יישום "חונכות הפוכה" להוראת תלמידי דור האלפא (8)

כותבת המאמר מבקשת להציג כמה עקרונות מנחים החשובים ליישומה המוצלח של חונכות הפוכה בבתי ספר. יישומה היעיל והמיטבי של חונכות הפוכה בבתי ספר תלוי בהתאמתה להקשר שבו היא מתבצעת. יש להתחיל אפוא בהגדרה ברורה של מטרת החונכות ובגיוס קבוצת מטרה המתאימה להגדרה. לאחר מכן, יש לוודא התאמה מיטבית בין חונכים וחניכים. התאמה זו יכולה להיעשות על סמך קריטריונים כלליים שייקבעו מראש על ידי גורם חיצוני או על ידי מתן בחירה לחניכים בתוכנית. בכל מקרה, יש לאפשר פגישה קצרה בין חונכים וחניכים לפני תחילתה של החונכות הרשמית כדי לבסס יחסים טובים בין הצדדים ולוודא שהם אכן מעוניינים להשתתף בחונכות לפרק זמן ארוך. להכשרת החונכים תפקיד חשוב במיוחד, והיא יכולה להיעשות בסדנאות קבוצתיות או בצורה פרטנית. גם משך החונכות ותדירותה חשובים להצלחתה ויש להתאימם למטרותיה המוגדרות של החונכות. על אף שהספרות המחקרית אינה מציגה המלצה גורפת בנושא, כותבת המאמר מדגישה כי פגישה אחת לחודש למשך כחצי שנה היא ההכרח המינימלי לקיומה של חונכות.

בדיון על ההתאמה של חונכות הפוכה להוראה בבתי ספר, הכותבת מביאה מסגרת תיאורטית תומכת. בתוך כך, היא מציגה תיאוריות של התפתחות ולמידה ומראה שההבדלים ביניהן מובילים ליצירת מודלים שונים של חונכות. לצד תיאוריות של למידה, גם תיאוריות חברתיות שונות משפיעות לדעתה על תפיסת החונכות ועל תפקידי המשתתפים בה. תיאוריות אלו מביאות בחשבון גורמים חברתיים ותרבותיים נרחבים יותר שיכולים להשפיע על תהליך החונכות, כמו מגדר ורקע סוציו־אקונומי. יסוד תיאורטי חשוב להבנת החונכות ההפוכה הוא התיאוריה האנדרגוגית (למידת מבוגרים; Adult Learning Theory) התופסת את הלמידה כהדדית, רפלקטיבית ומוכוונת באופן עצמי, ועל כן מתרחקת מתפיסות היררכיות של חונכות לטובת תפיסות המדגישות את עקרון ההדדיות והשיתופיות. תיאוריה חשובה נוספת שתרמה להתפתחות החונכות ההפוכה היא תיאוריית הלמידה הטרנספורמטיבית שעל פיה החונכים והחניכים נתפסים כשותפים שווים בתהליכי התבוננות ביקורתית בתופעות שונות, ובעקבותיה הם מנתחים, מעדכנים ואף משנים את השקפותיהם. לבסוף, לתיאוריות אלה מצטרפת הגישה הקונסטרוקטיביסטית, המדגישה את הלמידה כהבניית מושגים וידע בעקבות אינטראקציה חברתית. לפי גישה זו, חונכות הפוכה מחליפה את תהליך מסירת העובדות והמיומנויות מחונך לחניך – בתהליך יצירתי והדדי שבו החונך והחניך מבנים יחד ידע וחולקים אותו.

בתוך הדיון על התאמתה של חונכות הפוכה להוראה של דור האלפא בבתי ספר, כותבת המאמר מתייחסת למושג קהילות מעשה (Communities of practice). לדעתה רשתות ידע חברתיות אלה מתאימות לתהליכי חונכות הפוכה מפני שהן ממירות את מבנה החניכוּת המסורתי במודל של שותפות. על סמך המושג קהילות מעשה, הכותבת מביאה את תיאוריית הרשת ההתפתחותית (Developmental Network Theory), המצביעה על היתרון שיש למערכות יחסים מרובות ולרשתות ידע חברתיות בתהליכי חונכות. תיאוריה זו מדגישה את חשיבות הגיוון בתחומי הידע בחונכות, את עקרון ההדדיות ואת רציפותם של יחסי החונכות כתנאים חשובים להעלאת המוטיבציה של החונכים ושל החניכים.

לאור כל זאת, כותבת המאמר מציעה שקהילות מעשה ותיאוריית הרשת ההתפתחותית יהיו הבסיס התיאורטי ליישומה של חונכות הפוכה בהקשר לבית הספר. למשל, יישום של חונכות הפוכה במסגרת של רשת ידע חברתית מקוונת, יאפשר למורים ולתלמידים ליהנות מיתרונותיה של טכנולוגיה דיגיטלית ויקדם למידה קונסטרוקטיבית שבה האחריות ללמידה תהיה של תלמידים ושל מורים בד בבד. כותבת המאמר מציגה כדוגמה את כלי הרשת החברתית לארגונים "יאממר" (Yammer), שדרכה תלמידים יכולים לתפקד כחונכים של תלמידים אחרים ושל מורים בנושאים מגוונים.

יישומה של חונכות הפוכה בבתי ספר דורשת היערכות ארגונית שתביא בחשבון את הצרכים המסוימים של בית הספר, של המורים ושל התלמידים. יש לקיים מסגרת הכשרה וניהול של החונכות שתגבש ותפתח את מטרות החונכות ותסייע לשמור על קשר רציף בין חונכים לחניכים. יש לוודא שלתלמידים ולמורים יש עניין להשתתף בחונכות, ולאחר מכן יש להעניק להם הכשרה שיטתית — פרטנית או קבוצתית — שתכין אותם לתפקידם.

כותבת המאמר מדגישה שמכיוון שרוב המחקרים הבודקים את יישומם של מודלים שונים של חונכות הפוכה נעשים בהקשרים ארגוניים ועסקיים ולא בבתי ספר, דרושים מחקרים עתידיים ארוכי טווח שיבחנו לעומק את יישומה של חונכות הפוכה בבתי ספר ויביאו בחשבון את המאפיינים הייחודיים של הסביבה הבית ספרית ואת מורכבות הקשר בין המורה והתלמיד.

המלצות ליישום

• ליישומה של חונכות הפוכה בבתי ספר נדרשת היערכות ארגונית מקדימה שתאפשר לכל הצדדים המעורבים בחונכות להבין את מטרותיה ולקיימה באופן רציף. לכן רצוי ליצור מסגרת רשמית לניהול החונכות שתפעל בבית הספר ותספק הכשרה ותמיכה למשתתפים בה. מסגרת זו תסייע גם בשמירה על תדירות מספקת של מפגשי החונכות.
• להקפיד על התאמת החונכות ההפוכה לצרכים המסוימים של מורים ושל תלמידים גם יחד. לכן יש להגדיר מראש את מטרות החונכות ולוודא התאמה בין חונכים וחניכים ואת נכונותם לשתף פעולה בחונכות.
• בהתבסס על התיאוריות קהילות העשייה והרשת ההתפתחותית, מומלץ ליישם חונכות הפוכה בבתי ספר על ידי שימוש בפלטפורמות מקוונות שדרכן ניתן לבנות רשת ידע חברתית וקהילות ידע שיתופיות של מורים ותלמידים. במסגרת קהילות אלו, לתלמידים תינתן אפשרות לשמש חונכים הן עבור תלמידים אחרים והן עבור מוריהם.

מקורות

Zauchner-Studnicka, S. A. (2017). A model for reverse-mentoring in education. International Journal of Educational and Pedagogical Sciences, 11(3), 551-558.

מרבית הדיון המחקרי בחונכות הפוכה נסוב עד כה על למידה טכנולוגית ועל רכישת מיומנויות דיגיטליות בהקשרים ארגוניים. במסגרת ארגונית, חונכות הפוכה נתפסת כהזדמנות ללמידה משותפת שבה שני הצדדים לומדים זה מזה ידע וכישורים ואף לומדים להתגמש ולהתחשב בהבדלים ביניהם. בניגוד להבנה הרווחת, אין מדובר רק בהיפוכם של יחסי החונכות אלא באינטראקציה הדדית המאפשרת לשני הצדדים המשתתפים בה לרכוש ניסיון, מיומנויות וידע. חונכות הפוכה מסייעת לעובדים מנוסים ומבוגרים שרוצים לוודא את גמישותם ואת התאמתם לסביבה תעסוקתית מתפתחת. מנגד, עובדים צעירים עשויים להרוויח מהניסיון המקצועי של עמיתיהם המבוגרים. כל אלה הופכים את החונכות ההפוכה לאמצעי יעיל להגדלת ההישגים של העובדים, לעידוד השוויון והסולידריות בארגון, לשיפור הכישורים הארגוניים של עובדים חדשים ולפיתוח דרכי תקשורת המסייעות במימושן של מטרות משותפות ובקידומה של חדשנות עסקית.

כותב המאמר מסווג את היתרונות המגולמים בחונכות הפוכה ליתרונות מקצועיים וליתרונות פסיכו-חברתיים. יתרונות מקצועיים קשורים לרכישת כלים וכישורים חדשים הנחוצים למקום העבודה ולהתפתחות מקצועית. יתרונות פסיכו-חברתיים נוגעים לאינטראקציה הבין-דורית שחונכות הפוכה מאפשרת. אינטראקציה זו מטפחת יחסי סובלנות, הערכה וכבוד הדדי וחושפת את המשתתפים בה למידע ישיר המשחרר אותם מדעותיהם הקדומות על בני הדור האחר. כותב המאמר מציין גם את האתגרים שהחונכות ההפוכה מציבה שהם בעיקר הבדלים תרבותיים ומעמדיים, דעות קדומות וסוגיות הקשורות להיררכיה ולמרחק מקצועי בין עובדים. לכן הכנה ומידע מקדימים על שיטת החונכות ההפוכה עשויים לפתור חלק ניכר מבעיות אלו מבעוד מועד.

כיצד ניתן ליישם חונכות הפוכה בבתי ספר? על אף שמורים ותלמידים משתייכים לאותו "ארגון" (בית הספר), הם אינם עמיתים או בני קבוצת השווים ומתקיימת ביניהם היררכיה מובנית. מאחר שחונכות לימודית הפוכה מבוססת על אינטראקציה בין מורים ותלמידים, אין בה את רכיב הקולגיאליוּת המאפיין חונכות הפוכה במקומות עבודה. לכן, לדעת כותב המאמר, מודל החונכות הלימודית ההפוכה מבוסס על גישת הלמידה הבין-דורית ועל חשיבה ביקורתית רפלקטיבית (reflective thinking) שמטרתה לפתח כישורי למידה באמצעות חקירה עצמית, אנליזה עצמית והערכה עצמית. לפי תיאוריית הלמידה הרפלקטיבית, מצופה מהמורים להפעיל מנגנון ביקורתי שיאפשר להם להעריך, לעדכן ולשנות את שיטות ההוראה שלהם לפי הצורך. באמצעות המשוב מהתלמידים יוכלו מורים ליהנות מהתפתחות מקצועית מתמשכת, להעמיק את כישורי החשיבה הביקורתית והרפלקטיבית שלהם ואף לעצב מחדש את שיטות ההוראה שלהם כדי להתאימן לרוח הזמן ולצורכי תלמידיהם.

מודל יישומי מוצע לחונכות הפוכה בבית הספר

מחבר המאמר מציע מודל יישומי, במסגרתו החונכות תקיף שנת לימודים מלאה אחת ותיושם בחמישה שלבים:

1. מתן מידע מקדים: לפני היישום של החונכות הלימודית ההפוכה, כל המורים בבית הספר ישתתפו בפגישות מקדימות (כל פגישה תימשך כ־45 דקות) שבהן יוצגו יתרונותיה של חונכות לימודית הפוכה והאתגרים האפשריים שעשויים להופיע במהלכה. כמו כן, תוסבר למורים החשיבות של הבנת המאפיינים של דור האלפא לשיפור תהליכי ההוראה והלמידה בכיתות הלימוד.
2. בחירת המשתתפים והכשרתם: המשתתפים בחונכות הלימודית ההפוכה ייבחרו על בסיס התנדבותי. מוצע לבחור את התלמידים על ידי שימוש בשאלון האינטליגנציות המרובות (Multiple Intelligence Assessment Scale) ובשאלון חשיבה ביקורתית (Critical Thinking Disposition Scale). שאלון האינטליגנציות המרובות יאפשר למורים להקפיד על עקרון הגיוון בבחירת התלמידים, ואילו שאלון החשיבה הביקורתית יסייע בהבטחת האיכות הטכנית והאובייקטיבית של משובי התלמידים. הבחירה בשאלונים עצמם תלויה במורה או בהחלטה המשותפת של המורים בצוות המחקר.
3. מילוי טופסי המשוב: טופסי המשוב יועלו לפלטפורמה מקוונת שתאפשר גישה לתלמידים. חשוב להקפיד כי לתלמידים תהיה אפשרות לבטא את רגשותיהם ואת מחשבותיהם בצורה חופשית. על אף שצוותי המחקר יחברו את שאלות המשוב מראש, מורים יוכלו להכין שאלות נוספות ולהוסיף אותן לטופסי המשוב שלהם. רצוי כי השאלות בטופסי המשוב יהיו מורכבות משאלות פתוחות ומשאלות סגורות (המבוססות על דירוג בסולם 5-1).
4. ניתוח והערכה של המשובים על ידי המורה: המורה יוכל להתרשם מיידית מן האומדן הכמותי (ציון 5-1 שניתן בשאלות סגורות), אך על הנתונים האיכותניים רצוי לבצע ניתוח SWOT (Strengths, Weaknesses, Opportunities, Threats). בהתאם למשוב האיכותני, יכין המורה דו"ח קצר על החוזקות והנקודות לשיפור, ואותו, על פי החלטתו, יוכל לחלוק עם עמיתיו בצוות המחקר.
5. הערכת המשובים בידי צוותי הערכה: צוות ההערכה יתכנס לפגישה משותפת שבה יחלקו המורים את הערכותיהם בהתבסס על ניתוח SWOT והדו"חות שהכינו מבעוד מועד. הצוות יבצע הערכה משותפת ויסייע בגיבוש פתרונות משותפים בהתייחס לנושאים שכל מורה בחר לחלוק.

מקורות

Bozak, A. (2021). Instructional reverse mentoring: A practice proposal for teachers' understanding the ‘Z’ and ‘Alpha’ generations' learning perspectives. International Journal of Eurasia Social Sciences 12(43), 114-142.