זיכרון בבית הספר: אתגרי הוראת אסון התאומים בארצות הברית (3)

המחקר המוצג במאמר מבוסס על חוויותיהם של מורים למדעי החברה בתיכון שלימדו על המתרחש ב־11 בספטמבר 2001 בעזרת מהדורות חדשות בשידור חי. ממצאי המחקר מעידים כי להוראה בזמן אמת על אירועי 11 בספטמבר הייתה השפעה חיובית על מידת הביטחון של מורים ביכולתם ללמד סוגיות הקשורות לאירועי טרור. רוב המורים שהשתתפו במחקר העידו כי למרות העדר הכנה מוקדמת להוראת סוגיות הקשורות לטרור או לאיום מיידי על הביטחון הלאומי, העובדה שנאלצו ללמד בזמן התרחשותה של מתקפת הטרור תרמה לתחושת מסוגלות גבוהה יותר ללמד בהמשך על טרור ועל סוגיות הקשורות אליו.

לאור העובדה שדיווחים חדשותיים בזמן אמת היו מקור ידע עיקרי שהשתמשו בו המורים בכיתות הלימוד, כותבי המאמר מדגישים כי השימוש באמצעי תקשורות תובע ממורים ומתלמידים לפתח אוריינות מדיה (media literacy) – יכולת להבין ולצרוך באופן ביקורתי את התכנים המופצים במדיה. הכותבים מציינים כי בהתחשב בתוכן הקשה לצפייה שנחשפו אליו תלמידים ב־11 ספטמבר, חשוב להקפיד על מסגרות הכשרה מיוחדות שיסייעו למורים לבחור בקפידה את חומרי המדיה ולמתן את תגובותיהם הרגשיות של התלמידים בעקבות חשיפה לחומרים אלו.

לגבי העיסוק בסוגיות אתיות הקשורות לטרור, חשו רוב המורים בחסרונן של אסטרטגיות להתאמת הנושא לגיל התלמידים. לכן ממצאי המחקר מצביעים על הצורך לפתח כישורים פדגוגיים שיסייעו למורים בנושא זה. המורים גם דיווחו כי הם אינם חשים בטוחים ביכולתם להתמודד עם הצרכים הרגשיים של התלמידים העולים במצבי אסון, כגון צער, יגון, ביטויי כעס, קהות רגשית והתנהגות בעייתית כללית. כותבי המאמר מדגישים לכן את חשיבותן של מסגרות הכשרה ופיתוח מקצועי עבור מורים הממוקדות בהוראת נושאים וסוגיות הקשורים לטרור ולצרכים הרגשיים של תלמידים בזמן משבר.

מקורות

Ray, B. B., & Pemberton, C. L. A. (2010). Engaging 9/11 as a learning event: Teachers’ perspectives examined. Social Studies Research and Practice, 5(1), 58-74.

המורים שהשתתפו במחקר זכרו את תגובות המורים שלהם בכיתות הלימוד, את התחושות האישיות שלהם ושל חברי קבוצת השווים וכיצד הגיבו הוריהם והקהילה. רבים מהם הדגישו כי פרט לאותו יום, מעולם לא דיברו עימם על האירועים בבית הספר כחלק מתוכנית הלימודים הרשמית. אחרים אמרו כי מרבית המורים לא עסקו באופן ישיר במתרחש, וכי אלו שכן עשו זאת סיפקו הסברים מעורפלים. מעטים סיפרו על מורים שהגיבו להתרחשויות בצורה ישירה, גם אם לא תמיד מדויקת. בסופו של דבר, הזיכרון של רוב המשתתפים מבית ספרם היה כרוך באי-ודאות ובפחד. כשנתבקשו משתתפי המחקר לנסות ולהסביר את שתיקת המורים לגבי האירועים, הם סברו כי ייתכן שהנהלת בתי הספר ביקשה מהמורים שלא לדבר על האירועים בשל הרגישות של הנושא והשלכותיו. בהיעדר דיון מספק, את עיקר המידע קיבלו משתתפי המחקר מהוריהם או מהחדשות שבהן צפו הוריהם וכן מטקסי זיכרון ממלכתיים ואנדרטאות הנצחה שונות.

המורים שהשתתפו במחקר דיווחו כי דווקא הבלבול ואי-הוודאות שיצרה שתיקת המורים עוררו בהם תחושת אחריות ומחויבות ללמד על האירועים בכיתות הלימוד העתידיות שלהם. על אף תחושת האחריות ללמד על אירועי 11 בספטמבר ועל אף שהיו עדים לאירועים ההיסטוריים בעת התרחשותם, חשו המורים כי הם אינם כשירים מספיק כדי ללמד אותם. חלקם ייחסו את חוסר הביטחון שלהם להיעדרה של מסגרת לימודית מגובשת ולחסרונם של מודלים שיסייעו להם ללמד תוכן מורכב בצורה המותאמת לילדים צעירים. ממצא מרכזי אחר הוא שרבים מהמשתתפים סברו שכמורים למדעי החברה תפקידם למסור את העובדות ההיסטוריות מבלי להתחשב במורכבותן. ממצאים אלה מעידים, לדעת הכותבים, שחשוב שמורים יראו את עצמם לא רק כמומחים המוסרים מידע עובדתי, אלא כמי שמציעים לתלמידיהם גישות פרשניות שונות לאירועים היסטוריים ובוחנים איתם את זיקתם של אירועים אלה לסוגיות חברתיות.

כיצד אפשר "לשבור את השתיקה" ולאפשר למורים לחקור אסטרטגיות יעילות להוראת 11 בספטמבר בבתי ספר יסודיים? המשתתפים במחקר השיבו כי במקום הוראה ממוקדת במורה, רצוי כי הלמידה על האירועים תהיה מאמץ של הכיתה כולה, ושתתחיל בשאיפה להבין מה התלמידים כבר יודעים על האירועים. לאחר הערכה של הידע הקיים אצל התלמידים, הציעו המשתתפים שישמעו את דעתם של תלמידים על שאלות כמו:

• מדוע קרו אירועים אלה?
• כיצד הם השפיעו על אנשים החיים באמריקה ובמזרח התיכון?
• כיצד השפיעה המתקפה על האזרחים הערבים החיים באמריקה?

משתתפים אחרים התייחסו לאפשרות להשתמש בספרי ילדים כמשאב חשוב להוראת אירועי 11 בספטמבר. השימוש בספרים אלו יכול לסייע לא רק להוראת הנושא אלא גם להוראת סוגיות חשובות אחרות, כמו אחריות אזרחית ופעילות קהילתית תומכת.

לסיכום, תוצאות המחקר מעידות על הצורך הממשי של מורים בתמיכה פדגוגית שתאפשר להם תחילה להתמודד בעצמם עם התוכן המורכב של 11 בספטמבר ואז גם ללמדו בבתי ספר יסודיים. במקביל, הכותבים טוענים כי חשוב שמורים יהפכו את כיתות הלימוד למרחב של חקירת ההיסטוריה שהתלמידים ישתתפו בו באופן פעיל. כמו כן חשוב שמורים יתמודדו עם הנטייה שלהם ושל תלמידיהם לראות רק גרסה "אמיתית" אחת להיסטוריה ויפעלו ליצירת מרחבים לימודיים המכילים השקפות מרובות. לימוד יסודי של אירועי 11 בספטמבר יאפשר לבחון בביקורתיות גם את החברה האמריקאית בהווה.

מקורות

Bellows, E., & Bodle, A. (2016). Breaking the silence: The efficacy of teaching 9/11 in elementary school. Oregon Journal of the Social Studies, 4(2), 4-19.