איך משפיעה חונכות מורים חדשים בבית הספר?

חונכות בגישת ההבניה היא חונכות המתבססת על גישת הלמידה כהבניה. לפי גישה זו הלמידה היא תהליך שבו הלומד מבנה באופן פעיל את ההבנה שלו דרך המשמעות שהוא נותן לחוויות הלמידה. בהתאם לכך, הגישה מדגישה למידה עצמאית בדרך של חקר ותוך שיתוף בין החונך והחניך. במסגרת החונכות החונך והנחנך עובדים יחד על אתגרים שחווה החניך, ויחד מוצאים להם פתרונות. בחונכות בגישת ההעברה הלמידה נתפסת כתהליך שבו הידע מועבר מהמלמד לתלמיד. בגישה זו החונך מספק דוגמאות פרקטיות ופתרונות אפשריים לבעיות ולאתגרים שבהם החניך נתקל, והחניך יכול לבחור מתוכם. הדגש בגישה זו הוא על העברה של ידע ושל כישורים מהחונך לחניך.

במסגרת המחקר המדווח במאמר, אספו ריכטר ושותפיו לכתיבה מידע על 756 מורים בגרמניה בשנת ההוראה הראשונה שלהם. בשלב השני הם אספו מידע על 551 מורים מתוך מדגם זה. המורים השתתפו במחקר תמורת תשלום סמלי. יש לציין כי מורים מתחילים בגרמניה זוכים לחניכה כחלק מתהליך קליטתם בהוראה. בשאלון שהם מילאו הם התבקשו לדווח על האינטראקציה שלהם עם החונך, ומתוך תשובותיהם הם חולקו לקבוצה שעברה חונכות בגישת ההעברה ולקבוצה שעברה חונכות בגישת ההבניה. נוסף על כך, נאסף מידע על התפיסה העצמית של המורים לגבי יכולתם, לגבי ההתלהבות והדחף שלהם לעבודת ההוראה, לגבי רמת התשישות הרגשית שהם חווים בעבודתם, תחושת ההישגיות ורמת הסיפוק וההנאה שלהם בעבודתם. לבסוף, אספו החוקרים גם מידע דמוגרפי ומידע על משתני רקע של המורים.

ממצאי המחקר הראו קשר חיובי ומובהק סטטיסטית בין חונכות בגישת ההבניה לבין אמונה עצמית, התלהבות מתפקיד ההוראה וסיפוק בעבודה. קשר שלילי ומובהק נמצא בין חונכות בגישת ההבניה לבין תשישות רגשית. במילים אחרות, מורים שעברו חונכות בגישת ההבניה הראו תוצאות טובות יותר בכל משתני התוצאה שנמדדו. התוצאות הללו תווכו על ידי משתנה אחד – האמונות והתפיסות של המורים בנוגע למקצוע ההוראה בתחילת תעסוקתם: מורים שעברו חונכות בגישת ההבניה היו בממוצע בעלי אמונות ותפיסות חיוביות יותר לגבי הוראה הבנייתית, ואמונות אלו היו בקשר עם משתני התוצאה שנמדדו. בדיקת הקשרים הסטטיסטיים נעשתה תוך שליטה במשתנים הדמוגרפיים.

ריכטר ושותפיו מסכמים כי ממצאי המחקר מראים שלא די בקיום חונכות למורים בתחילת דרכם המקצועית, אלא חשובה גם איכותה של החונכות, וכי גישות שונות לחונכות משפיעות באופן שונה על החניכים. הכותבים מציעים כי ראוי שבתי ספר ודרגי המטה ישקיעו משאבים באיתור חונכים מתאימים למורים בתחילת דרכם – חונכים בעלי ידע וכישורים מתאימים להוראה בגישת הלמידה כהבניה. כמו כן הממצאים מצביעים על החשיבות של הדרכה מתאימה לחונכים עצמם על אף ניסיונם המקצועי הרחב.

מקורות

Richter, D., Kunter, M., Lüdtke, O., Klusmann, U., Anders, Y., & Baumert, J. (2013). How different mentoring approaches affect beginning teachers' development in the first years of practice. Teaching and Teacher Education, 36, 166-177.

תיאוריית האדריכלות של הפרקטיקה היא מסגרת תיאורטית שלפיה לפעילויות שונות במציאות "מבנה אדריכלי" בסיסי. מבנה זה מתאר בין היתר את היחסים בין המשתתפים בפעילות, את היחסים בינם לבין המבנים המוסדיים שבהם הם פועלים ואת המשמעות הניתנת ליחסים אלה. מבנה זה מגדיר ומגביל מה ניתן לעשות ולומר במסגרת הפעילות, מה המשתתפים בה עושים ומה אינם עושים. בעזרת התיאוריה ניתן לנתח גם פרקטיקות חינוכיות קיימות ולאתר את ה"מבנים האדריכליים" העומדים בבסיסן כדי לבחון את מועילותן ואת יעילותן.

קמיס ועמיתיו משתמשים במסגרת חשיבה זו כדי לנתח שלוש צורות התייחסות לפרקטיקה של החונכות. הם מסתמכים על מידע שנאסף על פרקטיקות של חניכה בבתי ספר בניו סאות' ווילס שבאוסטרליה, בפינלנד ובשוודיה. הם מתייחסים לפרקטיקות החניכה בכל אחת ממדינות אלה כאל "מקרה בוחן" נפרד ומסתמכים על שורה של ראיונות, קבוצות מיקוד, ניתוח של מסמכי מדיניות ותצפיות מצולמות של מפגשי חניכה משלוש המדינות הללו.

בהסתמך על העדויות האמפיריות שנאספו, הכותבים מזהים שלושה ארכיטיפים שונים של חניכה: חניכה כפיקוח, חניכה כתמיכה וחניכה כפיתוח עצמי שיתופי. כל אחד מארכיטיפים אלה בנוי אחרת וכולל צורות שונות של שיח בין החונך לחניך. כל אחד מהם גם דורש תנאים פיזיים שונים ומערכת יחסים שונה בין החונך לחניך וביניהם לבין המבנה הארגוני של בית הספר שבו הם פועלים.

• חונכות כפיקוח – בסוג זה של חונכות מושם דגש על הערכה של החניך ועל מעקב אחריו. מערכת היחסים בין החונך לחניך היא היררכית – לחונך יש סמכות וכוח כלפי החניך. מערכת היחסים מול בית הספר מתאפיינת בדגש על ציות ואחריותיות (של החניך והחונך) כלפי בית הספר.
• חונכות כתמיכה – בחונכות זו מערכת היחסים בין החונך לחניך היא שוויונית יותר (אם כי אינה שוויונית לחלוטין) ומצופה מהחונך להיות קשוב לצורכי החניך ולאתגרים שהוא מתמודד עימם. גם מערכת היחסים מול הארגון מתאפיינת בדגש על צמיחה ועל פיתוח מקצועיים של החניך.
• חונכות כפיתוח אישי משותף – הדגש כאן הוא על למידה ועל פיתוח משותפים. מערכת היחסים בין החונך לחניך היא כזו של שותפות שבה שני הצדדים תורמים לתהליך הלימודי. מערכת היחסים מול המוסד הלימודי מתאפיינת בפיתוח אישי ובלמידה מקצועית הן של החניך והן של החונך.

הכותבים מסכמים כי חשוב שארגונים בכלל ובתי ספר בפרט ינוהלו תוך כדי מודעות למבנים האדריכליים השונים העומדים בבסיס הפרקטיקה של החניכה ותוך בחירת גישה מתאימה לצורכיהם.ניות חניכה יש להביא בחשבון שישנן דרכים שונות להסתכל על התפקידים של החונך ושל החניך ולהבין אותם ואת מערכת היחסים ביניהם ובינם לבין בית הספר.

מקורות

Kemmis, S., Heikkinen, H. L., Fransson, G., Aspfors, J., & Edwards-Groves, C. (2014). Mentoring of new teachers as a contested practice: Supervision, support and collaborative self-development. Teaching and Teacher Education, 43, 154-164.