חזרה לרשימה
מצב החירום שהחל באוקטובר הביא עמו גל של התנדבות מכל שכבות החברה. בתוך כך, אלפי בני נוער התגייסו לסייע במגוון זירות בחברה. חשוב לתת את הדעת על ההשפעות האפשריות של התנדבות כזו על רווחתם הנפשית ועל בריאותם הנפשית של המתנדבים. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים העוסקים בהשפעות אלו כפי שנבחנו במקרי אסון שונים.
המאמר הראשון בוחן את סיפורו של "צבא הסטודנטים המתנדבים" ואת הפעילות שערכו מתנדביו בעיר אוטרואה Aotearoa)) בניו זילנד בעקבות רעידת אדמה שפגעה בעיר קרייסצ'רץ' בשנת 2011-2010 ובעת פיגוע ירי במסגד בעיר בשנת 2019. המאמר השני עוסק בהתנדבות בני נוער וצעירים במסגרת ארגון "פיתוח ללא הפסקה – נפאל"(Restless Development Nepal – RDN) בשנת 2015. בשנה זו נפגעו אזורים בנפאל מרעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר, שהובילה להרג של אלפי אזרחים, להרס של תשתיות ושל אתרי מורשת ולהרס של מעל 600,000 בתי מגורים.
תובנות ליישום
- לתת את הדעת על הצרכים הפיזיים והרגשיים של המתנדבים, ולהציג תמיכה בהתאם.
- לספק למתנדבים הכשרה מתאימה ותמיכה מתמשכת בהתמודדות עם אתגרים פיזיים ורגשיים כתוצאה מההתנדבות.
- לייצר תמיכה חברתית ורשתות תמיכה למתנדבים.
- ליצור קהילת מתנדבים חזקה.
תמיכה ברווחתם של מתנדבים בעת אסון: תובנות מפעולתה של קבוצה לא־פורמלית של מתנדבים צעירים
אירועי המלחמה בחודשים האחרונים הביאו עימם גל של התנדבות מכל שכבות החברה. בתוך כך, אלפי בני נוער התגייסו לסייע להתמודדות עם האסון. התנדבות זו היא חשובה ומשקפת ערכים חיוביים, אך חשוב לתת את הדעת על ההשפעות האפשריות שלה על רווחתם הנפשית והגופנית של המתנדבים. על השפעה זו אפשר ללמוד על ידי בחינה של מקרי אסון קודמים, שחלק מההתמודדות עימם היה כרוך בהתנדבות המונית של בני נוער.
דוגמה להתנדבות שכזו בעת אסון ניתן למצוא בסיפור של "צבא הסטודנטים המתנדבים" ושל הפעילות שערכו מתנדביו בעיר אוטרואה Aotearoa)) בניו זילנד. ארגון זה שם לו למטרה לגייס, לארגן ולחזק סטודנטים מתנדבים במגוון תחומי התנדבות. הארגון הוקם בעקבות רעידת אדמה שפגעה בעיר קרייסצ'רץ' בשנת 2011-2010. הארגון והסטודנטים המתנדבים באמצעותו סייעו מאז בכמה אסונות גדולים בניו זילנד, ובהם פיגוע ירי בשנת 2019 ומגפת הקורונה העולמית בשנים 2022-2021.
במאמר שיסוכם להלן הכותבות – סילביה ניסן, סאלי קרלטון ווג'ניפר וונג – בוחנות את חוויית ההתנדבות במסגרת הארגון בזמן אסון רעידת האדמה ובזמן התקפת הטרור. הכותבות מתמקדות במיוחד בדרך שבה פעל הארגון כדי לתמוך ברווחתם ובבריאותם הנפשית של המתנדבים. המאמר מתבסס על 54 ראיונות עומק שנערכו בין פברואר ליוני 2020 עם פעילים ב"צבא המתנדבים" או כאלה שהיו בקשר עימו. בתוך כך רואיינו מתנדבים, חלקם היו ממובילי הפעילות, עובדים, סטודנטים וגורמים חיצוניים שהיו בקשר עם קבוצת המתנדבים כמו פקידי ממסד, מנהיגי הקהילה, עיתונאים ועובדים מהמגזר העסקי ומהאוניברסיטה.
ממצאי הראיונות העלו כי הן המתנדבים בארגון הן חברי הארגון חוו פגיעה ברווחתם הנפשית בעת התנדבותם בעקבות האסונות. קשיים אלו כללו חוויות לחץ וחרדה, קשיי שינה, מותשות נפשית ואפילו תגובות דחק פוסט־טרואמטיות.
כדי להתמודד עם תופעות אלו ולהקל את התסמינים הללו, פיתחו בארגון שיטת פעולה בת שלושה שלבים: פעולה (action), רפלקציה (reflection) וחיבור (connection). שלב הפעולה כלל את ההתנדבות עצמה, ובו הייתה למתנדבים הזדמנות להשתתף בפעילויות המגבירות את רגשות השייכות והתרומה לקהילה, להיות חלק מהפתרון ולתרום לקהילה באופן פעיל. שלב הרפלקציה סייע למתנדבים להבין ולעבד את חוויותיהם בעת התנדבותם לאחר האסונות, וכלל יצירת פלטפורמות לדיון, פגישות והזדמנויות להביע רגשות, לשתף ולהתמודד עם החוויות הרגשיות. שלב הקישור קידם חיבור חברתי ותמיכה בין המתנדבים וכלל יצירת רשתות תמיכה חברתית, פלטפורמות לבדיקת מצב רוח ולתמיכה עצמית ויצירת סביבה חברתית תומכת.
מתוך הראיונות עלה כי המתנדבים וחברי הארגון שהיו מעורבים בפעילויותיו תפסו את שיטת הפעולה כאפקטיבית וכבעלת תוצאות חיוביות. המתנדבים דיברו על הערך הרב שתרמה להם הגישה המשולבת במהלך התגובה לאסונות, ובכלל זה תחושת שייכות, תרומה לקהילה והיותם חלק פעיל בפתרון. כמו כן, לתפיסת המרואיינים, הגישה תרמה לתוצאות חיוביות במהלך פעילותם בתגובה לאסונות, והגבירה את יכולתם להתמודד עם החוויות הרגשיות, המתח והעייפות. במיוחד הדגישו המתנדבים את חשיבות התמיכה החברתית שקיבלו במהלך פעילות התגובה לאסונות ואת הרשתות החברתיות שנוצרו ושתמכו בהם במהלכה.
המלצות ליישום
- חשוב ליצור אצל המתנדבים זמנים מוגדרים לתרגול התבוננות והתפתחות אישית ורגשית לטובת קיום פגישות עם מנחים חיצוניים, תרגולי התבוננות ודיונים עם המתנדבים.
- חשוב ליצור תמיכה חברתית ורשתות תמיכה למתנדבים על ידי קבוצות תמיכה, פעילויות חברתיות ופעילויות קהילתיות.
- חשוב לתת את הדעת על הצרכים הפיזיים והרגשיים של המתנדבים ולהציע פעילויות ותמיכה בהתאם: תמיכה פיזית כמו מזון ומקומות לינה ותמיכה רגשית כמו תרגולי התבוננות ודיונים עם המתנדבים.
מקורות
Nissen, S., Carlton, S., & Wong, J. H. (2023). Supporting volunteer well-being through disaster: Perspectives and practices of a youth-led informal crisis volunteer group. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, 52(3), 704-722.
התנדבות של צעירים ובני נוער בעקבות מצבי חירום: מקרה הבוחן של רעידת האדמה בנפאל
מקרה נוסף שניתן ללמוד ממנו על השלכותיה של התנדבות המונית של תלמידים ובני נוער התרחש בנפאל בשנת 2015. בשנה זו נפגעו אזור ברפאק (Barpak) ואזור גורקה (Gorkha) בנפאל מרעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר. רעידת האדמה ורעידות המשנה שבאו בעקבותיה (חלקן בעוצמה של עד 6.0 בסולם ריכטר) גרמו למותם של אלפי אזרחים, להרס של תשתיות ושל אתרי מורשת ולהרס של מעל 600,000 בתי מגורים.
כחלק מהתגובה לרעידת האדמה וההתמודדות עימה, הייתה התגייסות מסיבית של הציבור לסייע במאמצי החילוץ והשיקום. במסמך שיסוכם להלן הכותבת דנה נקאטה בוחנת את התגובה לאסון תוך שימת דגש על התנדבות של בני נוער ושל צעירים במסגרת הארגון "פיתוח ללא הפסקה – נאפל" (Restless Development Nepal – RDN), שהוא הארגון המרכזי שגייס והפעיל את המתנדבים הללו. יש לציין כי הכותבת עצמה הייתה פעילה בארגון המדובר בשנים 2020-2019.
המאמר מסתמך על שיטת מחקר מעורבת המשלבת שלושה מקורות: ראיונות חצי מובנים שנערכו עם בעלי עניין מרכזיים בארגון RDN, דוחות ופרסומי חדשות, כדי לספק את הרקע ואת ההקשר לפעולת הארגון ולבחון את משמעותה ואת השפעותיה השונות בתוך מאמצי ההתמודדות עם האסון בנפאל.
מהראיונות עלה כי מעל 800 בני נוער פעלו בהתנדבות בשבעה מחוזות פגועים באזור מרכז נפאל וכי התנדבותם הייתה משמעותית. הם השתתפו בפעילויות מגוונות, כמו בניית מחסות זמניים למפונים מאזורי האסון, בנייה ותפעול של מרכזי למידה לילדים מפונים, תמיכה פסיכולוגית לילדים ולהוריהם וסיוע בהעברת אוכלוסייה מחוץ לאזורים שנפגעו.
מהראיונות עלו כמה אתגרים מרכזיים שעמדו בפני המתנדבים בעת פעילותם. בין האתגרים הללו מנתה נקאטה את האתגר הפיזי והרגשי שהפעילות העמידה בפני המתנדבים, את הצורך להתחשב במאפיינים התרבותיים והקהילתיים של המפונים, שהיו אומנם כולם נפאליים, אולם הגיעו מרקעים תרבותיים מגוונים, וכמובן את התנאים הקשים שהיו באזור בעקבות רעידות האדמה.
באופן מעניין, מהראיונות עלה מגוון השפעות חיוביות שיש להתנדבות על רווחתם ועל בריאותם הנפשית של מתנדבים. המרואיינים דיווחו כי המתנדבים חוו תחושות של משמעות ושל הגשמה מההתנדבות שלהם למרות הקשיים האובייקטיביים שנתקלו בהם ולמרות המראות הקשים שנחשפו להם. עוד עלה כי המתנדבים הראו חוסן רגשי רב יותר מאשר צעירים באותם אזורים שלא השתתפו בפעולות ההתנדבות, וכי חוסן זה השתמר לזמן ממושך יותר מאשר אצל מקביליהם שלא התנדבו.
הכותבת ציינה כי המרואיינים הכירו בחשיבות של תמיכה זו במתנדבים, וכי קיים סיכון לפגיעה ברווחתם הנפשית של מתנדבים באזורי אסון. בהתאם לכך, השקיע ארגון RDN רבות בהכשרה מתאימה למתנדבים לפני שליחתם למשימותיהם. אותם מתנדבים גם זכו לתמיכה פסיכולוגית וחומרית בעת מילוי משימותיהם ולאחריו.
המלצות ליישום
- הכשרה ותמיכה: חשוב לספק למתנדבים הכשרה מתאימה ותמיכה מתמשכת כדי לסייע להם להתמודד עם האתגרים הפיזיים והרגשיים העשויים להתעורר במהלך ההתנדבות. הכשרה כזו תכלול הדרכה בתחומי בריאות הנפש וטיפול עצמי, תמיכה מקצועית ופיזית ושימוש בכלי תקשורת ובמערכות משוב לצורך ניהול המתנדבים ולהתאמת הפעילות לצורכי הקהילה.
- הקשבה לצורכי הקהילה: חשוב להקשיב לצורכי הקהילה ולהתאים את הפעילות של המתנדבים לצרכים המקומיים. בין היתר, חשוב לייצר מערכות משוב ופידבק מתמשך עם הקהילה ולהקפיד על תקשורת פעילה ופתוחה עימה כדי להבטיח שפעילות המתנדבים מתאימה לצורכיה.
- יצירת קהילת מתנדבים: חשוב ליצור קהילת מתנדבים חזקה ותומכת כדי לסייע להם להתמודד עם האתגרים הפיזיים והרגשיים העשויים להתעורר במהלך ההתנדבות. חשוב לייצר מערכות תמיכה ותקשורת בין המתנדבים, פעילויות חברתיות ופעילויות קבוצתיות ותחושת קהילה ותמיכה בין המתנדבים.