ההתנהגות הארגונית הקיימת בבית ספר קודם למשבר) והאישיות וניסיון החיים הפרטי של המנהיגה או המנהיג שנטלו על עצמם את ההובלה בזמן המשבר.
מקורות
Striepe, M., & Cunningham, C. (2022). Understanding educational leadership during times of crises: a scoping review. Journal of Educational Administration, 60(2), 133–147. https://doi.org/10.1108/JEA-03-2021-0057
להבין מערכות חינוך בזמן משבר: סקירת ספרות - חלק ב'
Understanding educational leadership during times of crises: a scoping review
המלצות ליישום
- לפי המחקר, מנהיגות חינוכית מתפתחת בהתאם להקשר הספציפי של המשבר, ויכולה להופיע בצורה בלתי־צפויה אצל אדם שאין לו תפקיד רשמי של הובלה בארגון. לכן רצוי, כחלק מההיערכות למשבר, לבנות תהליך איתור מראש של חברי קהילה שמרכזים פעילות בצורה איכותית ולתת להם גיבוי מערכתי איכותי בצורת משאבים ותמיכה רגשית.
- לפי המחקר, להתמודדות של מנהיגים חינוכיים עם משבר יש תפקיד מרכזי בחוללות של מענה רגשי וחברתי בראש ובראשונה לתלמידים ולמורים של בית הספר. על אף שלא ידוע מי יהיו המנהיגים שיקומו בזמן המשבר הצפוי או הלא־צפוי הבא, ניתן ורצוי ליצור מערך של צרכים רגשיים וחברתיים לשעת משבר, שיהיה זמין לאותם מנהיגים בזמן שיצטרכו לתעדף ולהקצות את משאבי הטיפול לקהילת בית הספר.
- החוקרים זיהו את חשיבותה של תקשורת רב־ממדית בין בעלי התפקידים השונים בתוך קהילת בית הספר ומחוץ לה, כך שבשעת המשבר יגיע המידע הנכון בזמן הנכון לאנשים הנכונים. לכן רצוי מאוד להגדיר מראש מי יהיה אחראי להפצת המידע המתאים לתלמידים, למורים, להורים, לצוות המנהלי ולצוות הניהול בזמן חירום. אפשר ליצור צוות ייעודי לתקשורת בשעת חירום ובתוכו להגדיר תחומי אחריות וסמכות הנוגעים לקבלת מידע ולהנגשתו עבור כל סוג של בעל עניין (תלמידים, משפחות, מורים, רשות מקומית, משרד החינוך וכו').
- החוקרים זיהו כי למי שממלא את תפקיד המנהיג החינוכי בעת המשבר יש ניסיון חיים מתאים בצורה ייחודית למאפייני המשבר הספציפיים. לכן חשוב גם ליצור נוהל של תמיכה והכרה בניסיון חיים זה וגם לנהל בשגרה הקשבה לנסיבות החיים של חברי קהילה שונים ולהחזיק רישום של הכישרונות הייחודיים ושל הניסיון הייחודי של חברי הקהילה שיוכול לשמש הן בחירום והן בשגרה.
מקורות
Striepe, M., & Cunningham, C. (2022). Understanding educational leadership during times of crises: a scoping review. Journal of Educational Administration, 60(2), 133–147. https://doi.org/10.1108/JEA-03-2021-0057