תרבות בית ספרית ומעורבות מורים בהתפתחות מקצועית

בבסיס הסקירה הונחה התפיסה התיאורטית הרואה בידע ובפרשנות של הידע תוצר של הבניה חברתית.[1] כלומר, לגישת החוקרת, תהליכי הפיתוח המקצועי והידע שמורים עשויים להפיק מתהליכים אלה תלויים במשתנים שונים של הסביבה החברתית והתרבותית שבה הם מתקיימים. על פי גישה זו משתנים הקשורים לתרבות הארגונית של בית הספר עשויים להשפיע על היעילות של תהליכי פיתוח מקצועי, אף יותר ממשתנים הקשורים לתוכן התהליך עצמו. המחקרים שאותרו לצורך הסקירה כללו מידע על התרבות הארגונית ועל תהליכי פיתוח מקצועי של צוות ההוראה הבית ספרי.

מחקרים קודמים כבר הצביעו על החשיבות של שיתוף פעולה בין מורים ועל מקומו של צוות ההוראה בשיפור ההוראה. אולם לפיתוח מקצועי על בסיס צוות ההוראה עשויים להתלוות גם קשיים ייחודיים. סקירת המחקרים העלתה כמה מאפיינים המשפיעים על היכולת לקדם פיתוח מקצועי אפקטיבי בתוך צוות ההוראה.

המרכיב המשמעותי שהחוקרת מציינת הוא התרבות הארגונית בדגש על: שיתוף פעולה בין מורים, קבלת החלטות משתפת, קיומם של מטרות וחזון משותפים לבית הספר ותרבות של פתיחות. מרכיב בולט נוסף הוא רמת האמון בין המורים בצוות להנהלה. ככל שרמת האמון עולה, כך מורים עשויים לשתף בקשיים, להתלבט יחד ולהתמודד בצורה משותפת עם אתגרים.

הסקירה מצביעה על חשיבות של תמיכה חיצונית, כלומר על נוכחות גורם חיצוני לארגון לצורך הדרכה בתהליך. הדרכה כזו מסייעת במתן משוב לצוות ההוראה וביישום תובנות מתהליך הפיתוח המקצועי בעבודה החינוכית של הצוות. עוד הודגשה החשיבות של התמקדות בתלמידים כלומדים, כלומר כאשר תהליך הפיתוח המקצועי מתמקד בהוראה, גוברים הסיכויים לשיפור בהישגי התלמידים. ולבסוף הודגשה היעילות של תהליכי פיתוח מקצועי בצעדים מדודים, כאלו המתמקדים בשינויים פרקטיים ומובנים לעומת שינויים גדולים ודרסטיים.

[1] Cultural History Activity Theory, CHAT.

מקורות

Hauge, K. Wan P.(2019). Teachers’ collective professional development in school: A review study. Cogent ducation, 6(1).

מעורבות בלמידה נמדדת בדרך כלל דרך דיווח עצמי של הלומדים ושל הלומדות בשאלונים. מחקר זה מציע שימוש בכלי חדש שפותח על ידי החוקרות לבחינת מעורבות בלמידה. הכלי, המוגדר כמולטי־מודאלי, כלומר בוחן רבדים שונים של הפעילות, מבוסס על התבוננות (דרך צפייה ישירה או בצפייה בצילומי וידאו) בהתנהגות המורות במפגש ועל ניתוחה.

החוקרות צילמו השתלמות של מורות למדעים בישראל וניתחו את המעורבות שלהן בלמידה במשך כ־21.5 שעות של מפגשים מונחים. הניתוח התייחס לשלושה מישורים – השתתפות בשיחה (דיבור), מנח הגוף ותנועה וכן מבט והבעות פנים. בכל אחד מהמישורים דורגה רמת המעורבות בכל זמן נתון. על פי ניתוח המעורבות במישורים השונים, הגדירו החוקרות את מידת העמידה של המשתתפת בציפיות ממנה במפגש – כלומר באיזו מידה השתתפותה תאמה את הנחיות המנחה במפגש.

החוקרות מראות שישנן כמה דרכים לנתח את המידע שנאסף. ניתן להשוות את המעורבות של המשתתפות השונות, לבחון את מידת המעורבות הממוצעת של כלל המשתתפות בכל הפעילות ולבחון את השינוי במעורבות בהתאם לסוג הפעילות במפגש. המורות שהשתתפו במחקר זה הראו מעורבות שתאמה את ציפיות המנחה כאשר הפעילות הייתה דיון וכך גם בפעילות מסוג משחקים מדעיים. עם זאת, בלמידה העיונית (בדרך של הרצאות) נצפתה שונות גבוהה ברמת המעורבות – חלק מהמורות הפגינו מעורבות נמוכה מתחת לציפיות.

לדעת החוקרות, שימוש בכלי המוצע עשוי לעזור למנחים לחדד ולדייק את ההערכה של מעורבות מורות מעבר לחלוקה דיכוטומית של "מעורבות או מנותקות". היכרות עם מסגרת מושגית זו עשויה גם לתרום להבנה העצמית של מורות כלומדות – בתהליך התבוננות עצמית, מורה עשויה להגיע לתובנות לגבי למידתה, ואיך מנחים ומשתתפים אחרים תופסים אותה. כלי זה אף עשוי לסייע למורות להבחין ברמות מעורבות של תלמידים בכיתה.

מקורות

Vivante, I., & Vedder-Weiss, D. (2022). Examining science teachers' engagement in professional development: A multimodal situated perspective. Journal of Research in Science Teaching, 1–30 .