הכשרת מורים להוראה יצירתית

על מנת לבחון את השפעתה של ההכשרה המקצועית השיבו 207 תלמידים בכיתות ד' בגרמניה, שהמורות והמורים שלהם לפיזיקה השתתפו בפיתוח מקצועי של 30 שעות בפיזיקה. קורס הפיתוח המקצועי פותח על ידי המועצה האירופאית לחקר הגרעין (CERN) ומועבר במדינות שונות באיחוד האירופי. הקורס עוסק בחלקיקים.[1] מעבר לעובדה שהנושא אינו חלק מתוכנית הלימודים בבית הספר היסודי, ולכן היווה חידוש עבור המורות והמורים שהשתתפו בקורס, הפיתוח המקצועי הועבר בעצמו בצורה שהדגישה יצירתיות, למידה מבוססת חקירה, עידוד של נטילת סיכונים, ומשחקיות. המורים למדו באמצעות וידאו, פעילויות יצירה, עבודה קבוצתית, כתיבת סיפורים, משחקי תפקידים ועוד.

ההנעה העצמית של התלמידים לעסוק בעתיד בתחומי המדעים, תחושת המסוגלות העצמית שלהם (self efficiacy), והיצירתיות של התלמידים בתחומים אלו, נמדדה בשתי נקודות זמן: לפני ההתערבות – השתתפות המורות והמורים בפיתוח המקצועי – ולאחריה. הנתונים שנאספו נותחו, באופן שלקח בחשבון את ההשפעה ההדדית, המוכרת ממחקרים קודמים, בין יצירתיות ובהנעה עצמית, וכן את ההשפעה של רכישת ידע על יצירתיות ועל הנעה עצמית.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שתחושת המסוגלות העצמית, ההנעה העצמית של התלמידים לעסוק בתחומי המדעים בעתיד, והיצירתיות של התלמידים בתחומים אלו, גברו כולן בין שתי נקודות הזמן בהן הם נמדדו. העליה ברמת ההנעה העצמית יוחסה בעיקר לעלייה בתחושת המסוגלות העצמית. כלומר, החוקרים גורסים שתלמידים, שמאמינים שהם בעלי יכולת גבוהה בתחום מסויים, ייטו יותר לרצות לעסוק באותו תחום בעתיד. לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מעידים על כך שפיתוח מקצועי למורות ולמורים, שנשען על עקרונות של יצירתיות, עשוי להיות כלי יעיל להעניק להם כלים ללמד בעצמם באופן יצירתי, ובאופן שמעודד יצירתיות. בנוסף, לדבריהם, מדובר בכלי יעיל גם לחיזוק תחושת המסוגלות העצמית, וההנעה העצמית של תלמידים.

[1] לקריאה על הקורס ראו Alexopoulos, A., Pavlidou, M., & Cherouvis, S. (2019). ‘Playing with protons’: a training course for primary school teachers at CERN. Physics Education, 54(1), 15013.ראו

מקורות

Conradty, C., & Bogner, F. X. (2020). STEAM teaching professional development works: Effects on students’ creativity and motivation. Smart Learning Environments, 7(1), 1-20.

1. מידע (information)
2. דימויים (images)
3. תקשורת בין אישית (interacting)
4. חקר (inquiry)
5. חדשנית (innovative)

השאלות שנשאלות במסגרת העבודה הן כיצד ניתן לתכנן שיעורים באופן שיישענו על חמשת מילות המפתח לתועלת ההבנה של תלמידות ותלמידים.

הקבוצה שמנתה חמישה מורים ומורות בהוואי, ארצות הברית, ישמה את מסגרת חמשת ה-I’s כדי לסייע לאחת המורות שהשתתפה בה לתכנן שיעורים בתחומי המדעים, וכן כדי לסייע למורה אחרת החברה בקבוצה לחדש ולעדכן את דרכי ההוראה שלה. מאמר זה הוא מוקדש להבנת התהליכים בקבוצה שאפשרו בין השאר, קידום של חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית בקרב המורות והמורים החברים בה.

על מנת לתאר את תהליך הפיתוח של המסגרת, הוקלטו מפגשי הקבוצה ותומללו על ידי ריצ'ארדסון. התמלולים נותחו וקודדו על מנת למצוא נושאים חוזרים שעלו בהם. שלבי פיתוח המסגרת, כפי שמתארת אותן ריצ'ארדסון, היו:

• בירור הצרכים והמטרות של המהלך
• בחירת הנושא שבו יעסוק המהלך, בתוך שיטות ההוראה
• יצירת "חוזה קבוצתי" ((Mindsets עבור המהלך בהסכמת כל המשתתפים
• הקדשת זמן לחשיבה יצירתית והעלאת רעיונות בכוונים מגוונים
• בחירת מספר כיוונים ורעיונות והתמקדות בהם
• רפלקציה על הרעיונות ודרכי היישום שהוצעו ופותחו

לאחר פיתוח מסגרת החשיבה, השתמשה בה הקבוצה כאמור, על מנת לסייע לאחת המורות (שרון) לפתח שיעורים בתחום המדעים עבור תלמידיה. בנוסף, שימשה המסגרת למצוא דרכים בהן מורה אחרת (קרול), תוכל לחדש את דרכי ההוראה שלה במתמטיקה, שלאחר שלושים שנות ותק היא תיארן אותן כיעילות אך שמרניות. מטרת מחקר זה היתה לעקוב אחר התקשורת בתוך הקבוצה, ואחר דרכי קבלות ההחלטות בה, במטרה להציע דגם עבודה למורות ומורים נוספים. לצורך זה התבקשו חברות וחברי הקבוצה, כולל שרון וקרול, לדווח, בין היתר, על הדרכים בהן סייעה להן מסגרת החשיבה בהתמודדות עם האתגרים של . המחברת מצביעה על שלוש דרכים כאלו על דווח:

ראשית, הקבוצה אפשרה להם מקום לערוך רפלקציה ולקבל משוב על רעיונותיהם.

שנית, היא תמכה באוטונומיה שלהם הן לגבי הנושאים בהם יעסקו, הן לגבי דרכי פיתוח התכניות, וכמובן לגבי התכניות עצמן.

לבסוף, היא אפשרה להם לחשוב על הדברים באופן מעמיק ויזום, ולהתאים את התכנית שנוסחה לתרבות (הארגונית, הכללית) של בית הספר שלהם והכיתה שלהם.

באמצעות שיטת הפעולה של הקבוצה, קרול החלה ללמד שברים באמצעות שימוש בבעיות פתוחות, שהתייחסו לרקע התרבותי של תלמידיה. במקביל לכך, שרון למדה כיצד להשתמש בתפיסה חזותית, להעברת מידע ורעיונות ולימדה את תלמידיה כיצד להשתמש בדימויים לצורך זה. שתי המורות העידו, שלא היו יכולות לקדם מהלים אלו ללא תמיכתה של הקבוצה.

[1] לקריאה נוספת על מסגרת i5 ראו כאן.

מקורות

Richardson, C. (2022). Supporting collaborative creativity in education with the i5 Framework. Educational Action Research, 30(2), 297-312.