תלמידי דור האלפא – מי הם? ומה האתגרים שהם מעמידים בפני מערכת החינוך? (1)

מאחר שהיכרות מעמיקה עם מאפייניו הדוריים של תלמידי דור האלפא חשובה כדי לספק להם מסגרות למידה מותאמות, כותבי הסקירה מתייחסים לתכונות המרכזיות המזוהות עם דור האלפא בספרות המחקרית הקיימת. ילדי דור האלפא מתוארים כחסרי סבלנות בהשוואה לדורות קודמים, בין היתר בשל חשיפתם כבר מגיל צעיר לגירויים המתחלפים בקצב מהיר ובשל הגישה המהירה והמיידית שלהם לתכנים באמצעות עזרים דיגיטליים שונים. הם נוטים להיות מרוכזים יותר בעצמם ומתאפיינים בדרגות נמוכות יחסית של תחושת אחריות, חמלה ואמפתיה כלפי אחרים. ילדי דור האלפא מאופיינים לרוב באישיות מוחצנת ובדרגות גבוהות של יצירתיות, חקרנות ויכולת חשיבה לוגית ואסטרטגית. הם מעדיפים דרגה גבוהה של חירות בכל הקשור לתהליכים של קבלת החלטות ולאינטראקציה שלהם עם מורים. ממאפיינים אלו נגזרים אתגרים ייחודיים למערכת החינוך. המוחצנות והחקרנות של תלמידי דור האלפא באות לידי ביטוי בנטייתם לשאול שאלות רבות יותר בכיתה. ההסתמכות של דור האלפא על אינטראקציות וירטואליות מרובות מובילה לכישורי תקשורת ירודים ולמיעוט בקשרים חברתיים המבוססים על תקשורת פנים אל פנים, ולכן מגבירה את תחושת הבדידות.

מאפיינים אלו מלווים בהתגברות נטיות אגוצנטריות המתבטאות בעלייה של התנהגות אלימה, בריונות, חוסר מודעות וקושי בוויסות רגשי. לכן, על המורים להיות ערוכים ללמד את תלמידי דור האלפא כישורים חברתיים ורגשיים טובים שימנעו השלכות מזיקות בטווח הארוך. אומנם מעורבות הורית היא גורם מרכזי בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים טובים אצל ילדיהם, אולם כותבי הסקירה מדגישים כי גם למורים ולתקשורת שלהם עם התלמידים תפקיד חשוב ברכישתם של כישורים אלו.

תלמידי דור האלפא מפגינים מיומנות גבוהה יותר ממוריהם בכל הקשור לתפעול טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות ולשימוש בהן. יוצא אפוא ששימוש בטכנולוגיות תקשורת ומידע (אפליקציות, טלפונים חכמים, טאבלטים) יסייע למורים בהוראה מושכת ונגישה יותר. התברר שהטמעת עזרים טכנולוגיים המאפשרים ביטוי אישי, כגון העברת מסרים וסיפורים במדיה הדיגיטלית (digital storytelling), אנימציית תלת־ממד, ספרים אלקטרוניים ומציאות רבודה (augmented reality) מסייעת בהגברת המוטיבציה לרכישת שפה ויעילה במיוחד בהוראת קרוא וכתוב בבתי ספר יסודיים.

על אף שכותבי המאמר מסכימים כי הרחבת השימוש של מורים באמצעים טכנולוגיים בכיתה תהלום את צרכיו של דור האלפא ותתרום ללמידה יעילה יותר, הם מתייחסים גם למגבלות הקיימות במערכת החינוך בהקשר ליישומה, כגון: משאבים כספיים מוגבלים והתמקדות מובנית בתוצאות מבחנים, שעשויים להקשות את הרחבת השימוש של מורים באמצעים טכנולוגיים בכיתות הלימוד. מגבלות אלו מדגישות את החשיבות של עריכת מחקרים נוספים שיתמקדו לא רק בשימוש בטכנולוגיה אלא גם באסטרטגיות הוראה חדישות כמו חונכות הפוכה (reverse mentoring) לשיפור התקשורת של המורים עם תלמידי דור האלפא, כך שמורים יוכלו להבין טוב יותר את צורכיהם הפדגוגיים של התלמידים ולהתמודד טוב יותר עם האתגרים ועם השינויים שהקצב המהיר של עולם הטכנולוגיה מייצר. הכותבים אף מדגישים את חשיבות השימוש המבוקר בעזרים טכנולוגיים במסגרת ההוראה והלימוד בבתי ספר יסודיים כדי לצמצם חשיפה לתכנים אלימים. השימוש התכוף של דור האלפא במדיה חברתית ובמחשבים הופך אותו פגיע במיוחד לתופעות כמו בריונות רשת ומגביר את פוטנציאל חשיפתו לתוכן בלתי־הולם.

לצד השאיפה להרחיב את שילובה של טכנולוגיה דיגיטלית כאמצעי הוראה ולמידה בבתי הספר היסודיים, על מערכת החינוך לפעול לקידומה של חשיבה ביקורתית שתעודד את התלמידים למיין ולהעריך בקפדנות את המידע שהם נחשפים לו באינטרנט וברשתות החברתיות. הכותבים מציינים בהקשר זה את מודל הלמידה החווייתית שנועד להגדיל את היצירתיות ואת האַחְרָיוּתִיּוּת (accountability) של התלמיד ולאפשר למורים ללמד אותו מהי בטיחות ואחריות דיגיטלית ולפתח בו עמדה ביקורתיות לגבי מידע המופץ ברשתות החברתיות. כותבי המאמר מפרטים בהקשר זה את הנושאים שהציגה החברה הבין־לאומית לטכנולוגיה בחינוך (International Society for Technology in Education), שהם לדעתם מרכזיים וחיוניים במיוחד עבור מורים המבקשים לפתח אחריות וזהירות דיגיטליות בקרב תלמידיהם, ובכלל זה: הקפדה על תקשורת טכנולוגית בהירה, פיתוח חשיבה ביקורתית בהתייחס לתכנים המופצים ברשתות החברתיות, למידת אסטרטגיות המבוססות על פתרון בעיות בהתמודדות עם משברים שהרשת החברתית מזמנת ורכישת כלים לזיהוי הסכנות האורבות באינטראקציות וירטואליות.

אתגר מרכזי נוסף העומד בפני צוותי ההוראה והחינוך קשור להבנת מה שתופסים תלמידי דור האלפא כ"מבדר" וכ"מלמד". כותבי המאמר מתייחסים לגישת למידה מותאמת אישית (personalized learning approach) המשלבת בין הקניית ידע ובידור ( edutainment— הלחם של המילים education ו־entertainment). לגישה זו שישה רכיבים מרכזיים: למידה משמעותית, הנאה, מאפיינים חווייתיים, משחק ומשחקים, טכנולוגיה והמיקום שבו הלמידה מתרחשת. דוגמה יישומיות לגישה זו היא השימוש של מורים במשחקים ובעזרים טכנולוגיים להעשרת תוכנית הלימודים ולשילוב בין הנאה ולמידה. משחקים מסייעים לתלמיד לרכוש מיומנות תקשורת חברתית, כישורי פתרון בעיות ומסייעים בהתפתחות קוגניטיבית ושפתית.

עמידה על מאפייניו של דור האלפא חשובה גם מנקודת מבט עתידית. כותבי הסקירה מציינים כי תלמידי דור האלפא צפויים בבגרותם לרכוש השכלה גבוהה בתחומי הסייבר והדיגיטל ולעסוק במקצועות מבוססי טכנולוגיה. ההבדל בין דור האלפא לדורות קודמים במה שקשור לפרופיל התעסוקתי והמקצועי העתידי המשוער מחייב הכנה מוקדמת כבר במסגרת בתי הספר היסודיים. על מחנכים ומורים להתאים את תוכנית הלימודים בהווה למאפייני דור האלפא לא רק כדי לתרום ללמידה יעילה יותר בהווה אלא גם כדי לשרת את צרכיו העתידיים.

המלצות ליישום

• להעמיק את היכרותם של צוותי ההוראה והחינוך עם מאפייניו של דור האלפא כדי לספק לבני הדור מסגרת למידה מותאמת שתכלול כישורי למידה ותקשורת בין־אישית טובים.
• להשתמש בטכנולוגיות תקשורת ומידע ביצירת שיטות הוראה נגישות ומעוררות עניין עבור דור האלפא.
• להכיר במגבלות העולות מהשימוש התכוף של תלמידי דור האלפא בטכנולוגיה דיגיטלית ולטפח חשיבה ביקורתית שתסייע להם לבחון את מהימנות המידע שהם נחשפים לו ברשתות החברתיות ובאינטרנט.
• למידה מותאמת אישית תאפשר למורים להשתמש בשיטות הוראה מבוססות משחק המשלבות בין הקניית ידע ופיתוח כישורים לבין הנאה ובידור.

מקורות

Rausch, M. A., Brown, T. S., & Adams, S. E. (2024). Generation alpha students: Connecting, educating, and relating. Arizona School Counselors Association, (1-26).

ההסתמכות הנרחבת של תלמידי דור האלפא על טכנולוגיות אלו מחייבת שיתוף פעולה בין אנשי חינוך ובין אנשי טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) שיוביל להתאמת תוכני הלימוד למאפייניו של הדור ולצרכיו הלימודיים. כדי לבחון את חשיבותו ואת משמעותו של שיתוף פעולה מסוג זה, ראיינו החוקרים עשרים משתתפים: עשרה מומחי טכנולוגיות מידע ותקשורת ועשרה אנשי חינוך באוניברסיטה. כל ריאיון כלל שתי שאלות סגורות שנועדו להעריך את הצורך בשיתוף פעולה בין אנשי חינוך וטכנולוגיה בתכנון תוכנית הלימודים, והאם למידה מרחוק עתידה להחליף את הלמידה המסורתית של פנים אל פנים; ושמונה שאלות פתוחות שנועדו לבחון אם המשתתפים מכירים את מאפייניו של דור האלפא; האם הם סוברים כי יש צורך לשלב בתהליך ההוראה טכנולוגיות מידע ותקשורת; אילו יתרונות וחסרונות הם רואים בהטמעתן במערכת החינוך; אילו מיומנויות על מערכת החינוך לפתח אצל התלמידים; ואילו שינויים יש לבצע במערכת החינוך כדי להתאימה לצרכים של בני דור האלפא.

מניתוח תשובות המשתתפים לשאלות הסגורות עולה כי בקרב מומחים משני התחומים —טכנולוגיות מידע ותקשורת וחינוך — יש הסכמה רחבה בדבר החשיבות שבשיתוף הפעולה בתכנון תוכנית הלימודים בבתי הספר. אולם בעוד מרבית אנשי החינוך (9) ענו כי אינם חושבים שלמידה מרחוק תחליף את צורת הלמידה פנים אל פנים, מרבית המרואיינים מתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת (8) ענו בחיוב על שאלה זו. בניתוח הנושאים המרכזיים שהופיעו בתשובות המשתתפים לשאלות הפתוחות נראה כי תפיסת דור האלפא אצל משתתפים משתי הקבוצות כוללת בתוכה היבטים חיוביים ושליליים גם יחד. מרואיינים משתי הקבוצות הצביעו על היתרון הקיים בהתמצאות של דור האלפא בטכנולוגיות דיגיטליות מגוונות המאפשרת להם ידע נרחב, אולם גם הצביעו על החיסרון הקיים בהיעדר חשיבה ביקורתית בהתייחס למידע הנרכש מהאינטרנט ועל נטייה לחוסר סבלנות. בעוד מומחי טכנולוגיות מידע ותקשורת הביעו שביעות רצון מיתרון ההתמצאות של בני דור האלפא בטכנולוגיות מגוונות, הדגישו אנשי החינוך את המאפיינים השליליים הקשורים לשימוש תכוף בטכנולוגיות אלו, כמו הפחתה בחִברות, אנוכיות ונרקיסיזם, חוסר עצמאות ותלות במכשירי אלקטרוניקה דיגיטלית. כל המרואיינים האמינו כי יש לשלב טכנולוגיות מידע ותקשורת במסגרת הלימודים בבתי הספר והדגישו את היתרונות בשימוש בטכנולוגיה כאמצעי לזרימה יעילה של מידע ולהגברת מוטיבציה בקרב תלמידים. בעוד אנשי טכנולוגיות המידע והתקשורת הביעו תמיכה גורפת בחשיבות החשיפה של תלמידים לטכנולוגיות אלו מגיל צעיר, הדגישו אנשי החינוך כי יש להיזהר במינון השימוש בטכנולוגיה למטרות הוראה ולמידה ואת חשיבותם של המורים כמתווכי ידע.

ההבדל המרכזי בתשובותיהם של המשתתפים היה קשור לזיהוי הסכנות והבעיות הקשורות לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בתהליך ההוראה. מרבית המרואיינים מתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת (9) הזהירו מפני היעדר הכשרה מספקת של מורים לשימוש יעיל בטכנולוגיות אלו ועל הפער בין מיומנותם הטכנולוגית לזו של תלמידיהם. לעומתם, מרבית אנשי החינוך הזהירו מפני הזנחת הממד החינוכי של תהליך ההוראה והביעו דאגה מכך ששימוש מוגבר בטכנולוגיות אלו יוביל, בין היתר, לניכור רגשי ולירידה באיכות התקשורת החברתית בין התלמידים. כמו כן, בעוד אנשי החינוך הדגישו את תפקידו המרכזי של בית הספר בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים בקרב התלמידים (כמו חמלה, סובלנות, זיהוי רגשות של העצמי ושל האחר), אנשי טכנולוגיות המידע והתקשורת הדגישו בעיקר את חשיבות פיתוחם של כישורים דיגיטליים ואוריינות תקשורתית (media literacy). כותבי המאמר מציינים כי אין בספרות המחקרית דיון ממצה דיו בסוגיית האוריינות התקשורתית, אך מחקרים קיימים מראים כי חשיפת יתר לסביבה דיגיטלית עשויה להוביל להפרעות ריכוז וזיכרון, לפיתוח התמכרויות ולאובדן אמפתיה וכישורים חברתיים. על אנשי החינוך להיות מודעים הן ליתרונות והן לחסרונות של השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בתהליכי ההוראה כדי למנוע השלכות מזיקות של שימוש בלתי־מבוקר בטכנולוגיות אלו בבתי ספר.

השינוי הנדרש בתהליכי ההוראה היה הנושא שנדון בצורה הנרחבת ביותר בתשובותיהם של המשתתפים במחקר. על אף שכל המשתתפים הדגישו את הצורך בעריכת שינויים בתוכנית הלימודים, אנשי החינוך הדגישו את התכנים שיש לעדכן ולהתאים לרוח הזמן והתמקדו בשיטות הוראה שיש להתאימן לדור האלפא, קרי: יצירת סביבת למידה רב־מודאלית (multimodal environment), ויזואליזציה נרחבת של תוכן ההוראה כדי לעורר סקרנות בקרב תלמידים וכן הטמעת תהליכי הוראה ולמידה דינמיים שיסייעו ללכידת הקשב ותשומת הלב של התלמידים לאורך זמן. חלקם אף התייחסו ליתרונות המשחוק (gamification) — צורת הוראה פעילה שמאמצת מאפיינים של משחקי מחשב ומסייעת בשימור תשומת הלב של התלמידים ובהגברת מוטיבציית הלמידה.

בעקבות תשובותיהם של משתתפי המחקר החוקרים מדגישים את חשיבות יצירתה של תוכנית לימודים לבתי הספר היסודיים שתכיל תוכן "מסורתי", כמו קריאה, כתיבה, מתמטיקה וחשיבה לוגית, בצד תוכן "עתידי" ומושך במיוחד עבור תלמידי דור האלפא, כמו רובוטיקה, לימודי תוכנה וננוטכנולוגיה. אולם מעבר לעניין התוכן, החוקרים מדגישים את החשיבות של דרכי ההעברה של הידע הנלמד בבית הספר. הם מסבירים כי מאפייניו של דור האלפא מצריכים שיטות הוראה שאינן מבוססות באופן בלבדי על מסירה ליניארית של תכנים ועל מלל סטטי, מה שעשוי להוביל לאובדן מהיר של תשומת הלב ושל הקשב של התלמידים. כותבי המאמר מציינים כי מחקרים קודמים מצאו כי רמה גבוהה של דינמיות ואינטראקטיביות חיונית ללמידה יעילה אצל דור האלפא. כמו כן שימוש נרחב בתוכן ויזואלי מגביר את המוטיבציה של התלמידים ואת הנאתם מתהליך הלמידה. מאפייני דור האלפא אף דורשים תיקון מקיף בתפיסה המסורתית של הלמידה כתהליך של מסירת הנחיות, נתונים והגדרות מהמורה אל התלמיד. במציאות שבה הגישה של התלמידים למאגרי ידע היא מהירה ונרחבת מאי פעם, תפיסה מסורתית זו של תהליך הלמידה עלולה להפוך את המורה לבלתי־נחוץ. העובדה שילדי דור האלפא רגילים לתוכן שמשתנה בתדירות גבוהה ומצוי בזמינות מתמדת עלולה לגרום להם לחוסר סבלנות לתהליכים מסורתיים יותר של עיבוד חומר והוראתו. עם זאת, תפיסת הלמידה וההוראה כתהליכים המבוססים על חליפין חברתי ומותאמים אישית לתלמיד יסייעו בטיפוח ובעידוד עבודה אינדיבידואלית ויצירתית ובטיפוח חשיבה ביקורתית ומגוונת בקרב התלמידים.

המסקנה המרכזית המוצגת במאמר היא שהתאמתם של מערכת החינוך ושל תוכני הלימודים לצורכיהם של תלמידי דור האלפא מחייבת את קובעי מדיניות החינוך לאמץ השקפה אינטר־דיסציפלינרית שתתמקד בצרכיו האינדיבידואליים של התלמיד ותקדם דיאלוג תמידי ומתמשך בין מומחים מתחום החינוך ומתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת. לשם כך, חיוני להעמיק את הידע בדבר מאפייני דור האלפא בקרב קובעי מדיניות החינוך ואנשי מערכת החינוך. כותבי המאמר מציינים כי מחצית המרואיינים במחקר לא תפסו את דור האלפא כדור בעל מאפיינים מובחנים ואף לא שמעו מעולם את המונח דור האלפא. היכרות מקדימה של אנשי חינוך עם מאפייניו הייחודיים של דור האלפא נחוצה כדי לייעל את דפוסי התקשורת של המורים עם תלמידיהם. הכשרה שיטתית של מורים והקפדה על רכישת מיומנויות טכנולוגיות מגוונות נחוצות אף הן כדי להגביר את מודעות המורים לחשיבות השימוש במשאבים דיגיטליים בתהליכי ההוראה ולצמצם את הפער הדורי בינם ובין תלמידיהם.

המלצות ליישום

• לקדם שיתוף פעולה ודיאלוג מתמשך בין אנשי הוראה וחינוך לבין אנשי טכנולוגיות מידע ותקשורת כדי לקדם את התאמתם של תוכני הלימוד לצרכים הטכנולוגיים של תלמידי דור האלפא.
• להכיר ביתרונות ובחסרונות של השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בתהליכי ההוראה כדי למנוע השלכות מזיקות של שימוש בלתי־מבוקר בטכנולוגיות אלו בבתי ספר.
• יש לפעול לעדכון של תוכני הלימוד וצורת הלימוד באמצעות פיתוח שיטות דינמיות ואינטראקטיביות המבוססות על חליפין חברתי ועל שימוש נרחב במדיה ויזואלית.
• הכשרת מורים לרכישת מיומנויות טכנולוגיות והגברת מודעותם לחשיבות השימוש במשאבים דיגיטליים בהוראה יסייעו בצמצום הפער הדורי בינם ובין תלמידיהם.

מקורות

Jukić, R., & Škojo, T. (2021). The educational needs of the Alpha Generation. In 2021 44th International Convention on Information, Communication and Electronic Technology (MIPRO) (pp. 564-569). IEEE.