מקומו של בית הספר בזמן חירום (7): תלמידים ממשפחות של משרתי צבא

לדבריהם, מחקרים אלו הראו שילדים ממשפחות לוחמות מועדים יותר לשימוש בסמים, לאלימות, לבריונות וקורבנות, לעקה נפשית ולהשתייכות לכנופיות. מאידך, החוקרים מצביעים על מחקרים שמתארים אקלים בית ספרי מיטיב, ומסבירים כי לאקלים בית הספר יש ארבעה מישורים שיש להתייחס אליהם בראייה אקולוגית: מערכות יחסים אכפתיות, תחושת ביטחון, התנהגות מסוכנת של תלמידים ותחושת שייכות. בהקשר זה, תחושת הביטחון של התלמידים כוללת תפיסה פרטית ומשותפת של ביטחון, כבוד לעמיתים ולבעלי סמכות והכרה בכך שמדיניות המשמעת היא הוגנת. תחושת שייכות מקדמת שלומות (well-being) ומפחיתה אלימות וקורבנות בבית הספר.

החוקרים מציגים מחקרים שהראו כי מערכת יחסים אכפתית שמציעה תמיכה וטיפול, תורמת לקידום לומדים הן מבחינה רגשית-חברתית והן מבחינה אקדמית, וכן תורמת לשיפור הסתגלותם למצבים קשים וליכולתם לבקש עזרה. בנוסף, החוקרים מראים כי תלמידים בעלי תחושת שייכות גבוהה נמצאו בסיכון מופחת לחוות בעיות פסיכולוגיות והראו מוטיבציה גבוהה יותר להצלחה אקדמית.

התנהגות מסוכנת של תלמידים נבחנת במאמר זה לאור ממצאים קודמים לגבי מערכות יחסים אכפתיות, תחושת ביטחון ותחושת שייכות. לדוגמה, הוצג מחקר שטען כי קידום שלושת המאפיינים הללו יכול להפחית אלימות בבתי הספר גם כאשר התלמידים מושפעים מגורמי הסיכון של משפחה לוחמת (כלומר כאשר דמות משמעותית נמצאת בלחימה רחוק מהבית). מחקר זה הציע גם הקמה של חדרי מעבר או של מרכזי מעבר עבור תלמידים ממשפחה לוחמת שנאלצו להגיע למיקום חדש בשל תפקידו של אחד ההורים. ניתן להשוות זאת באופן מסוים לאוכלוסיית המפונים בשעה זו בישראל.

החוקרים גם מציגים שורת מחקרים שמראה כי הפחתה של בריונות וקורבנות הייתה קשורה אצל כל התלמידים, ממשפחות לוחמות ואחרות, לתחושת שייכות, לביטחון ולכבוד שילדים זכו לו בשל הרקע המשפחתי שלהם. מערכות יחסים אכפתיות מילאו תפקיד משמעותי אצל כל התלמידים, ובמיוחד אצל תלמידים ממשפחות לוחמות.

Astor, R. A., De Pedro, K. T., Gilreath, T. D., Esqueda, M. C., & Benbenishty, R. (2013). The promotional role of school and community contexts for military students. Clinical Child and Family Psychology Review, 16(3), 233–244

הצד השמאלי של האיור מראה שמחקר קודם התמקד ברובו בגורמי סיכון חיצוניים וספציפיים לצבא, דוגמת ההצבה של בני המשפחה בתפקידים שונים ובמקומות שונים, וגם בתמיכת המשפחה והקהילה ובהתפתחות הרגשית, החברתית והפסיכולוגית של ילדים ונוער ממשפחות לוחמות. הצד הימני של האיור מציג את האזורים שהמחקר לגביהם דל: ההשפעה המשולבת של אקלים בית הספר וההקשר הצבאי של ילדים ונוער ממשפחה לוחמת. החוקרים מציינים כי יש צורך במחקר על הדינמיקה הארגונית בהקשרים אלו כדי לברר את השפעתם על ילדים ונערים.

המלצות ליישום

1. רצוי להגביר מודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים ממשפחות לוחמות חשופים לו – בפרט תחושת ניכור מההורה או מבן המשפחה שעזב לתקופה ארוכה, פוסט־טראומה משנית (שעלולה להיווצר כתוצאה מחשיפה לטראומה הראשונית של הלוחם) והפרידה עצמה לזמן ממושך, שיוצרת תחושה של חוסר ביטחון ומערערת את עולמו של הילד. בחברה הישראלית מקובל מאוד להעריך את המחיר שמשלם בן המשפחה הלוחם ומשפחתו, וההערכה זו תורמת לתחושת השייכות והביטחון של תלמידים ממשפחות לוחמות.
2. לפעילות של גורמים מהצבא בתוך קהילת בית הספר יש משמעות לחיזוק תחושת הביטחון והשייכות של תלמידים ממשפחות לוחמות. רצוי לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את הילדים והנערים בבית ספר או בבסיס הצבאי, ככל שמתאפשר.
3. לאחר מצב החירום, כדי לסייע בהתאקלמות מחדש למשפחה ולחיי השגרה, ניתן ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר גם בשיעורים פרטיים או במסגרת "אח גדול/אחות גדולה".
4. ארגונים בקהילה וגם האוניברסיטאות יכולים להעניק סיוע אקדמי וסיוע נפשי למשפחות הלוחמות בביתן וגם בהקשר הבית ספרי.
5. ניתן להתייחס אל אוכלוסיית התלמידים המפונים כאל תלמידים ממשפחות לוחמות במובן של גורמי הסיכון שהם חשופים אליהם. ההצעה להקים חדרי מעבר או מרכזי מעבר בתוך בית הספר יכולה לתת מענה לבתי ספר שקולטים אליהם תלמידים מפונים.

מקורות

Astor, R. A., De Pedro, K. T., Gilreath, T. D., Esqueda, M. C., & Benbenishty, R. (2013). The promotional role of school and community contexts for military students. Clinical Child and Family Psychology Review, 16(3), 233–244.