חזרה לרשימה
ההתפתחות הטכנולוגית המואצת המאפיינת את העידן הדיגיטלי שבו אנו חיים היא גורם מרכזי להיווצרותו של פער דורי בין תלמידי דור האלפא ובין מוריהם. בעוד תלמידי דור האלפא הם "ילידים דיגיטליים" שנולדו למציאות של טכנולוגיה מתקדמת זמינה שהפכה אותם בקיאים בשפה הדיגיטלית, מוריהם הם "מהגרים דיגיטליים" שנולדו למציאות שבה השימוש בעזרים טכנולוגיים וזמינותם היו פחותים. הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש היום להשפעת השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית והיחס אליה על יצירתו של הפער הבין־דורי המתואר וכן להשלכותיהם על תהליכי הוראה ולמידה בבתי הספר.
המאמר שיוצג בסקירה הנוכחית מכיל סקירת ספרות נרחבת על הגורמים המשפיעים על הפער הבין־דורי בין תלמידי דור האלפא ומוריהם ועל הדרכים לצמצם פערים אלה באמצעות שילובם של עזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד. כותבת המאמר דנה בהשלכות של הפערים בתפיסות של המורים והתלמידים לגבי הצורך להשתמש בעזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה, ומציינת את חשיבות יצירתן של סביבות לימודים טכנולוגיות המותאמות לצורכי התלמידים. אולם כפי שכותבת המאמר מדגישה, שילוב עזרים טכנולוגיים לבדו אינו מספיק כדי לצמצם את הפער הבין־דורי המתואר. יש להקפיד על הכשרה טכנולוגית מעשית של המורים ועל שימוש עצמאי של תלמידים בעזרים טכנולוגיים כדי להבטיח שהשילוב של טכנולוגיות חדישות יוביל ליצירת סביבת הוראה ולמידה משמעותית ומעניינת.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
- חשוב להכיר בכך שקיים פער מהותי באופן בו מורים מול תלמידים משתמשים בטכנולוגיה ומטרותיה.
- על אף התפיסות החיוביות ביחס לשימוש בטכנולוגיה, מורים חוששים שהשימוש בה במהלך השיעור יהווה הפרעה לתהליך הלימודי. ולכן מגבילים את השימוש בו לכדי "מצגות מסכמות".
- מומלץ לפעול לשינוי פרדיגמת ההוראה באופן שיסייע למורים להטמיע את השימוש בטכנולוגיות בתוכנית הלימודים ובכיתות הלימוד (המאמר מציע מודל פדגוגי היכול לסייע בכך).
- שילוב העזרים הטכנולוגים בכיתות הלימוד צריך להתרחש במקביל ליישום מודל פדגוגי מתאים.
- להציע למורים הכשרה ממוקדת ומעשית במגוון כלים טכנו-פדגוגיים חדשים.
חלק א - פערים דוריים בין תלמידי דור האלפא למוריהם
Generation Gap between Students’ Needs and Teachers’ Use of Technology in Classrooms
היקף הנרחב בשימוש של תלמידי דור האלפא בטכנולוגיה דיגיטלית החל בשנות האלפיים הוביל ליצירתו של "פער דיגיטלי" בינם ובין מוריהם. פער זה נובע מההבדל הקיים בין מיומנותם הגבוהה של התלמידים בשימוש בעזרים טכנולוגיים ובין השימוש המוגבל שעושים בהם מוריהם בכיתות הלימוד. תלמידי דור האלפא רואים בטכנולוגיה דיגיטלית (כמו מדיה חברתית ואתרי אינטרנט) אמצעי מרכזי ליצירת תקשורת ולרכישת ידע המבוסס על אינטראקציות רב־אופניות (multimodal). לעומתם, מוריהם רואים בטכנולוגיה דיגיטלית כלי עזר מחקרי בלבד ואמצעי להצגת ידע באופן ויזואלי. מורים רבים אינם מעודדים את תלמידיהם להשתמש בעזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד, בין היתר משום שהם עצמם אינם חשים בקיאים מספיק בשימוש בעזרים אלו. גם במקרים שבהם בתי ספר רוכשים עזרים טכנולוגיים חדישים כדי לשלבם בתהליך הלמידה בכיתות הלימוד, התברר שלעיתים קרובות הסתגלות המורים לשימוש בעזרים אלו הייתה איטית יותר בהשוואה לתלמידיהם. כותבת המאמר מציגה כמה גורמים פדגוגיים שעשויים לסייע בצמצום הפער במיומנות הטכנולוגית: על המורים להכיר בחשיבותו של חינוך טכנולוגי; עליהם לעודד את התלמידים להשתמש באופן עצמאי בעזרים טכנולוגיים; ויש לספק למורים הכשרה טכנולוגית.
אחד הגורמים המרכזיים לפער הבין־דורי בין תלמידי דור האלפא למוריהם הוא יחסם השונה לטכנולוגיה דיגיטלית והאופן שבו הם תופסים אותה. עבור תלמידי דור האלפא, טכנולוגיה דיגיטלית היא חלק משגרת חייהם היומיומית והם מקבלים בברכה את השימוש באמצעים טכנולוגיים המוכרים להם כעזרי לימוד בבית הספר. מחקרים מעידים כי מורים אומנם תופסים לרוב בצורה חיובית את השימוש במחשבים ככלי הדרכה ותרגול, אך הם נוטים להתנגד לשימוש בהם בפועל בכיתות הלימוד. מורים נוטים לראות בעזרי הוראה טכנולוגיים אמצעים מעוררי עניין והנעה בקרב תלמידים יותר מאשר כלים יעילים לרכישת ידע ופיתוח כישורים. לעומתם, תלמידי דור האלפא רואים בשימוש בעזרים טכנולוגיים בתהליך הלמידה הזדמנות לקידום רמות גבוהות יותר של חשיבה, שיתוף פעולה, מהירות והערכת מידע (information evaluation). כותבת המאמר מתמקדת במחקר שנערך בבית ספר יסודי ציבורי באחת מערי מדינות המערב התיכון בארצות הברית. במחקר התבקשו מורים להשיב באופן אנונימי על סקר שבחן את עמדותיהם לגבי השימוש בטכנולוגיה בכיתות הלימוד. הרוב הגורף של המורים שהשיבו על הסקר העידו כי הם נהנים מהשימוש בעזרים טכנולוגיים בהוראה וכי הם סבורים שעזרים טכנולוגיים יעילים להפנמת חומר הלימוד ולהבנתו (95%). על אף ממצא זה, רוב המורים (89%) עדיין דיווחו כי הם רואים בעזרים טכנולוגיים גורם מסיח דעת. אי־התאמה זו בין התפיסה החיובית של עזרים טכנולוגיים ובין הטענה שהם עשויים להפריע לתהליך הלמידה מסייעת להבנת הסיבות לפער הדורי בין התלמידים למורים: מורים רבים אומנם מודעים ליעילותם של עזרים טכנולוגיים למטרות הוראה, אך עדיין מסתייגים מהאפשרות לתת לתלמידים להשתמש בהם באופן עצמאי בכיתות הלימוד מחשש להסחת דעת ושיבוש תהליכי הלמידה. כותבת המאמר מדגישה לכן שלעמדותיהם של המורים השפעה ישירה על השימוש שלהם בעזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד ועל יכולתם לעודד את תלמידי דור האלפא לשימוש עצמאי בעזרים אלו.
גורם נוסף התורם לפער הבין־דורי בין תלמידי דור האלפא למוריהם הוא ההבדלים בציפיות מהשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בכיתות הלימוד ובאופני השימוש בה. מורים נוטים לתפוס עזרים טכנולוגיים כגמול חיובי על ביצוע מוצלח של מטלות וכאמצעי המסייע להם בזכירתם ובמסירתם של חומרי הלימוד. לכן, שילוב עזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה מסתכם מבחינתם בשימוש במצגות או בדפי עבודה אלקטרוניים. אולם מטרת השילוב של עזרים טכנולוגיים בתהליכים אלו היא לעודד מעורבות פעילה וחקרנות מצד התלמיד ולתמוך באינטראקציות שיתופיות של למידה. לעיתים קרובות המורים מעודדים את תלמידיהם להשתמש במחשבים רק לצורך איסוף מידע ועיבוד תמלילים. שימוש מוגבל זה מצמצם את הפוטנציאל האינטראקטיבי והמעורר עניין הקיים בעזרים טכנולוגיים ובאפשרותם לסייע לתלמידים להבין בצורה מקיפה ומעמיקה יותר את החומר הנלמד. התוצאה היא שהמציאות הדיגיטלית וחידושיה הטכנולוגיים אינם זוכים לייצוג הולם בכיתות הלימוד, והעזרים הטכנולוגיים המוגבלים שהמורים משתמשים בהם אינם תורמים ללמידה פעילה ולהקניה אינטראקטיבית של ידע לתלמיד.
צמצומו של הפער הבין־דורי בתפיסת יעילותם של עזרים טכנולוגיים בתהליך ההוראה והלמידה כרוך בשינוי הדרכים שבהן מורים חושבים לא רק על עזרים טכנולוגיים אלא על התפקיד של המורה ושל התלמיד בכיתת הלימוד. שינוי זה יתבצע באמצעות הכשרה איכותית שתעניק למורים כשירות גבוהה בשימוש בעזרים טכנולוגיים בסטנדרט ארצי שייקבע מראש. הכותבת מדגישה כי על הכשרה זו, להיות מעשית ולא רק תיאורטית. התפיסות המוקדמות של מורים בהתייחס לטכנולוגיה עשויות להשפיע על מידת שיתוף הפעולה שלהם ועל רצונם לעבור הכשרה שכזאת. אולם הכשרה מעשית תאפשר למורים לתרגל את השימוש העצמאי בעזרים טכנולוגיים ולעצב מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה בכיתות. הלימוד. הכשרה מעשית של המורים לשימוש בעזרים טכנולוגיים בכיתה תעודד אותם להציע לתלמידיהם הזדמנות לשימוש מעשי בעזרים טכנולוגיים באופן עצמאי. כותבת המאמר מדגישה כי הכשרה טכנולוגית מעשית צריכה להיות ממוקדת בצורכי המורה והתלמיד גם יחד. אין זה מספיק להכשיר מורים להשתמש בעזרים טכנולוגיים אם הם אינם מסוגלים להטמיע עזרים אלו בתהליכי ההוראה ולעודד את תלמידיהם להשתמש בהם באופן עצמאי. מורים שיעברו הכשרה שכזאת יאפשרו לתלמידיהם לא רק לצפות בהם משתמשים בעזרים טכנולוגיים אלא גם להתנסות בהם בעצמם. התנסות משותפת זו תסייע בתורה לצמצום הפער הדורי בינם לבין תלמידיהם.
מקורות
Lisenbee, P. S. (2016). Generation Gap between Students’ Needs and Teachers’ Use of Technology in Classrooms. Journal of Literacy and Technology, 17(3), 100-123.
חלק ב' - מודל לצמצום הפער הדיגיטלי ולהטמעת טכנולוגיה בכיתה
Generation Gap between Students’ Needs and Teachers’ Use of Technology in Classrooms
כדי לוודא שהשימוש בעזרים טכנולוגיים בכיתות יעניק ערך מוסף לתוכנית הלימודים ויסייע ביצירת חוויית למידה מיטיבה עבור תלמידי דור האלפא, יש לוודא כי המורים מלמדים את תלמידיהם להשתמש בעזרים אלו באופן פעיל ועצמאי. כותבת המאמר מציגה בהקשר זה את המודל EMSCI (Exploration, Modeling with mistakes, Scaffolding exploration, Classroom problem solving, Independent activities).
מודל זה נועד להעניק למורים כלי פדגוגי שבעזרתו יוכלו להבטיח שתלמידים ישתמשו באופן עצמאי בעזרים טכנולוגיים, ובעקיפין יסייעו בצמצומו של הפער הבין־דורי בינם לבין תלמידיהם. המודל מורכב מחמש רמות למידה המאורגנות בחמישה מעגלים קונצנטריים:
במבנה זה של מעגלים קונצנטריים, הרמה הראשונה (המעגל הפנימי) מספקת את הכוח המניע המייצר את "אדוות" הלמידה הדרושות כדי להמשיך לארבע הרמות האחרות. "אדוות" למידה אלו מסתיימות עם רכישת היכולת של התלמידים להשלים באופן עצמאי פעולות באמצעות שימוש בעזרים טכנולוגיים.
פירוט רמות הלמידה במודל EMSCI
- חקירה [Exploration]: הרמה הראשונה מעניקה זמן לעבודה בקבוצות קטנות בהיקף של 4-2 תלמידים במטרה לחקור טכנולוגיה ללא כל הדרכה או הנחיה חיצוניות. חקירה זו מעוררת בתלמידים שאלות סקרניות ואינטואיטיביות שעל המורה להשיב עליהן באופן קִינֶסְתֶּטִי (תוך כדי תנועה) ושיתופי בזמן שהתלמידים באים במגע עם העזרים הטכנולוגיים כדי להעריך מה הם יודעים ומה הם רוצים לדעת על אותם עזרים.
- הדגמה עם שגיאות [Modeling with mistakes]: הרמה השנייה מעניקה למורים אפשרות לבצע טעויות מכוונות בעודם מדגימים כיצד הם משתמשים בטכנולוגיה. רמה זו היא רכיב מרכזי המעניק מרחב שבו התלמידים והמורים ירגישו בנוח עם כך שאינם מומחים בכל תצורות הטכנולוגיה. ההתבוננות במורה שנותר נינוח בתהליך הלמידה ובמסגרת הניסיונות הראשוניים להשתמש בטכנולוגיה – על אף שהוא מבצע טעויות – תסייע בהפחתת הלחץ גם מהתלמידים המנסים להשתמש בעזרים טכנולוגיים אלו.
- חקר פיגומים [Scaffolding exploration]: הרמה השלישית "חקר פיגומים" מבוצעת בקבוצות קטנות של 4-2 תלמידים. המורה צופה מן הצד בכל קבוצה ומעניק את ה"פיגומים" הנדרשים כדי לסייע לכל קבוצה להתמודד בהצלחה עם בעיות ועם אתגרים העולים מן השימוש בעזר הטכנולוגי. במקרה שהמורה אינו יכול לספק את הסיוע הנדרש, יש לעודד את קבוצת התלמידים להמשיך להשתמש בעזר הטכנולוגי בעוד המורה רושם הערות שאותן יחלוק עם כל הכיתה ברמה הרביעית. ככלל, על המורה לנסות להישאר עד כמה שניתן "צופה מן הצד" הרושם את הערותיו באופן המאפשר לתלמידים לפתור בעיות באופן עצמאי. על המורה להרכיב רשימה של כל הבעיות שעלו אצל התלמידים ולהדגיש את אלו שחזרו על עצמן. רשימה זו תהיה הכרחית עבור השלב הבא המתמקד בפתרון בעיות ברמת הכיתה כולה.
- פתרון בעיות בכיתה [Classroom problem solving]: ברמה הרביעית, הבעיות והפתרונות שזוהו ברמה הקודמת ישמשו נקודות דיון מרכזיות עבור הכיתה כולה. ברמה זו מודגשים שיתוף פעולה, ניתוח ופתרון בעיות שעלו במסגרת הרמה הקודמת. האינטראקציה והחליפין המתקיימים ברמה זו בין חברי הכיתה מאפשרים לתלמידים לאייש את תפקיד המומחה.
- פעילויות עצמאיות [Independent activities]: ברמה האחרונה של המודל, המבוססת על פעילות עצמאית, התלמידים מקבלים הזדמנות לתרגל באופן עצמאי את האסטרטגיות ואת הכישורים שנלמדו עד כה באמצעות מודל EMSCI. רמה זו מאפשרת למורה לבחון אם כל התלמידים יכולים להשתמש באופן עצמאי בטכנולוגיה ואם נדרשת חזרה מסוימת על רמה אחת או יותר של המודל.
הידע הטכנולוגי של המורה, הבקיאות שלו בשימוש בעזרים טכנולוגיים ותפיסתו לגבי מידת יעילותם – משפיעים על ההיקף ועל האיכות של שילוב עזרים אלו בכיתות הלימוד. העברה הדרגתית של אחריות השימוש בעזרים הטכנולוגיים מהמורים לתלמידים מטרתו המרכזית של מודל EMSCI — תסייע בצמצום הפער הבין־דורי וביצירת סביבה לימודית מעשירה.
לסיכום, מיומנויות השימוש בעזרים טכנולוגיים ותפיסת הנחיצות והיעילות של השימוש בהם הן מקור מרכזי לפער בין תלמידי דור האלפא למוריהם. טכנולוגיה דיגיטלית היא ה"שפה" המרכזית שבה תלמידי דור האלפא משתמשים כדי לתקשר זה עם זה. לכן מורים שיפעלו לשינוי ולעיצוב מחדש של הידע ושל הכישורים הפדגוגיים שלהם באופן שמשלב טכנולוגיה, יפיקו תועלת מהמוטיבציה, מהעניין ומהיכולת של תלמידיהם להשתמש בעזרים טכנולוגיים באופן עצמאי באופן שיצמצם את הפער הדיגיטלי בינם לבין תלמידיהם. שילוב יעיל של עזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד יסייע ביצירתן של סביבות למידה המתאימות לצורכי התלמידים במאה ה־21. בה בעת, וכפי שעולה גם ממודל EMSCI, על שילוב זה להיעזר גם בשיטות הוראה "מסורתיות" שנחקרו זה מכבר וידועות ביכולת ההעשרה והייעול של תהליכי למידה, כגון: פעילות קבוצתית, מעורבות פעילה, חיבור לחוויות מהעולם הממשי ואינטראקציה תכופה הכוללת משוב. השילוב בין שימוש עצמאי בעזרים טכנולוגיים לבין שיטות הוראה אלו יתרום ליצירתה של חוויית למידה פעילה, חקרנית ומסקרנת, שתסייע לא רק בהקניית ידע אלא גם תכין את התלמידים להשתלבות חברתית הולמת בבגרותם.
מקורות
Lisenbee, P. S. (2016). Generation Gap between Students’ Needs and Teachers’ Use of Technology in Classrooms. Journal of Literacy and Technology, 17(3), 100-123